בעל שלקה בטרשת נפוצה נתן גט לאשתו על ידי מצמוץ בעיניו

בעל, הנשוי מזה זמן רב, חלה בטרשת נפוצה, ומאז שוכב במיטתו ואינו יכול להזיז איבר מגופו מלבד עפעפי עיניו. האישה טיפלה בבעל מספר שנים ולאחר טיפול ארוך היא נשברה בטענה כי אינה מסוגלת לטפל בו יותר, ושהיא מבקשת להתגרש. הבעל מסכים לתת לה גט. חבר בית הדין באשדוד הרב אברהם שמן, נסע למקום מגורי הבעל. שם התברר שהבעל מתגורר אצל אמו, ויש לו מטפלת שיכולה לשוחח איתו בצורה מיוחדת למרות שאינו יכול להזיז איבר אחד. המטפלת הסבירה להם כי הבעל שומע היטב את כל מה שמדברים אליו, והוא מבין הכול, היא יכולה לשוחח איתו ולקבל ממנו תשובות מלאות הבנויות ממשפטים שלמים. המטפלת הציגה בפניהם טבלה שבה רשומות כל האותיות, המחולקות לשש שורות. כאשר המטפלת מציגה לבעל את הטבלה, היא מצביעה על השורה הראשונה ושואלת אותו אם האות במילה שהוא רוצה לומר נמצאת בשורה הראשונה, אח"כ היא מעבירה את אצבעה לשורה השנייה, וכן הלאה. כאשר היא מצביעה על השורה שבה יש את האות של המילה הראשונה שהוא רוצה לומר הוא סוגר את עיניו בצורה חזקה וכך היא יודעת שבאותה שורה נמצאת האות הראשונה של המילה שהוא רוצה לומר. כך גם לגביי יתר האותיות, אותן היא רושמת בזו אחר זו על גבי לוח.

משלחת בית הדין דיווחה כי:

"הוא רוצה להתגרש, מתברר שעוד לפני שחלה במחלתו, מערכת היחסים עם אשתו לא הייתה תקינה, ועכשיו הוא כועס מאוד על אשתו שעזבה אותו לפני כשנה ולא מטפלת בו. הבעל אמר כי הוא לא מעוניין שיהיה לה חלק ונחלה בנכסיו כשימות. הסברנו לבעל כיצד יתבצע הגט, אמרנו לו שהוא צריך לצוות את הסופר שיכתוב גט ולעדים שיחתמו על הגט, ואח"כ הוא צריך לצוות לסופר שיהיה שליח לתת את הגט לאשתו, וכאשר השליח ייתן את הגט לאישה היא תהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. הבעל עשה את כל הציוויים על ידי הטבלה ורמז בעפעפיו והגט ניתן. הנהלת בתי הדין הרבניים מסרה כי היא פועלת רבות, ואף תמשיך לפעול בדרכים יצירתיות על מנת לפתור מקרים סבוכים כדוגמת מקרה קשה זה.

 

הבעל לא רצה לתת גט, בית הדין לקח לו את רישיון הנהיגה

תהליך הגירושים של בני זוג תושבי אשדוד, נמשך על פני כעשור, זאת על אף שהם הגיעו להסכם שקיבל תוקף פסק דין. הגבר התחרט לפתע וסירב לתת לאשתו גט. בית הדין הטיל עליו שורה של סנקציות, בין השאר איסור לנהוג ואיסור על הפקדת צ'קים. לפני כעשור תושב העיר הגיש תביעת גירושים נגד אשתו בטענה כי הנישואים מוצו עד תום וכי ממילא הם לא חיים כזוג נשוי זה כשנתיים. אולם האישה טענה כי יש סיכוי לשלום בית ולשיקום חיי הנישואים ובני הזוג לא התגרשו. כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2011, שוב הגיש הבעל תביעת גירושים. הוא טען שבשש השנים שחלפו מאז הגיש את התביעה הראשונה לא היה בינו לבין אשתו שום קשר, וביקש "לפרק את החבילה". בדיון שהתקיים כחודשיים לאחר מכן בפני בית הדין הרבני באשדוד, טענה האישה כי הבעל נקלע לחובות רבים, שבגינם נאלצו למכור את הדירה המשותפת. בשל כך, שכר הבעל דירה אך מנע ממנה לגור בה, והיא נאלצה לחזור לגור עם משפחתה. עוד טענה, כי הבעל מנהל קשר פסול עם אישה זרה. הבעל הודה בקשר זה וביקש להיענות לתביעתו ולהתגרש "כדי להוריד את המועקה מהלב". לאחר מו"מ שניהלו בני הזוג בסיועו של בית הדין הרבני, הם הגיעו להסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. הזוג זומנו לסידור גט.

אלא שאז חלה תפנית בעלילה: 
הבעל הודיע לפתע כי הוא מתחרט וביקש לסגור את תיק הגירושים. הוא דרש שאשתו תחזיר לו כספים שהוציא על בנם המשותף. מסתבר בדיעבד שמניעיו היו כלכליים נטו. מאחר שהסכם הגירושים כבר קיבל תוקף, ביקשה האישה להטיל עליו סנקציות. הדיינים - הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק והרב אברהם מאיר שלוש - קבעו שסירובו של הבעל להתגרש אינו נובע מכנות ורצון בשלום בית, אלא ממניעים כספיים שאינם ראויים. משכך, החליט בית הדין להטיל על הבעל את צווי ההגבלה קשים: 
איסור יציאה מהארץ, איסור להחזיק רישיון נהיגה, איסור לעסוק במקצוע שמוסדר על פי דין (כמו עריכת דין, תיווך ועוד), איסור להחזיק או לפתוח חשבון בנק, לרבות איסור משיכת שיקים. יש לציין כי – בתי הדין הרבניים פועלים על פי "דין תורה", הקובע כי גירושים חייבים להיעשות מרצונם החופשי של שני הצדדים. ולכן עליו לפעול באופן יצירתי כדי לגרום לאחד הצדדים להתגרש מבלי לכפות עליו באופן ישיר (למרות שהוא מוסמך לעשות זאת על פי דין).

גט דרך משטרת ישראל

כאשר התבקש להציג תעודה מזהה על ידי הדיינים, אמר לבית הדין שאין לו תעודת זהות. כאשר הדיינים דרשו ממנו ללכת לביתו להביא את תעודת הזהות, אמר שיש לו, אבל הוא לא רוצה להראות אותה לכב' הדיינים. בהמשך הדיון הבעל לא אפשר לדיינים לדבר, והתריס כנגד בית הדין: "לא מאבטחים ולא שוטרים יעצרו אותי ולא השם". בהמשך אמר לדיין בית הדין: "תביא שוטרים, תביא מאבטחים גם אלוקים לא יעזור". הבעל המשיך ואיים על האישה באומרו: "חמש שנים היא תחכה לי עם הגט". כאשר בית הדין הבהיר לבעל שיש פסק דין המחייב אותו להתגרש, השיב הבעל לדיין בית הדין: "תחתום לה אתה על הגט". בית הדין, גילה סבלנות אין קץ להתנהגות לנוכח התנהגותו המבזה של הבעל. יחד עם זאת בהתייעצות שערכו ביניהם דייני הרכב בית הדין הוחלט להזמין את משטרת ישראל לצורך כוננות היה ויהיה צורך להפעיל סנקציות על הבעל, לרבות מאסרו לאור פסק הדין המחייב אותו להתגרש. כאשר הגיעו השוטרים, הם התבקשו להמתין בחוץ והבעל אשר הבין כי הוא צריך לבחור בין מעצר מיידי לבין הסדרת הגט, בחר בסופו של יום להסדיר את הגט. עורכי הדין של האישה, גיל שחף ושירה קופמן, מחברת שחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, מסרו כי "שעה שיש פסק דין לגירושין המחייב להתגרש לבית הדין, ישנן סמכויות משמעותיות להביא לידי ביצוע סידור גט לרבות שלילת זכויות, הגבלות, ואף מאסר, כפי שהיה במקרה זה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]