גופתו של ללוז בן ה-70, אזרח צרפתי ערירי, אותרה בדירתו לאחר שנשרפה על ידי השתיים. צוות החוקרים הגיע לזירת הרצח ומצא מעט מידע מודיעיני. החקירה העלתה כי ללוז הזמין שתי נערות ליווי לדירתו, שתכננו לשדוד אותו, אך סיימו את המפגש ברצח. חקירת תחנת לב תל אביב, בפיקודו של סגן-ניצב דני לוי, הובילה לפענוח מהיר של האירוע ולמעצר טראנסיקוב וקורמשינה תוך 48 שעות.

השתיים ניסו להרדימו באמצעות כדור אקסטזי, שאותו הכניסו לשתייה מבלי שידע כדי לשדוד אותו. אולם: "הכדור גרם לתוצאות הפוכות וללוז התחיל לקפוץ על אנה ועליי. לקחתי שני סכינים ואמרתי לו שאם הוא לא יירגע, אני אדקור אותו. אמרתי את זה ברוסית. זרקתי את הסכינים על הרצפה והתחלתי להרגיע אותו. אלי קפץ עלי ואני הרמתי את הסכין ודקרתי אותו", סיפרה טראנסיקוב.

 קורמשינה סיפרה בחקירתה כי הכירה את ללוז, והגיעה אליו עם חברתה בעקבות הזמנתו. "נכנסנו לדירה, הוא מזג לנו שתייה. כשהלך לאמבטיה, מרינה זרקה לכוס שלו כדור אקסטזי.

במשך 45 דקות, שתינו במטבח, אחר כך הלכנו לחדר איתו. לא תכננו את זה לפני כן, היוזמה הייתה של מרינה. הוא התפשט ונשכב על המיטה, ואז מרינה יצאה למטבח ולקחה שני סכינים. היא נכנסה לחדר, התיישבה על המיטה ונתנה לו מכה עם הסכין. היא עשתה מספר דקירות באזור בית החזה, בחלק העליון. את הסכין השני היא נתנה לי ואני דקרתי אותו פעם אחת באזור הצוואר בצד שמאל. דקירה אחת לצוואר, ואצלי נשבר הסכין, הייתה לו ידית חלשה. אצל מרינה היה סכין גדול עם ידית שחורה".

זירת הרצח בדיזנגוף נשרפה כמעט כליל, אולם פתק אחד ועליו מספר טלפון הוביל לפריצת הדרך בחקירת הרצח.  
על פי קורמשינה:. "כיסיתי את פניו עם כרית קטנה שהייתה על המיטה, הוא לא זז. אחר כך מרינה ביקשה ממני להביא שקית מהמטבח. היא דחפה אותו על הרצפה ולאחר שהוא נפל, שמתי לו את השקית על הראש. אני לא זוכרת אם הלבשתי לו את השקית על הראש או רק כיסיתי. אני לא יודעת למה עשיתי את זה, ישבתי על המיטה והתחלתי לבכות.
כעבור ארבע דקות אני ומרינה הפכנו את חפציו בחדר שלו. בארנק שבמכנסיו מצאנו 100 יורו ו-1,200 שקלים. יצאנו למטבח ומזגנו לעצמנו ויסקי. מרינה מזגה לעצמה שתי כוסות. במטבח על הקיר הייתה טלוויזיה, מרינה הורידה אותה. הורדנו את כל הכוסות ששתינו מהן אל תוך שקית ניילון, זרקנו לשם חצי בקבוק מרטיני שממנו הוא שתה, סכינים, שני טלפונים ניידים שלו. זרקנו אותם כי היו שם מספרים שלנו.
מרינה התיזה את החדר באלכוהול, מתוך בקבוק הוויסקי, והציתה. ביציאה מרינה לקחה את הטלוויזיה ואני לקחתי את השקית, ירדנו מהקומה השלישית. אף אחד לא ראה אותנו".
השתיים עלו על מונית לאשדוד, ובדרך הביתה נזרקה שקית האשפה לפח פלסטיק גדול. בדירתן, המשיכו השתיים לשתות אלכוהול. "התקלחנו והלכנו לישון", סיכמה קורמשינה. "רע לי על הנשמה כי לא רציתי לרצוח אותו".

במהלך עדותן של השתיים, התגלו הבדלי גרסאות. טראנסיקוב העידה כי דקרה את ללוז רק פעם אחת. "אחרי הדקירה, אלי נפל על המיטה. הייתה היסטריה אצלי ואצל אנה. התלבשנו, לקחנו את הסכינים, אמרתי לאנה: 'מה עוללת? שם שוכבת גופה בחדר, צריך להסתלק מכאן'. אנה אמרה: 'בואי נשתה, ניקח עוד משהו ונלך'".

 לשאלת החוקר "מה נעשה לאחר מכן לאלי?", ענתה טראנסיקוב כי "אני לא אגיד שאנה אמרה שהוא עוד חי וצריך לגמור אותו, כי אם יישאר בחיים הוא יסגיר אותנו. הפלנו אותו, הצתנו, והלכנו".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]