בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע                                                           


המאשימה: מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז דרום (פלילי)

                               

 

 

כ ת בי   הא י ש ו ם:

אישום ראשון: ארגון פשיעה (לגבי הנאשמים 1-7 ) 

 אישום שני: החזקת מקומות למשחקים אסורים, ארגון הימורים, הלבנת הון, סחיטה באיומים, והדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה בבתי הימורים בעיר אשדוד ( ברחובות "הדקל", "שבי ציון", "הראשונים", "רמב"ם") - (לגבי נאשמים 1, 2, 3, 4, ו-7)

אישום שלישי: ביצוע עבירות של הלבנת הון במסגרת פעילות של ארגון הפשיעה (לגבי נאשמים 1, 2, 3, ו-7)

אישום  רביעי: נאשם 7 כעובד ציבור המסייע לארגון הפשיעה: (לגבי נאשמים 1, 2, ו-7)

 

אישום חמישי: נאשם 8 כעובד ציבור המסייע לארגון הפשיעה: (לנאשמים 1, 2, 7, ו-8)

 

אישום שישי: השתלטות עבריינית של ארגון הפשיעה על מכרזי מתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד - (לנאשם 1 בלבד) 

 

אישום שביעי: קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים ובכוח במסגרת ארגון פשיעה - (לגבי הנאשמים 1 ו-2)


אישום שמיני: עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ב"קפה תפוזי", שיבוש מהלכי חקירה, והדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה - (לנאשמים 1, 3, ו-9)

אישום תשיעי: החזקת מקומות למשחקים אסורים, ארגון הימורים לא חוקיים, הלבנת הון, והדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה ב"סנוקר השיא", ובדירות מגורים בעיר אשדוד: (לגבי נאשמים 2 ו-5)


אישום עשירי: 
סחיטה באיומים ובכוח של נאשם 4 כלפי מנהל מתנ"ס רובע ח' באשדוד תוך שימוש באלימות ובמוניטין ארגון הפשיעה (לנאשם 4 בלבד)


אישום  אחד עשר: 
הנאשם 9 כמבצע עבירות הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה: (לגבי נאשמים 1, 7 ו-9)


אישום  שניים עשר: סחיטה באיומים ובכוח של קבלן  (לנאשם 1 בלבד)


אישום שלושה עשר: קבלת דבר במרמה במסגרת ארגון פשיעה (לנאשם 1 בלבד)


אישום ארבעה עשר: הלוואות בריבית, הלבנת הון, וסחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה (לנאשמים 1, 4, ו-6)

 


אישום ראשון - ארגון פשיעה (לגבי הנאשמים 1-7 )


העובדות:         

הנאשמים 1 עד 7, ואחרים, בתקופות זמן שונות, והחל משנת 2003, היו מאוגדים בארגון פשיעה, אשר פעל בתבנית מאורגנת, שיטתית, ומתמשכת, וזאת עד למעצרם של חברי ארגון הפשיעה במהלך חודש מרץ 2012 (להלן: "הארגון").

במסגרת הארגון, חברו הנאשמים יחדיו למטרות פליליות, שכללו, בין היתר, ביצוע עבירות של החזקת מקומות למשחקים אסורים, וארגון הימורים בעיר אשדוד, ובעיר בית שמש, הלבנת הון,  שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, השתלטות עבריינית על מכרזי הפעלת שירותים בחופי העיר אשדוד, עבירות מס, הסתייעות בעובדי ציבור לשימוש לרעה במעמדם ובסמכויותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון, סחיטה בכוח ובאיומים של מהמרים ושחקני משחקים אסורים, וכן של בעלי עסקים בעיר אשדוד על מנת להניעם לשלם לארגון סכומי כסף, בין היתר, באופנים הבאים:

סחיטת שחקני משחקי מזל אסורים כדי שיגיעו להשתתף במשחקים אסורים המתנהלים במקומות שבשליטת הארגון כמפורט באישום 2.

סחיטת אנשי עסקים בעיר אשדוד ביחס לכספים אותם ניסה הארגון לחלץ מידיהם של אותם בעלי עסקים בטענות ומטענות שונות כמפורט באישומים בעניין סחיטתו באיומים ובכוח של איש העסקים ז'ילבר שיקלי, וסחיטתו באיומים ובכוח של קבלן.

 סחיטת בעלי עסקים, ואחרים, בעיר אשדוד, ומחוצה לה, וזאת על רקע גביית החזרי ההלוואות בריבית שהועמדו להם על ידי ארגון הפשיעה.

במסגרת הארגון, פעלו ראש  הארגון, מנהלי הארגון, פעילי הארגון, וחיילי הארגון, באופן שיטתי, להרחקתם, כדרג הניהולי בארגון, מהעבירות הפליליות שבוצעו במסגרת הארגון, ולשם קידום פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, וזאת תוך שימוש באמצעים אנושיים, טכנולוגיים, פיננסיים, ואחרים.

לשם קידום מטרות הארגון, עשו הנאשמים פעולות רבות ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, ואת עשיית הפעולה בו, בין היתר, כפי שיפורט באישומים השני, השלישי, והשמיני, וכן פעולות ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לפי ס' 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), בין השאר כפי שיפורט באישום השלישי.

לשם קידום מטרות הארגון, השתמשו חברי הארגון ברכוש שהיה בשליטת הארגון, לרבות בדירות מגורים הרשומות או מושכרות על שם אחרים, ובכלי רכב, אשר סופקו לראשי הארגון, ופעיליו, באופן שאינו חושף את זיקתם לאותם רכבים.

ראש הארגון, ומנהליו נהגו להחליף, מעת לעת, ובתכיפות גבוהה במיוחד, מכשירי טלפון ניידים, כרטיסי SIM, וכן לעשות שימוש במכשירי טלפון מיוחדים, והכול במטרה למנוע התחקות אחר פעילותם הפלילית, כאשר רכישת הטלפונים הניידים, כרטיסי ה -SIM  והטענתם, נעשית לא אחת באופן מאורגן באמצעות הנאשמים 2 ו-4 עבור יתר אנשי הארגון, ועבור אחרים, אשר היו מצויים עם חברי הארגון בקשרים, אשר את דבר קיומם של קשרים  אלה שאף הארגון להסתיר.

הארגון פתח, והפעיל לאורך שנים "חשבונות קש", הן על שם הנאשם 7 כמפורט באישום השלישי, והן על שם אשת הנאשם 2, וכל זאת  על מנת להסוות את הקשר בין החשבונות והכספים באותם חשבונות לבין  הארגון ופעילותו האסורה, וכן את היקפה של פעילות זו.

הארגון שאף כל העת להרחבת שליטתו, ולהשגת מונופולין, בתחום ארגון ההימורים, ומשחקי המזל האסורים בעיר אשדוד, והיה נכון להפעיל אלימות כדי לקדם השגת מטרה זו.

בראש הארגון עמד הנאשם 1, אשר ניהל את הארגון, הנחה את הכפופים לו, כיוון את פעולותיהם, ופיקח על פעילותם במישרין ובעקיפין, והכל במטרה לקדם את פעילויותיו הפליליות של הארגון.

נאשם 1, הוא האב המייסד של פעילות הארגון, ומקור עוצמתו של הארגון, והוא אשר הוביל את השתלטות הארגון על בתי ההימורים בעיר אשדוד, ועל תחום מתן השירותים בחופי העיר אשדוד, והוא אשר מיסד ערוצי הלבנת הון עבור ארגון הפשיעה.

לצורך הסתרת רכוש הארגון, והיקף פעולתו הכלכלית בתחום ההימורים, ההלוואות בריבית, ומתן השירותים בחוף, הסתייע הנאשם 1 הן בנאשם 7, הן בנאשם 6, הן בבנו הצעיר, והן בכלתו, אשת הנאשם 2, וכן במפעילי הימורים הסרים למרותו, באנשי קש המסתירים את פעילותו העסקית בתחום שירותי החוף בעיר אשדוד, ובנותני שירותי מטבע בעיר אשדוד.

מעבר לכך, הנאשם 1 הוא שהחליט, מעת לעת, בהתאם למידע שקיבל, מיהם האנשים שהארגון יפעל בכוח או באיומים לסחיטתם, ומהם דמי הסחיטה שידרשו.

נאשם 1 ניהל את הארגון, כשהוא מקבל דיווחים שוטפים מחברי הארגון, ומחיילי הארגון, באשר לפעילות האסורה המבוצעת ע"י הארגון בתחום ניהול ההימורים, ההלוואות בריבית, השתלטות על מכרזי החוף, סחיטה באיומים, ושיבוש חקירות משטרת ישראל בענייני הארגון.

במסגרת תפקידו, הורה נאשם 1 ליתר חברי הארגון לנקוט בסנקציות אלימות כנגד אחרים, ולעיתים נטל חלק פעיל במעשי אלימות.

נאשם 1 תדרך והפעיל את פעילי הארגון כך שעמידתו מאחורי הפעילות הפלילית לא תיחשף ברבים, ובעיקר לא תיחשף כלפי חוקרי משטרת ישראל.

נאשם 1 הוא שהוביל את השתלטותו העבריינית של ארגון הפשיעה על עסקי מתן השירותים בחופי הרחצה בעיר אשדוד, וזאת תוך ניצול קשריו הפסולים עם עובדי העירייה, תוך שימוש באנשי קש, ותוך הפעלת לחצים לכך שעסקי מתן השירות למתרחצים בחופי העיר אשדוד יוותרו בשליטת ארגון הפשיעה, ושפעילות ארגון הפשיעה בתחום זה לא תופרע ע"י גורמי הפיקוח העירוניים הנוגעים לדבר.

חברי, וחיילי הארגון דאגו כל העת לרווחת נאשם 1, דאגו להעברת כספי הפעילות הפלילית לרשותו, ופעלו לפי הנחיות הנאשם 1 לשיבוש חקירות משטרה, אשר בקשו לברר את מעורבותו של הנאשם 1 וזיקתו לאירועים פליליים שנחקרו ע"י משטרת ישראל.

נאשם 2 הינו בנו הבכור של הנאשם 1,  עוזרו, איש סודו, ויד ימינו של נאשם 1.

בביתו של הנאשם 2 התקיימו רבים ממפגשי התיאום שערכו בכירי הארגון. והוא, בין היתר דאג לרכישתם השוטפת של טלפונים ניידים, כרטיסי SIM, והטענתם, והכל כדי להבטיח את חשאיות התקשורת בין מנהלי הארגון ופעיליהם.

נאשם 2 שימש כמכוון ומפקח על חלק מפעילות הארגון המפורטת בסעיף 3 לעיל, תוך מתן דיווחים שוטפים לנאשם 1.

נאשם 2 נטל חלק פעיל ברוב הפעילות הפלילית של הארגון, במסגרת תפקידו בארגון, נהג נאשם 2 להגיע למקומות המיועדים לביצוע העבירות, לאיים באופן ישיר על הנסחטים, לנקוט באלימות כלפיהם ולגבות את דמי הסחיטה.

לטובת קידום פעילותו הפלילית של  הארגון, רתם הנאשם 2 קרובי משפחה ממעגל ראשון ושני, לרבות את אשתו, אשר שימשה, בין היתר,  להעברת מסרים והנחיות בין חברי הארגון כמו גם לביצוע משימות הדורשות אמון מיוחד, וכן העמידה את חשבון הבנק שהיה רשום על שמה לטובת העברות כספים הקשורים בפעילות פלילית שניהלו הנאשם 1 ו-2, וכן העמידה עצמה כמפקחת מטעם ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע על תנאי שחרורו ממעצר של הנאשם 2, אשר בפועל נוצלו לרעה להעמקת מעורבותו של הנאשם 2 בניהול עסקי הארגון.

גם את בני משפחתו ממעגל שני, לרבות אחי אשתו, וחמתו, רתם הנאשם 2 לטובת קידום ענייניו הפליליים של הארגון, לרבות על דרך רישום כוזב של רכבו מסוג מזדה על שם אשתו של _________, והכל כדי להסתיר ולהסוות את זיקת הנאשם 2 לרכוש שבשליטתו, ואגב כך לאפשר לאשתו לקבל דמי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי שלא כדין.

את פעילותו, כמפורט לעיל, ביצע הנאשם 2, בין היתר, תוך כדי שהוא רשום כעובד עיריית אשדוד תחת פיקוחו, לכאורה, של הנאשם 7 כמפורט באישום הרביעי, כשבפועל לא התייצב הנאשם 2 באופן סדיר לעבודתו בעירייה, ולא היה נתון כלל בפיקוח, ועיקר מרצו ועתותיו היו נתונים לניהול וקידום פעילותו הפלילית של הארגון, ופעילות פלילית אחרת.

נאשם 3 שימש כמכוון ומפקח על פעילות ניהול המשחקים האסורים במועדוני ההימורים המפורטים באישום השני, וכן הסתייע בתשתית הלבנת ההון של הארגון כדי להסתיר את פעילותו העסקית בתחום ההלוואות בריבית, וההשקעות בנדל"ן.

נאשם 3 שימש שותפו ואיש סודו הקרוב של הנאשם 1 בכל הקשור לשליטה בכספים שהופקו בבתי ההימורים המפורטים באישום 2 להלן, וכן פעל לשיבוש חקירת המשטרה בקשר למעורבות הנאשם 1 בניהול "קלוב הדקל", ומעורבות הנאשם בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות שארעה ב"קפה תפוזי", אשר בבעלות הנאשם 3, הכול כמפורט באישומים להלן.

נאשם 3 היטיב לנצל את תשתית הלבנת ההון של הארגון, בין היתר, כדי להסתיר ולהסוות את השקעות הנדל"ן שביקש לערוך, ואת ההלוואות בריבית שביקש להעמיד, הכול כמפורט באישום השלישי.

נאשם 4, הנו בנו השני של הנאשם 1,  אשר שימש כשליחו וכאיש אמונו של הנאשם 1 בענייני ארגון הפשיעה, לרבות לצורך העברת כספים ומסרים ממנהלי מקום המשחקים האסורים המפורטים באישום 2 אל הנאשם 1 וממנו.

נאשם 4 פעל באופן שוטף לשבש את חקירות המשטרה, אשר ביקשו לברר את מעורבות הנאשם 1 בפעילות פלילית, סייע לארגון בהבטחת חשאיות התקשורת בין חברי הארגון לבין עצמם, ובינם לבין הפועלים מטעמם, ומולם.

נאשם 4  ביצע, בשם ראש הארגון, משימות אמון מול אנשי מפתח בעיריית אשדוד במסגרת אישום ההשתלטות העבריינית על מכרזי שירותי החוף בעיר אשדוד, וכל זאת תוך כדי היותו עובד, לכאורה, במתנ"ס ח', בעיר אשדוד.

נאשם 4 אף ביצע עבירת סחיטה באיומים ובכוח, בנסיבות של ארגון פשיעה, כלפי מי שצפוי היה להתמנות כמנהלו במתנ"ס, הכול כמפורט באישומים להלן.

נאשם 4 היה מעורב יחד עם נאשם 1 ונאשם 6 בעסקי ההלוואות בריבית שהעמיד הארגון ללווים באמצעות הנאשם 6.

ארגון הפשיעה רתם לקידום פעולתו גם את יתר בני משפחת הנאשמים 1, 2, ו-4, לרבות את צעיר הבנים במשפחה, אשר החל משנת 2011 שימש כ"גזבר" הארגון, וכמי שערך רישום שוטף, וחשאי, באשר לכספים שאמורים להתקבל לטובת הארגון, באשר לחובות שנצמחו כלפי הארגון, ובאשר לכספים ששולמו בפועל לטובת הארגון, ובאשר לחלקיהם של חברי הארגון בכספים, וכן ביצע עבור ראש הארגון משימות הקשורות בשמירת חשאיות התקשורת בין חברי הארגון, העברת מסרים בין בכירי הארגון, וסיוע בתפעול עסקי מתן השירותים בחופי הרחצה שבשליטת הנאשם 1, הכול כמפורט באישומים להלן.

נאשם 5 הנו שותפו של הנאשם 2 בשליטה על הפעלתם של המקומות למשחקי מזל אסורים ב"סנוקר השיא", ובדירות הימורים בעיר אשדוד כמפורט באישום השמיני, וכן שותפו בתחום העמדת הלוואות למהמרים, ולאחרים.

בין הנאשם 5 לנאשם 2 התקיימה מערכת של דיווחים, והתייעצויות שוטפות לגבי כספים, ואמצעים אחרים, הנחוצים להמשך קיומם של עסקי ניהול ההימורים המנוהלים על ידם, וכן ביחס לטיפול השוטף בכספי הלוואה שהועמדו ע"י השניים ללווים לצרכי השתתפות בהימורים, ובכלל.

נאשם 6 הנו תושב העיר אשדוד, אשר שימש עבור הנאשם 1 כערוץ עיקרי למתן הלוואות ללווים עסקיים, ופרטיים, וזאת מתוך רכוש, אשר נצבר ברשות הנאשם 1 כפועל יוצא מפעילותו הפלילית בתחום ניהול ההימורים, הסחיטה באיומים, ותחומי פשיעה אחרים, הכול כמפורט באישומים להלן.

נאשם 7 הנו עובד עיריית אשדוד, אשר ניהל עבור ראשי הארגון, בחשבונו הפרטי, ובחשבונות קרובי משפחתו, את הכספים שהופקו מביצוע עבירות ארגון ההימורים, והחזקת המקומות למשחקים אסורים, ועבירות אחרות, וכן ביצע מחשבונו הפרטי תשלומים לטובת רכישת נכסים עבור ראשי הארגון, ומימון משק ביתו של ראש הארגון, ובני ביתו, וכל זאת בין השנים 2003 עד 2011, הכול כמפורט באישומים להלן.

לצד האמור לעיל,  השתמש הנאשם 7 לרעה  במעמדו, ובסמכויותיו  כעובד הציבור, ובמסגרת תפקידו כאחראי על אצטדיוני הכדורגל בעיריית אשדוד, העמיד את משרדי אצטדיון הכדורגל לטובת התוועדויותיו העברייניות של הנאשם 1, וכן העמיד כסות תעסוקתית לנאשם 2, והכול באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, כמפורט באישום להלן.

נאשם 8 הנו עובד בכיר בעיריית אשדוד, מנהל אגף החופים בעיר, ויו"ר וועד העובדים בעירייה ב-7 השנים האחרונות, אשר עשה שימוש לרעה במעמדו ובסמכויותיו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, הכול כמפורט באישום להלן.

נאשם 9 הנו אחיינו של הנאשם 3, ואיש עסקים מוכר בעיר אשדוד, אשר רתם את עסקיו, כישוריו, וידיעותיו המקצועיות בתחום סחר הרכב, ובכלל, כדי לבצע עבירות של הלבנת הון במסגרת ארגון הפשיעה, ועבור ארגון הפשיעה, הכול כמפורט באישום להלן.

במעשים המתוארים לעיל, עמד הנאשם 1 בראש ארגון פשיעה, והנאשמים 2-7 ניהלו, ארגנו וכיוונו פעילות בארגון פשיעה או פיקחו עליה במישרין או בעקיפין, באופן שיש בו לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה.

 

אישום זה מהווה חלק בלתי נפרד מכל אחד מהאישומים המפורטים בכתב אישום זה.

 הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים :

עמידה בראש ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 2(א) רישא, 2(א)(1), 2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003 (להלן: "חוק מאבק בארגוני פשיעה")- לנאשם 1 בלבד.

מנהל בארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה- לנאשמים 2,3,5

פעיל בארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה- לנאשמים 4,6,7

  

אישום שני

החזקת מקומות למשחקים אסורים, ארגון הימורים, הלבנת הון, סחיטה באיומים, והדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה בבתי הימורים בעיר אשדוד (ברחובות "הדקל", "שבי ציון", "הראשונים", "רמב"ם") ובעיר בית שמש (מסעדת "דקר")

(לגבי נאשמים 1, 2, 3, 4, ו-7)

העובדות:

"קלוב הדקל"

"קלוב הדקל" הנו יחידת דיור המהווה את שטחו העיקרי של בית מגורים פרטי, הנמצא בחזקתו ובבעלותו של רחמים סעדון, החל משנת 2000, והשוכן ברחוב "הארז" 2, פינת רחוב "הדקל", בעיר אשדוד  (להלן: "קלוב הדקל").

החל מחודש ינואר 2003 הושכר "קלוב הדקל" לחייל בארגון הפשיעה, (להלן: "אוחיון") לצרכי מגורים, בעוד שבפועל יועד המקום לניהול משחקי מזל אסורים, וארגון הימורים עבור ארגון הפשיעה.

במהלך השנים 2003 -2009, ניהל אוחיון, יחד עם אחרים, את משחקי המזל האסורים ואת ההימורים עבור ארגון הפשיעה, כאשר רווחי ניהול משחקי המזל וההימורים מועברים לשליטתם של הנאשמים 1 ו-3, בין היתר, באמצעות נאשם 7, אשר טיפל בכספים עבור ארגון הפשיעה, וזאת על דרך איסופם מבתי ההימורים והפקדתם לחשבון בנק הרשום על שמו של הנאשם 7, וזאת לאחר תשלום שכרם של מפעילי המשחקים האסורים עבור ארגון הפשיעה.

בין השנים 2003-2006, שהה הנאשם 1 במאסר במסגרת תיק אחר, וחלקו ברווחי ניהול ההימורים, כמפורט לעיל, שמשו לתמיכה ואחזקה שוטפת של משק ביתו של הנאשם 1, וכן הועברו לשליטתו ע"י הנאשם 7 באמצעות הפקדות שוטפות בחשבון הקנטינה שהחזיק הנאשם 1 בבית הכלא בו שהה.

ביום 4/5/09, עת נחקר אוחיון בתחנת משטרת אשדוד אודות זיקתו לניהול המשחקים האסורים ב"קלוב הדקל", פעל ארגון הפשיעה להעמיד לאוחיון עו"ד מטעם ארגון הפשיעה, אשר ליווה את אוחיון לחקירתו במשטרה, ובמקביל הונחה הנאשם 4 ע"י הנאשם 1 לבדוק כיצד מתפתחת החקירה המשטרתית בעניינו של אוחיון, ולפעול לעדכן את הנאשם 1 בהתאם, וזאת תוך צמצום הדיבור בטלפון בעניין זה מחשש להאזנת סתר משטרתית.

ביום 6/5/09, עדכן הנאשם 2 את הנאשם 1, באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם 4, כי אוחיון היה בחקירה, אשר לפניה הוזהר "שלא יפתח את המשביר שלו אחרת ישברו לו". כן עדכן הנאשם 2 את הנאשם 1 כי העו"ד שהועמד מטעמם לאוחיון הנחה להמתין עד למחרת בבוקר כדי להחליט אם לחדש את פעילות ההימורים ב"קלוב הדקל" אם לאו.

במרוצת 2009, עבר ניהול "קלוב הדקל", עבור הנאשמים 1 ו-3, לידיו של חייל הארגון, אוחנה, אשר פעל גם הוא להעברת רווחי המקום לידיהם של הנאשמים 1 ו-3 במזומן, ובאמצעות נאשם 7 כמפורט באישום להלן.

החל משנת 2010 עבר ניהול המשחקים האסורים, וארגון ההימורים ב"קלוב הדקל", עבור הנאשמים 1 ו-3, לידיו של חייל הארגון, חן, אשר פעל גם הוא להעברת רווחי המקום לידיהם של הנאשמים 1 ו-3 במזומן, ופעל בתפקידו זה במהלך השנים 2010, 2011, ועד למעצרו במרץ 2012.

מחזור הכספים המצטבר של פעילות "קלוב הדקל" המפורטת לעיל, במהלך השנים 2003-2011 עמד על  46,051,377.40  ₪.

סך הכנסות אשר הנאשמים 1 ו-3 הפיקו מפעילותם ב"קלוב הדקל", במהלך השנים 2003-2011 עמד על למעלה מ- 4,227,839.97 ₪. הכנסות אלו, כמו גם עצם קיום העסק המפורט לעיל, לא דווחו לרשויות מס הכנסה ומע"מ.

במרוצת 2010, ובמהלך שנת 2011, הציב ארגון הפשיעה את וחייל בארגון הפשיעה, עזרן, כ"קוף" מטעמם ב"קלוב הדקל" (להלן: "עזרן"), וזאת, בין היתר, כתמורה עבור מגוריו ב"קלוב הדקל".

במסגרת תפקידו כ"קוף" ב"קלוב הדקל", נדרש עזרן להיות נוכח במקום, ולקבל על עצמו את האחריות לניהול והפעלת המקום, כל אימת שנוצר חשד לפשיטה משטרתית על המקום, וכן לקבל על עצמו בדיעבד את האחריות  לניהול והפעלת המקום בפני אנשי משטרה ככל שהייתה פשיטה בפועל על המקום, ובכך להרחיק את הנאשמים 1, 3, וכן את מפעילי המשחקים האסורים מטעם הארגון מאחריות פלילית לנעשה במקום.

כך למשל, ביום 23/3/2011, סמוך לשעה 16:15, עת נערכה ב"קלוב הדקל" פשיטה משטרתית יזומה, ועוכבו מהמרים במקום, נדרש עזרן ע"י  הנאשם 1, להתייצב לאלתר ב"קלוב הדקל", ובהמשך, בחקירה משטרתית בעניין זה ביום 18/7/2011 מסר עזרן כי הוא אשר הפעיל את המקום, ובכך ביקש להרחיק את הנאשמים 1, 3,  ואת המפעיל דני חן מטעמם, מהאחריות הפלילית לשליטה ולהפעלת המקום בפועל.

אגב הפעלת "קלוב הדקל" כמקום משחקי מזל אסורים, וארגון הימורים עבור הנאשמים 1 ו-3, הטיל הנאשם 1 את אימתו על שחקנים ומהמרים במקום, וביניהם על המהמרים, כדי שיתמידו בהגעתם ל"קלוב הדקל", ובהשתתפותם במשחקי המזל וההימורים המנוהלים מטעם ארגון הפשיעה, והכל כדי שרווחי הנאשמים 1 ו-3 מהפעילות במקום לא יפגעו.

 

"קלוב הרמב"ם"

"קלוב הרמב"ם" הנו חנות מס' 5 ברחוב רמב"ם, במרכז מסחרי ב', בעיר אשדוד, אשר החל מיום 5/6/2009 הושכרה לחייל הארגון, אוחנה, לטובת הפעלת בית קפה, בעוד שבפועל יועד המקום לניהול משחקי מזל אסורים, וארגון הימורים עבור הנאשמים 1 ו-3 (להלן "קלוב הרמב"ם").

במהלך השנים 2009-2011, ניהלו חיילי הארגון אוחנה, ומיימון, את משחקי המזל האסורים, ואת ההימורים עבור הנאשמים 1 ו-3, כאשר רווחי ניהול משחקי המזל וההימורים מועברים לשליטתם של הנאשמים 1 ו-3, במזומן לידיהם, ובאמצעות נאשם 7, אשר טיפל בכספים עבור ארגון הפשיעה.

 מחזור הכספים המצטבר של פעילות "קלוב הרמב"ם" בשנים 2009-2011, עמד על סך של 3,203,932.60 ₪, והיקף ההכנסות של הנאשמים 1 ו-3 מהקלוב באותה תקופה עמד על 285,429.26 ₪. הכנסות אלו, כמו גם עצם קיום העסק המפורט לעיל, לא דווחו לרשויות מס הכנסה ומע"מ.

 

"קלוב שבי ציון"

"קלוב שבי ציון" הופעל ע"י ארגון הפשיעה ברחוב "שבי ציון" בעיר אשדוד, כשאת משחקי המזל האסורים שנערכו בו הפעילו מטעם ארגון הפשיעה, חיילי הארגון אוחיון, אמזלג, ואוחנה, וזאת במהלך השנים 2007-2009, וקלוב זה גם שימש כבית הימורים חלופי ל"קלוב הדקל" עת תכפו הפשיטות המשטרתיות על זה האחרון.

 

"קלוב הראשונים"

"קלוב הראשונים" הופעל ע"י ארגון הפשיעה ברחוב "הראשונים" בעיר אשדוד, במהלך שנת 2009, כאשר משחקי המזל האסורים שנערכו בו מטעם ארגון הפשיעה הופעלו ע"י חייל הארגון אוחנה.

"קלוב דקר"

"קלוב דקר" הנו שטח מסחרי, המהווה את קומתה העליונה של מסעדת "דקר", הנמצאת בבעלותו של מר אלברט ביטון, בעיר בית שמש.

החל משנת 2003 הושכרה הקומה העליונה במסעדת דקר מידיו של אלברט ביטון על ידי דהן, חייל הארגון (להלן: "דהן"), וזאת לצורך ניהול משחקי מזל אסורים, וארגון הימורים עבור הנאשם 1, כאשר דהן שימש כשותפו של הנאשם 1, וכמי שמנהל מטעמו את מקום ההימורים.

במהלך השנים 2003 -2012, ניהלו דהן, ואחרים, את משחקי המזל האסורים ואת ההימורים עבור הנאשם 1, כאשר רווחי ניהול משחקי המזל וההימורים מועברים לשליטתו של הנאשם 1.

מחזור הכספים המצטבר של פעילות מועדון ההימורים "דקר", המפורטת לעיל במהלך השנים 2003-2012  עמד על 25,247,366.77 ₪.

סך הכנסות אשר הנאשם 1 הפיק מפעילותו העסקית במועדון ההימורים "דקר", במהלך השנים 2003-2012 עמד על 2,696,606.04 ₪. הכנסות אלו, כמו גם עצם קיום העסק המפורט לעיל, לא דווחו לרשויות מס הכנסה ומע"מ.

במעשיהם המפורטים לעיל, קשרו הנאשמים 1 ו-3 קשר, וביצעו, בעצמם ובאמצעות אחרים, עבירות רבות של החזקת מקום למשחקי מזל אסורים, וארגון הימורים, וכן פעולות רבות ב"רכוש אסור" –כהגדרתו בס' 3(א) לחוק הלבנת הון, התש"ס-2000 - במטרה להסתיר את  מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, ואת עשיית הפעולה בו, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

בנוסף איים הנאשם 1 על השחקנים מסיקה ובן שבת בעל פה, ובהתנהגות, כדי להניעם להתמיד בהשתתפות במשחקים האסורים במקומות שבשליטתו, וכן איים הנאשם 1, בעצמו ובאמצעות הנאשם 2,  שימסרו הודעה שקרית בחקירה ע"פ דין.

בנוסף נמנעו הנאשמים 1 ו-3 מלדווח לרשויות המס על הכנסותיהם המפורטות לעיל, כמו גם על עצם פעילותם העסקית.

 

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

 קשירת קשר לביצוע פשע בנסיבות של ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

החזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה  - עבירות רבות לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

החזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה  - עבירות רבות לפי סעיף 225   לחוק העונשין, יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה- עבירות רבות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 428 סיפא  יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה (לנאשם 1 בלבד).

הדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 245(ב) יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (לנאשמים 1 ו-2 בלבד).

העלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה- עבירות לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס ההכנסה, ולפי סעיף 117 א. לחוק מע"מ, וזאת במסגרת ארגון פשיעה (לנאשמים 1 ו-3 בלבד).

 

 

 

 

אישום שלישי

 ביצוע עבירות של הלבנת הון במסגרת פעילות של ארגון הפשיעה

(לגבי נאשמים 1, 2, 3, ו-7)


העובדות:         

הנאשם 7 הנו עובד עיריית אשדוד, ובתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה, החזיק ב-3 חשבונות בנק בבנק דיסקונט, סניף אשדוד סיטי, בעיר אשדוד (להלן: "הבנק"), אשר מתוקף מעמדו של הנאשם 7 כעובד עירייה נוהלו במחלקת אח"מ בבנק.

 החשבונות נפתחו ע"י הנאשם 7 בחודש ינואר 2003, וזאת לפי בקשת אנשי ארגון הפשיעה, ואשר אליו הוזרמו חלק ניכר מהכנסות ארגון הפשיעה לאורך השנים 2003-2010, ובאמצעותו מומנו חלק ניכר מהוצאות ארגון הפשיעה לאורך השנים 2003-2010.    

 החל משנת 2003, ועד סוף שנת 2010, ביצע הנאשם הפקדות שוטפות של צ'קים, וכספי מזומן, אשר מקורם בהכנסותיהם של הנאשמים 1 ו-3 מעסקי ההימורים המפורטים באישומים לעיל, ואשר מהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ובסך כולל של 7,209,875 ₪.

 בפעלו כמפורט לעיל, בצע הנאשם 7 פעולות רבות ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, ואת עצם עשיית הפעולה בו, וזאת במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

 בפעלו כמפורט לעיל, עשה הנאשם 7 פעולות רבות ברכוש, גם במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-20000, וזאת במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

 

בפעלו כמפורט לעיל, עשה הנאשם 7 פעולות רבות ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השנייה לחוק איסור הלבנת הון, ובשווי שנקבע בה, וזאת במסגרת חשבונותיו לעיל, אשר כלל הכספים בהם הנם רכוש אסור, שכן שימשו לביצוע עבירת הלבנת הון ע"י הנאשם כמפורט בסעיף 5 לעיל.

 

כספים

מתוך כספי העבירה, אשר נצברו בחשבונותיו של הנאשם 7, ובהסתמך עליהם, ביצע הנאשם בעבור הנאשמים 1-3 שורה ארוכה של פעולות ברכוש אסור, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, ואת תנועותיו, ובכללן פעולות הקשורות בטיפול בהוצאות השוטפות הקשורות במשק ביתו של הנאשם 1 (מתנות, דלק, תשלומי מיסים, חשמל, וכו'), והעברת כספי תמיכה לאשת הנאשם 1 דאז, ובנו הצעיר של הנאשם 1, וחייל הארגון.

 במסגרת זו, החל מ-6/9/04 הפקיד הנאשם 7 בחשבון הרשום ע"ש הנאשם 1, בבנק דיסקונט בסניף הסיטי באשדוד, סכומים במזומן הנעים בין 1,000 ₪ ל-8,000 ₪, וזאת עד ליום 1/8/2010, ובסך כולל של כ-65,000 ₪.

 במסגרת זו, במהלך שנת 2006, עת הנאשם 1 היה נתון במאסר במסגרת תיק אחר, פעל הנאשם 7, בעצמו ובאמצעות אשתו, לבצע הפקדות כספיות לחשבון הקנטינה של הנאשם 1 בכלא ניצן, וזאת בסך 1,000 ₪ כל הפקדה, וסה"כ 12,000 ₪, וזאת מתוך כספים שאסף הנאשם 7 עבור הנאשם 1 מבתי ההימורים המפורטים באישום השני לעיל, אשר היו בשליטת הנאשם 1 בתקופה הרלוונטית.

 במסגרת זו, חלק מתמורתה של דירת המגורים, אשר מכר הנאשם 2 לבני זוג במהלך חודש 4/2008, הופקדה ע"י הנאשם 7 בח-ן מספר _____, באמצעות 2 צ'קים בסך כולל של 138,000 ₪.

זאת ועוד, במסגרת ח-ן מספר _______ ביצע הנאשם 7 פעולות ניכיון בצ'קים עבור בני הזוג _______, וזאת בכ-24 הזדמנויות.

 

במסגרת זו, סכום על סך 335,000 ₪ שביקש הנאשם 3 להעביר לידי יזם הנדל"ן ________ לטובת רכישת נכס נדל"ן להשקעה, הועבר  ביום 14/5/2009 לחשבונו של ע"י הנאשם 7, וזאת על חשבון כספי ההימורים שצבר הנאשם 7 בחשבונותיו לעיל.

 במסגרת זו, הלוואה ע"ס 800,000 ₪ שביקש הנאשם 3 להעביר לחברת ________, במהלך שנת 2009 בוצעה ע"י הנאשם 7, ובאמצעות ח-ן מספר ________, כאשר גם החזרי ההלוואה, אשר הסתכמו במיליון ₪, הוחזרו לנאשם 3 באמצעות חשבונו של הנאשם 7 הנ"ל, בתיאום עם נאשם 7, ובתיווכו של נאשם 7.

 במסגרת זו, ביום 21/4/2009, הקים הנאשם 7 בח-ן הנ"ל, הלוואה בסך 90,000 ₪, ובהמשך ביום 27/4/09 העביר את כספי ההלוואה שנטל, וזאת ע"פ הנחיית הנאשם 1, לחשבונה של חברת דלק מוטורס בע"מ, וזאת לצרכי רכישת רכב מסוג מזדה-6 מ.ר. 9880065, אשר נרשם ע"ש הנאשם 7 החל מיום 1/6/09 ועד ליום 2/11/09, כאשר בפועל שימש רכב המזדה את הנאשם 1, ואשתו דאז.

במסגרת זו, החל מיום 1/5/09, ובאמצעות ח-ן _____, העביר הנאשם 7, באמצעות הוראת קבע חודשית, סכום של 500 ₪, ובהמשך, החל מ-1/9/09 סכום של 1,000 ₪ מדי חודש, לחשבונו של בנו הצעיר של הנאשם 1, וחייל הארגון וזאת עד ליום 1/9/10.

במסגרת זו, ביום 27/5/2010 העביר הנאשם 7 מחשבונו 3455469 הנ"ל, לחשבונה של חברת בנייה סך של 400,000 ₪, וזאת כמקדמה לטובת רכישת דירה עבור הנאשם 1.

 

רכבים

במסגרת זו, רכב מסוג טויוטה מ.ר. 8185227 נרשמה ע"י הנאשם 7 על שמו, וזאת בין התאריכים 23/6/2003 עד 19/9/2005, בעוד שבפועל הרכב היה  בשימוש אשת הנאשם 1 דאז.

במסגרת זו, רכב הונדה סיביק מ.ר. 2228550, אשר נרכש מסוכנות הרכב השייכת לנאשם 9, נרשם ע"י הנאשם 7 על שמו, וזאת בין התאריכים 10/11/2005 עד 10/5/2006, בעוד שבפועל היה הרכב בשימושה השוטף של אשת הנאשם 1 דאז.

במסגרת זו, רכב מסוג פולקסווגן טוארג מ.ר. 9471660, אשר נרכש מסוכנות הרכב השייכת לנאשם 9, נרשם ע"ש בתו של הנאשם 7, הגב' _______ וזאת בין התאריכים 4/3/2007 עד 6/10/2010, בעוד שבפועל היה הרכב בשימוש הנאשם 1, ובת זוגו דאז.

לטובת רכישת רכב הטוארג הנ"ל עבור הנאשם 1, ולשימושו השוטף של הנאשם 1, פעל הנאשם 7 להעברת סך של 235,000 ₪, השייכת לנאשם 9, כאשר 200,000 ₪ מתוכם הועברו מח-ן 3880356 הנ"ל ישירות לחשבונה של החברה, וכאשר לטובת העמדת הסכום פעל הנאשם 7להקמת הלוואה על סך 100,000 ₪ בחשבון, וזאת ביום 31/1/2007.

במסגרת זו, רכב מסוג הונדה אקורד מ.ר. 5362357, אשר נרכש מסוכנות הרכב השייכת לנאשם 9, היה רשום ע"ש הנאשם 7, החל מיום 18/6/2008 ועד ליום 30/4/2009, בעוד שבפועל היה הרכב בשימושה של אשת הנאשם 1 דאז.

דירות

במסגרת זו, פעל הנאשם 7, במהלך שנת 2010, לשכור על שמו דירת מגורים בעיר אשדוד , אשר יועדה לשמש דירת הימורים עבור הארגון, והעביר עבור דמי השכירות, צ'קים מח-ן ________, וזאת בסך כולל של 22,500 ₪.

במעשים המתוארים לעיל, קשרו הנאשמים 1, 2, 3 ו-7 קשר, וביצעו פעולות רבות ברכוש אסור במטרה להסתיר, ולהסוות, את מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, ואת תנועותיו, ואת עצם עשיית הפעולה בו, וזאת במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

בנוסף, סייע הנאשם 7 לנאשמים 1-3 להתחמק מתשלום מס במסגרת ארגון פשיעה, וכן ביצע הנאשם 7 פעולות של מתן שירותי מטבע ללא רישום כדין.

 

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה- לנאשמים 1, 2, 3, ו-7.

 

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)-לנאשמים 1, 2, 3, ו-7.

 

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשם 7 בלבד.

 

עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)-לנאשמים 1, 3, ו-7.

 

סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיפים 220(5) לפקודת מס הכנסה, ו-117(ב1) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשם 7 בלבד.

 

מתן שירותי מטבע בלא רישום- עבירה לפי סעיף 11יב.(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון- לנאשם 7 בלבד.

 

 

 

אישום  רביעי

נאשם 7 כעובד ציבור המסייע לארגון הפשיעה:

(לגבי נאשמים 1, 2, ו-7)

 העובדות:

הנאשם 7 הנו, כאמור ברישא לאישום לעיל, עובד בכיר בעיריית אשדוד, ובין השנים 2003-2012 שימש כמנהל מדור מגרשי כדורגל בעיר אשדוד.

החל ממועד שאינו ידוע למאשימה, ובמרוצת השנים 2003-2011, עשה הנאשם 7  שימוש לרעה במעמדו ובסמכויותיו, כעובד הציבור, כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה והעומדים בראשו.

במסגרת זו, במועדים שונים, העמיד הנאשם 7 את משרדי אצטדיון הכדורגל בעיר אשדוד, אשר היו באחריותו, לשימושו של הנאשם 1, אשר נהג לקיים במשרדים אלו את פגישותיו עם גורמים עברייניים, ואחרים, המצויים בקשרים שוטפים עמו.

במסגרת זו, עשה הנאשם 7 שימוש לרעה במעמדו כעובד עירייה בכיר, ובעל השפעה על בעלי תפקידים רלוונטיים בעיריית אשדוד, כדי לקדם את שאיפתו העסקית של הנאשם 1 לשליטה במתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד, וזאת, בין היתר, על דרך תיאום פגישות, ויצירת קשר טלפוני בין הנאשם 1 לבין גורמי עירייה רלוונטיים, וביניהם הנאשם 8, ואחרים, לרבות מנכ"ל "חופית-החברה לפיתוח התיירות באשדוד בע"מ" (להלן: "חופית") ואנשי הפיקוח העירוני/הימי בעיריית אשדוד.

במסגרת זו, פעל הנאשם 7 לקליטת הנאשם 2 כעובד עיריית אשדוד, תחת פיקוחו, כביכול, של הנאשם 7, כשבפועל הנאשם 2 לא התייצב לעבודה בעירייה באופן סדיר, ועבודתו לא הייתה נתונה בפיקוח כלל ועיקר, והנאשם 2 הקדיש את עיקר עתותיו ומרצו, לפעילות ארגון הפשיעה, ופעילויות פליליות אחרות.

לימים, כשנעצר הנאשם 2, במסגרת תיק פלילי אחר, פעל הנאשם 7 במסגרת תפקידו כעובד הציבור, לסייע לנאשם 2 להיחלץ ממעצר הבית בו היה נתון, וזאת על דרך שימוש במעמדו כעובד עירייה המציע לביהמ"ש, בתצהיר, כי הנאשם 2 יעבוד בעירייה, וכן את שירותיו כמפקח על הנאשם 2 במהלך עבודתו בעירייה, ובכך ביקש הנאשם 7 לסייע לנאשם 2, שהנו מנהל בארגון הפשיעה, בהשגת חופש תנועה, החיוני לקידום פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה.

זאת ועוד, במספר הזדמנויות פעל הנאשם 7, תוך שימוש לרעה במעמדו כעובד עיריית אשדוד, כדי לנסות ולבטל דוחות חניה, ודוחות פיקוח עירוני, אשר נרשמו לחובת הנאשם 1, ובני משפחתו.

זאת ועוד, במרוצת השנים 2003-2010, השתמש הנאשם 7 במעמדו המיוחד, כעובד ציבור המנהל את חשבונו הפרטי כעובד עירייה בבנק דיסקונט בעיר אשדוד, גם לטובת ביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון עבור ארגון הפשיעה, הכול כמפורט באישום לעיל.

במעשיהם המשותפים המתוארים לעיל,  קשרו הנאשמים 1, 2, ו-7 קשר והשתמשו לרעה במעמדו, ובסמכויותיו של הנאשם 7  באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 1, 2, ו-7:

קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

מרמה והפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין- לנאשם 7 בלבד.

 

 

 

 

אישום חמישי

נאשם 8 כעובד ציבור המסייע לארגון הפשיעה:

(לנאשמים 1, 2, 7, ו-8)

העובדות:

 

  1. הנאשם 8 הנו עובד וותיק ובכיר בעיריית אשדוד, ויו"ר ועד עובדי העירייה ב-7 השנים האחרונות, ומנהל אגף החופים בעירייה החל משנת 2011.

 

  1. לאורך השנים נשוא כתב האישום, והחל משנת 2005, עשה הנאשם 8 שימוש לרעה במעמדו, ובסמכויותיו, כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, אשר בראשו עומד הנאשם 1.

 

  1. במסגרת זו, בעוד ראש הארגון שהה בכלא במאסר, במסגרת תיק אחר, פעל הנאשם מתוקף מעמדו כיו"ר ועד העובדים בעירייה כדי שבני משפחת הנאשם 1, לרבות אשת הנאשם דאז. והנאשם 2, יקלטו כעובדים מן המניין בעיריית אשדוד.

 

  1. לימים, כשנעצר הנאשם 2 במסגרת חברותו בארגון פשיעה אחר, ובהמשך היה נתון במעצר בית בתנאים מגבילים, ערך הנאשם 8, וחתם על מסמך המלצה, אשר נועד לקדם את שחרורו של הנאשם 2 מתנאי מעצר הבית, ולאפשר לנאשם 2 את חופש התנועה החיוני לפעולתו כמנהל בארגון הפשיעה בראשו עמד הנאשם 1.

 

  1. במסגרת מכתב ההמלצה האמור לעיל, עמד הנאשם על מסירותו, והתמדתו של הנאשם 2 בעבודתו בעירייה, ועל היות הנאשם 2 "עובד מצטיין", וזאת חרף העובדה שמשך רוב תקופת עבודת הנאשם 2 בעירייה לא היה הנאשם 2 מפוקח בעבודתו כלל ועיקר, ומנהליו הישירים נמנעו במודע, ואף נרתעו, מלפקח אחר התייצבותו בפועל של הנאשם 2 לעבודה בעירייה.

 

  1. זאת ועוד, משהחל הנאשם 1 במהלך שנת 2009 את מאמצי ההשתלטות העבריינית על מכרזי שירותי החוף בעיר אשדוד, פעל הנאשם 8, אשר שימש באותה העת מנהל האחזקה של החופים, כדי לתדרך את הנאשם 1 כיצד להערים על גורמי העירייה בדרכו להשיג את השליטה המבוקשת במכרזי שירותי החוף בעיר אשדוד.

 

  1. בהמשך לאמור לעיל, יזם הנאשם 8 פגישה בעניין קידום שאיפתו של הנאשם 1 להשתלט באופן עברייני על שירותי החוף בעיר אשדוד אצל מי ששימש באותה העת כמנהל אגף החופים בעיריית אשדוד.

 

  1. לפגישה כאמור צורף הנאשם 1, וכן הנאשם 7, אשר היה שלוחו ודוברו של הנאשם 1 במסדרונות העירייה.

 

  1. במעשיהם המשותפים המתוארים לעיל השתמשו הנאשמים 1, 2, 7, ו-8 לרעה במעמדו, ובסמכויותיו של הנאשם 8  באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה.

 

 

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 1, 2, 7, ו-8:

 1.קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

 2.עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.


 3. מרמה והפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין- לנאשם 8 בלבד

 


אישום שישי
השתלטות עבריינית של ארגון הפשיעה על מכרזי מתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד - (לנאשם 1 בלבד)


העובדות:

בתחומי העיר אשדוד מצויים 7 חופי רחצה מוכרזים, אשר ניהולם, והפיקוח עליהם נעשה באמצעות עיריית אשדוד, ובאמצעות "חופית", שהנה חברה בבעלות מלאה של עיריית אשדוד.

במהלך שנת 2009, הוחלט ע"י עיריית אשדוד, והחברה העירונית "חופית", לערוך הליך של מכרז ביחס למתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד (להלן: "המכרז"), וזאת, בין היתר, במטרה להרחיק גורמים עברייניים משליטה בתחום מתן השירותים בחופים, ולמנוע מצב של מונופולין על מתן השירותים בחופים.

בהתאם לאמור לעיל, וכדי לקדם את הרחקתם של גורמים עברייניים מתחום מתן שירותי החוף למתרחצים, הוחלט לכלול בתנאי הסף למכרז גם דרישה בדבר היעדר רישום פלילי ביחס לזכיינים שיגישו מועמדותם לזכייה במכרז, וכן להגביל את המתמודדים במכרז להפעלה בפועל של שירותים עבור לא יותר מחוף אחד מתוך חמשת החופים.

נוכח האמור לעיל, ונוכח רצונו של הנאשם 1 להמשיך ולקיים את שליטתו בתחום מתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד, פנה הנאשם למספר אנשים כדי שיפעלו להציע עצמם למכרז, בעוד שבפועל הוא, ואחרים מטעמו, לרבות בנו הצעיר, וחייל הארגון, סיפקו את השירותים בחוף וזכו בתמורה מאספקת שירותים אלה.

במסגרת זו, פנה הנאשם 1 לביטון (להלן: "ביטון")  בהצעה לפיה הצעה מטעמו של ביטון תוגש באשר למתן שירותים לחוף ט"ו, במסגרת שותפות ביניהם, ואכן מר ביטון הגיש הצעה בעניין לחופית, כמציע יחידי, זכה במכרז, והתקשר עם חופית בחוזה מסוג "הסכם הרשאה", כאשר מר ביטון לבדו מופיע כ"שוכר" מול חופית, בעוד שבפועל הנאשם 1, ואחרים מטעמו, הם שסיפקו את השירותים בחוף ט"ו במהלך שנת 2009.

בהמשך, ולקראת קיץ 2010, ומשמר ביטון איבד עניין עסקי  בהמשך הפעילות בחוף במסגרת המכרז, ובהמשך העיסוק במתן השירותים בחוף בכלל, חידש הנאשם 1 את החוזה מול "חופית", תוך שימוש בשמו של ביטון שלא בידיעתו והמשיך בהפעלת שירותי החוף בחוף ט"ו, ובחופים אחרים.

במקביל פעל הנאשם 1 מול גורמי עירייה רלוונטיים לרבות מול הנאשם 8, כמפורט באישום לעיל, ולרבות מול מנכ"ל חופית, ומנהל אגף החופים בעירייה, כדי לקדם את השתלטותו העבריינית על מתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד, וזאת בניגוד לתכליות המכרז המפורטות בסעיף 5 לעיל, וכן את יצירת הכסות החוקית לפעילות זו.

לציין כי הנאשם 1 נמנע מכל רישום מול רשויות מע"מ, ומס הכנסה, הן לגבי עצם פעילותו כמפורט לעיל, והן לגבי היקף הכנסותיו, וכן נמנע מלנהל ספרי חשבונות כדין ביחס לפעילותו המפורטת לעיל.

במעשיו המפורטים לעיל, קבל הנאשם 1 במרמה את הזכות למתן שירותים בחופי העיר אשדוד (להלן: "הרכוש האסור"), וכן עשה פעולות ברכוש האסור במטרה להסוות להסתיר ולהסוות את מקורו, ואת זהות בעלי הזכויות בו, וכן העלים את הכנסותיו מרשויות מע"מ ומס הכנסה, והכל במסגרת ארגון פשיעה.

הוראות החיקוק:

קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

העלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה- עבירות לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס ההכנסה, ולפי סעיף 117 א. לחוק מע"מ, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

 

 

 אישום שביעי -

 קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים ובכוח במסגרת ארגון פשיעה

(לגבי הנאשמים 1 ו-2)

 

העובדות:

ז'ילבר הנו איש עסקים בעיר אשדוד (להלן: "ז'ילבר"), אשר הנאשם 1 ו-2 קשרו קשר להפעיל כלפיו איומים בכוח כדי לחלץ מידיו  סכומי כסף שונים בתואנת שווא.

כך, ביום 15/6/2011, עת הנאשם 2 עדכן את הנאשם 1 אודות שיחותיו עם ז'לבר בנוגע לחובו הנטען כלפי השניים, הנחה הנאשם 1 את הנאשם 2 לפנות לז'ילבר אך תוך כדי הפעלת אלימות וכוח כלפי ז'ילבר, וכן הנחה את הנאשם 2 להטיל מורא ואימה על ז'ילבר, בין היתר, על דרך הפחדתו באמצעות אמירת הדברים הבאים: "תגיד לו...אבא שלי יותר גרוע, אבא שלי דלוק עליך אש".

הנאשם 2 מצדו, החרה החזיק אחרי הנאשם 1, והעלה בפני הנאשם 1 הצעת פעולה נגדית לסחיטתו בכוח של ז'ילבר, באמרו לנאשם 1, ביחס לסחיטת ז'ילבר: "לא, אני ינקנק אותו, אני", וכן העלה בפני הנאשם 1 את האפשרות לפיה במסגרת לחצם לגרום לז'ילבר להעביר לידיהם את החוב הנטען, יאמר הנאשם 2 לז'ילבר כי הנאשם 2 צפוי להשתחרר ממעצר הבית בו הוא נתון, בתקופה הקרובה.

למשמע דברי הנאשם 2 לעיל השיב הנאשם 1 באמרו לנאשם 2: "תצא עליו, ותגיד לו (לז'ילבר-ע.ח.) אבא שלי הוא אבא שלי, ואז באמת תפיל הכל עליי, באמת אני דלוק עליו..תנסה בכל הכלים, ניסית עד עכשיו טוב לא הלך".

בהמשך לחילופי הדברים לעיל שבו הנאשם 1 ו-2 ונדברו ביניהם בעניינו של ז'ילבר וחובו כלפיהם גם ביום 28/6/11, עת הנאשם 2 עדכן את הנאשם 1 כי ז'לבר פנה אליו וביקש ממנו שאדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, יניח לו, ובתגובה הנחה נאשם 1 את הנאשם 2 כי ככל שז'ילבר ישלם לנאשם 2 את החוב הנטען, יפעל הנאשם 1 לכך שהאחר יניח לז'ילבר.

בהמשך לדברים לעיל, שבו הנאשמים 1 ו-2 ונדברו בעניינו של ז'ילבר, וחובו כלפיהם גם ביום 29/6/2011, עת הנאשם 1 תידרך את הנאשם 2 להכחיש בפני ז'ילבר את דבר קבלת חלק מהחוב הנטען, ואגב כך הוסיף הנאשם 1, ואמר לנאשם 2 ביחס לז'ילבר את הדברים הבאים: "מה אני יקרע אותו, אני יבוא יזיין..הוא יקבל מכות ממני".

בהמשך, הזעיק הנאשם 2 את הנאשם 1 למהר ולהגיע כדי לפגוש בז'ילבר, ואגב כך התבטא הנאשם 1 באזני הנאשם 2 בכוונתו להגיע ולהפעיל אלימות כלפי ז'ילבר בקשר עם גביית החוב הנטען, באמרו לנאשם 2: "אני יבוא, יזיין לו את האמא שלו השרמוטה, המניאק הזונה הזה".

ביום 3/7/2011, הותקף ז'ילבר ע"י שלושה, בכניסה לתחנת המוניות שבבעלותו ברח' העצמאות 85, בעיר אשדוד, ובהמשך הותקף ז'ילבר, ורעייתו, ביום 11/7/2011, באותו המקום, ע"י השניים הנ"ל, ואחרים.

בין שני אירועי התקיפה האמורים לעיל,  ובסמוך אליהם, עודכנו  נאשמים 1 -2 אודות אירועי התקיפה הנ"ל, ובהמשך  יזמו  הנאשמים 1 ו-2 ביום 4/7/2011 מפגש בעניין זה בביתו של נאשם 2, עם אחר, אליהו נעים (להלן: "קוסם"), העומד מאחורי אירועי התקיפה הנ"ל.

 

בהמשך לאמור, פנה הנאשם 2  לז'לבר והביאו למפגש עם קוסם ואחרים,  אשר התקיים בתחנת דלק הסמוכה לישוב גן יבנה, ובמעמד זה הודיע קוסם לג'ילבר, בחסות הנאשם 2,  כי תוקפיו יבוא לבקש את סליחתו של ז'ילבר בגין אירוע התקיפה הראשון המתואר בסעיף 8 לעיל, וכי אל לז'ילבר לפנות לגורמי האכיפה ביחס לאירוע התקיפה.

בהמשך לתקיפות לעיל, ולאחר המפגש בגן יבנה, הגיע הנאשם 2 למשרדו של ז'ילבר, וזאת תוך הפרת תנאי השחרור ממעצר בהם היה נתון באותה העת, והבהיר לז'ילבר כי הוא עומד לצדו במצוקתו נוכח התקיפות שחווה.

נוכח אי היענותו המתמשכת של ז'ילבר להעביר לידי הנאשמים 1 ו-2 את סכומי הכסף אותם דרשו, הגיע ביום 26/9/2011 הנאשם 1, כשהוא מלווה cחייל בארגון, למקום עיסוקו של ז'ילבר, ותוך כדי הטלת מורא על ז'ילבר, העלה הנאשם 1 את ז'ילבר לרכבו, והובילו לביתו של הנאשם 2, שם התקיימה פגישה כפויה בין ז'ילבר לבין הנאשמים 1 ו-2, במהלכה שב ונדרש ז'ילבר למסור כספים לידי הנאשמים 1 ו-2.

במעשיהם המפורטים לעיל, קשרו הנאשמים 1 ו-2 לסחוט בכוח ובאיומים את ז'ילבר, ובהמשך אף סחטו את ז'ילבר בכוח ובאיומים, והכל במסגרת ארגון הפשיעה, והנאשם 1 הפר את הוראה חוקית שניתנה בעניינו במספר הזדמנויות.

 

 הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

1. קשירת קשר לביצוע פשע בנסיבות של ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

2. סחיטה באיומים ובכוח במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 428 רישא בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

3. הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

 

 

 

אישום שמיני

 קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים ובכוח במסגרת ארגון פשיעה

(לגבי הנאשמים 1 ו-2)

 

העובדות:

ביום 07/06/2011, בסמוך לשעה 18:00, ישב הנאשם 1 בפיצוציית "קפה תפוזי" (להלן: "הפיצוצייה")  השייכת לנאשם 3, והממוקמת ברובע ב' בעיר אשדוד, ושוחח במכשיר הטלפון הנייד תוך יצירת רעש, אשר הפריע לאלכסנדר ריאסני (להלן: "המתלונן"), אשר ישב גם הוא במקום.

 המתלונן פנה לנאשם 1 בבקשה להנמיך את קולו בשיחת הטלפון.

 בתגובה לפניית המתלונן לנאשם 1, כאמור, תקף הנאשם את המתלונן במכות עזות, הפיל את המתלונן מכיסאו, והשליך עליו את בקבוקי המשקה, אשר עמדו על השולחן אליו הסב המתלונן.

 כתוצאה ממעשי הנאשם 1, נגרמו למתלונן מכאובים בכל חלקי גופו, וכן חבלה וחתך בראשו.

 משמעשיו של הנאשם 1 תועדו במצלמת האבטחה בפיצוצייה, ובנוסף  תועדה נוכחות כלי רכב מסוג B.M.W  לבנה מ.ר 95-232-69 (להלן: "הרכב"), אשר היה באותה עת בשימושו של הנאשם 1, ומשהחלה חקירה משטרתית אודות אירוע התקיפה מיד ובסמוך לאחריה, פעל הנאשם 1 מול הנאשם 3, ומול אשת הנאשם 3, בניסיון לברר מה נקלט במצלמת האבטחה בפיצוציה, וכן הנחה את הנאשם 3 לבדוק מול מתקין המצלמה את זוויות הצילום, וכן  לפעול באמצעות עו"ד  למשיכת המחשב בו מתועדת התקיפה מידי המשטרה לאלתר.

 נוכח פניית הנאשם 1 לנאשם 3 לעיל, מיהר הנאשם 3 יחד חייל הארגון, כדי לנסות למנוע את תפיסת המצלמות בהן תועד הנאשם 1, והכל כדי להכשיל את החקירה הפלילית שנפתחה בעניינו של הנאשם 1.

זאת ועוד, נוכח אירוע התקיפה, ונוכח תיעוד הרכב במקום התקיפה, זומן בעליו הרשום של הרכב, (להלן: "ישר"), לחקירה ביום 4/7/11, במהלכה הסביר ישר כי הרכב נרכש כרכב בייבוא אישי, באמצעות הנאשם 9,  והוחזר לרשות הנאשם 9, ולאחריותו המלאה, מס' חודשים טרם אירוע התקיפה, וזאת עקב רצונו של ישר ברכב אחר.

 עובר לזימונו לחקירה ביחס לרכב ביום 4/7/2011 פנה ישר לנאשם 9 כדי לברר מדוע זומן לחקירה ביחס לרכב אותו העביר לחזקת הנאשם 9, ולאחריותו המלאה, מספר חודשים קודם לכן.

נוכח האמור לעיל, יצר הנאשם 9 קשר טלפוני עם הנאשם 1, ועדכן אותו בדבר זימונו לחקירה של ישר,  בקשר לרכב, ובמקביל ביקש הנאשם 9 מישר למסור בחקירתו כי הרכב שייך לו.

בהמשך, ומשנחקר הנאשם 9 ביום 4/7/2011 ביחס לרכב, וביחס למקום המצא הרכב ביום אירוע התקיפה, נמנע הנאשם 9 מלמסור לחוקרי משטרת ישראל את הפרטים המלאים שהיו ברשותו ביחס לזיקתו של הנאשם 1 לרכב.

 בהמשך, ובתיאום עם הנאשם 1, הניע חייל הארגון, את עובדי הפיצוצייה שהיו עדים לאירוע התקיפה, שלא למסור פרטים אודות אירוע התקיפה לחוקרי משטרת ישראל.

במעשיו המפורטים ליעיל תקף הנאשם 1, חבל ופצע בנסיבות מחמירות את המתלונן, וכן פעל בעצמו, ובצוותא עם הנאשמים 3 ו-9 לשבש את החקירה בעניינו, ולהדיח את ישר, ואת עובדי הפיצוצייה שבחקירה ע"פ דין ימנעו ממסירת הודעה (ביחס לעובדי הפיצוצייה-ע.ח), וימסרו הודעת שקר (ביחס לישר-ע.ח.), והכל במסגרת ארגון פשיעה.

 

הוראות חיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין- לנאשם 1 בלבד

הדחה בחקירה בנסיבות של ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה – לנאשמים 1, ו-9.

שיבוש מהלכי משפט- עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין- לנאשמים 1, 3, ו-9.

 

 

 

 אישום תשיעי –

החזקת מקומות למשחקים אסורים, ארגון הימורים לא חוקיים, הלבנת הון, והדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה ב"סנוקר השיא", ובדירות מגורים בעיר אשדוד: (לגבי נאשמים 2 ו-5)

 העובדות:

"סנוקר השיא", הנו אולם בשטח של כ-450 מ"ר, השוכן בקומה הראשונה של בניין תעשייה ברחוב העמל 43, בעיר אשדוד, ואשר בעליו הרשום בתקופה הרלוונטית לאישום זה  (להלן: "סנוקר השיא").

החל מחודש ינואר 2009, הושכר "סנוקר השיא" לדנגס (להלן: "דנגס"), חייל בארגון הפשיעה, לשימוש מסחרי, בעוד שבפועל, והחל מיוני 2011, יועד המקום, לניהול משחקי מזל אסורים, מסוג רמי קלפים (רמי 10 קלפים, רמי 13 קלפים, ורמי הודי- ע.ח.) קאני, וטקסס הולדם,  עבור הנאשמים 2 ו-5 (להלן באישום זה: "הנאשמים").

במהלך השנים 2011-2012, ניהל דנגס את משחקי המזל האסורים עבור הנאשמים, כאשר רווחי ניהול משחקי המזל האסורים מועברים במזומן לשליטתם של הנאשמים.

מחזור ההכנסות המצטבר של פעילות "סנוקר השיא", המפורטת לעיל, במהלך שנת 2011 עמד על כ-150,000 ₪.

סך ההכנסות אשר הנאשמים הפיקו מפעילותם העסקית ב"סנוקר השיא", במהלך שנת 2011, עמד על כ-150,00 ₪.

החל מחודש יוני 2011, הציבו הנאשמים את דנגס כ"קוף" מטעמם ב"סנוקר השיא", ובמסגרת זו הונחה דנגס ע"י הנאשמים להיות נוכח במקום, ולקבל על עצמו את האחריות לניהול והפעלת המקום, כל אימת שישנו חשד לפשיטה משטרתית על המקום, וכן לקבל על עצמו את האחריות בדיעבד לניהול והפעלת המקום בפני אנשי משטרה ככל שהייתה פשיטה בפועל על המקום, ובכך להרחיק את הנאשמים 2 ו-5, ואחרים מטעמם, מאחריות פלילית לנעשה במקום.

כך למשל, ביום 5/7/2011, סמוך לשעה 00:30, עת נערכה ב"סנוקר השיא" פשיטה משטרתית יזומה, הזדהה דנגס בפני חוקרי המשטרה כמי שמחזיק, ומנהל בעצמו את עסקי ההימורים, ללא כל שותפים עסקיים, ובכך בקש להרחיק את הנאשמים 2 ו-5 מזיקה למשחקים האסורים במקום, ובכך לסכל את החקירה הפלילית בעניינם של הנאשמים 2 ו-5.

לצד הפעלת "סנוקר השיא", ובמהלך שנת 2011, הפעילו הנאשמים מקומות נוספים למשחקי מזל אסורים, וארגון הימורים, במספר דירות מגורים בעיר אשדוד, וזאת תוך סחיטת מחזיקי הדירות להסכים לניהול המשחקים האסורים בדירותיהם, ולחילופין תוך הצעת תשלום, קיזוז חובות בגין הלוואות, וייצוג ע"י עו"ד במידת הצורך, למחזיקי הדירות לטובת הפעלת משחקים אסורים בדירותיהם.

כך למשל, פנו הנאשמים,  לתושב העיר אשדוד, בובר (להלן: "בובר"), אשר לווה כספים ב"שוק האפור", ונכון לחודש 9/2011 עמד חובו כלפי נושיו על סך 120,000 ₪, ואשר שכר לצרכי מגוריו דירה ברח' נחל לכיש בעיר אשדוד (להלן: "דירת ההימורים"), והודיעו לו כי כנגד חובו הנ"ל תשמש דירתו השכורה לטובת ניהול משחקי מזל אסורים לתקופה של מס' חודשים.

חרף אי רצונו של שחר בובר הנ"ל להיענות לדרישת הנאשמים להפעלת הדירה השכורה על שמו כדירת הימורים, ועקב חששו שמא יפגעו בו או בילדיו, נענה  בובר לדרישת הנאשמים להפעלת משחקי מזל אסורים בדירה, מטעם הנאשמים, ובאמצעות אנשיהם, כשהנאשמים עצמם מקפידים שלא להימצא פיזית במקום בזמן המשחקים האסורים, וזאת למשך תקופה של כשבועיים ומחצה, ועד לפשיטת משטרת ישראל על דירת הימורים ביום 19/9/2011 סמוך לשעה 23:00 (להלן: "הפשיטה המשטרתית").

עם התרחשות הפשיטה המשטרתית קיבלו הנאשמים, אשר לא נכחו במקום בזמן הפשיטה המשטרתית, דיווח טלפוני  אודות התרחשותה, והחלו בהתייעצויות בינם לבין עצמם באשר לזהות האדם, אשר יקבל על עצמו את האחריות, בפני שוטרי משטרת ישראל, לארגון המשחקים האסורים בדירת ההימורים, ובכך ירחיק את הנאשמים עצמם מזיקה לפעילות הפלילית בדירת המגורים.

עוד במהלך הפשיטה המשטרתית, ובמהלך תפיסת רישומי חובות המהמרים,  ותחקור המהמרים ע"י שוטרי משטרת ישראל, פנו הנאשמים, טלפונית, אל פחימה (להלן: "פחימה") בדרישה שימהר ויגיע לדירת ההימורים, ויקבל על עצמו, בפני חוקרי משטרת ישראל, את האחריות להפעלת, וארגון המשחקים האסורים בדירת ההימורים.

במסגרת מאמצי הנאשמים לשכנע את פחימה להגיע לדירת ההימורים, ולקבל על עצמו את האחריות להפעלת וארגון המשחקים האסורים, הציעו הנאשמים  לפחימה סך של 5,000 ₪ במזומן, וכן ייצוג ע"י עו"ד במידת הצורך, וכן תדרכו את פחימה למסור למשטרה הסברים שקריים אודות אופי המשחקים האסורים, היקפם הכספי של ההימורים, דרך התארגנות המשחקים, אופי ומהות הרישומים שנתפסו, ועוד, הכול במטרה להכשיל את החקירה המשטרתית מלהגיע עדיהם, ומלעמוד על היקפה ואופייה  האמיתי של הפעילות הפלילית.

הנאשמים המשיכו במאמצי השכנוע הנ"ל גם כאשר פחימה ציין בפניהם כי לחובתו עונש מאסר על תנאי ביחס לעבירות ניהול הימורים ומשחקים אסורים.

זאת ועוד, ובמסגרת מאמצי הנאשמים להרחיק עצמם מהפעילות האסורה בדירת ההימורים, תדרך הנאשם 2  את הנאשם 5 לגבי הגרסה שימסור  בובר  בפני חוקרי משטרת ישראל. נאשם 2 הנחה את נאשם 5 לתדרך את בובר למסור לחוקרי משטרת ישראל עדות שקר לפיה דירת ההימורים היא של בובר, והוא בעצמו מארגן טורנירים למשחקי מזל אסורים.

בהמשך אותו לילה, ומשמאמצי השכנוע שהופעלו ע"י הנאשמים על פחימה לקבלת אחריות על הפעילות האסורה בדירת ההימורים כשלו, פנו הנאשמים לאחרים בהצעה לקבל על עצמם את האחריות לניהול המשחקים האסורים בדירת ההימורים, וזאת תמורת תשלום כספי של אלפי שקלים במזומן, והכל כדי להרחיק עצמם מהפעילות הפלילית בדירת ההימורים, ולסכל את החקירה המשטרתית מלעמוד על היקפה הכספי, ומהותה הפלילית האמיתית של פעילות הנאשמים.

לצד דירת ההימורים ברח' נחל לכיש, הוסיפו הנאשמים ופנו לאיטח (להלן: "איטח"), תושב העיר אשדוד, אשר נשא בחוב כספי כלפי הנאשמים על רקע הלוואה כספית שהעמידו לרשותו הנאשמים, והפעילו  במהלך שנת 2011, בדירת מגוריו של איטח, בעיר אשדוד, מקום משחקי מזל אסורים והימורים, וזאת כנגד תשלום יומי בסך של 500-1,250 ₪ לאיטח, עבור כל ערב משחקים, וכנגד קיזוז חובותיו של איטח כלפי הנאשמים.

התשלום שקיזזו הנאשמים  לאיטח עבור הפעלת דירתו כדירת הימורים כלל גם את נכונותו של איטח לקבל על עצמו את האחריות לניהול המשחקים האסורים היה ותתבצע במקום פשיטה של שוטרי משטרת ישראל, ובכך יורחקו הנאשמים מזיקה לפעילות הפלילית במקום.

לימים, כשהתגלע סכסוך בין איטח לבין הנאשמים  אודות גובה התשלום היומי עבור הפעלת מקום המשחקים האסורים בדירתו, הציע הנאשם 2 לאיטח, במסגרת שיחת טלפון ביניהם ביום 25/9/2011, בין היתר, כי ידאג להביא אחר במקום איטח, אשר יקבל על עצמו את האחריות למקום המשחקים האסורים כלפי שוטרי משטרת ישראל, ככל שתתרגש פשיטה משטרתית על דירת ההימורים.

לצד דירות ההימורים שהופעלו ע"י הנאשמים  ברח' נחל לכיש, וברח' אלול, הוסיפו הנאשמים, ופנו לתושב נוסף של העיר אשדוד, ביטון, והחלו להפעיל בדירת מגוריו מקום משחקים אסורים, וארגון הימורים, וזאת החל מ-1/11/2011, ועד ליום 12/11/2011. בתמורה להפעלת המשחקים האסורים בדירתו שילמו לביטון 1,000 ₪ עבור כל ערב משחקים.

את פעילותו הפלילית הענפה, המפורטת לעיל, ביצע הנאשם 2 תוך שהוא מפר באופן בוטה את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו ביום 28.03.11  ע"י בית המשפט המחוזי (כב' השופט חיימוביץ) במסגרת מ"ת 24039-03-10.  בנוסף, הפר הנאשם 2 את תנאי השחרור בעניינו ביום 3/7/2011, 13/7/2011, ו-7/9/2011 עת שהה, שלא ע"פ התנאים שנקבעו בעניינו, מחוץ לכתובת מעצר הבית שנקבעה בעניינו.

במעשיהם המפורטים לעיל, קשרו הנאשמים קשר לפשע, וכן ביצעו הנאשמים, בעצמם ובאמצעות אחרים, עבירות רבות של החזקת מקום למשחקי מזל אסורים, וארגון הימורים, וכן פעולות רבות ב"רכוש אסור" -כהגדרתו בס' 3(א) לחוק הלבנת הון, התש"ס-2000 - במטרה להסתיר את  מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, ואת עשיית הפעולה בו, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

היקף פעילותם של הנאשמים בדירות ההימורים במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 עמד על למעלה מ-3,221,480 ₪. הכנסותיהם של הנאשמים באותה תקופה עמדו על 859,500 ₪. הכנסות אלו כמו גם עצם קיום הפעילות העסקית בדרות ההימורים לא דווחו לרשויות המס.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 2 ו-5:

קשירת קשר לביצוע פשע בנסיבות של ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

החזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה  - מספר עבירות לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

ארגון הימורים במסגרת ארגון פשיעה- עבירות רבות לפי סעיף 225   לחוק העונשין, בנסיבות  סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה- עבירות רבות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 428 סיפא  בנסיבות  סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

הדחה בחקירה במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 245 (ב) לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

העלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה- עבירות לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס ההכנסה, ולפי סעיף 117 א. לחוק מע"מ, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (עבירות רבות)  לנאשם 2 בלבד.

 

 

 

אישום עשירי

סחיטה באיומים ובכוח של נאשם 4 כלפי מנהל מתנ"ס באשדוד תוך שימוש באלימות ובמוניטין ארגון הפשיעה

(לנאשם 4 בלבד)

העובדות:

הנאשם 4 (להלן: "הנאשם"), לצד פעילותו בארגון הפשיעה, רשום כעובד מתנ"ס בעיר אשדוד (להלן: "המתנ"ס"), ובמסגרת תפקידו זה מופקד על אולם הספורט במתנ"ס, ותחת פיקוחו של מנהל המתנ"ס.

ביום 27/12/2011 נודע לנאשם כי צפויים חילופי גברי בניהול המתנ"ס, וכי מר ________ צפוי להתמנות כמנהל המתנ"ס במקום המנהל היוצא.

מיד עם היוודע דבר חילופי הגברי במתנ"ס לנאשם, פנה הנאשם טלפונית ל________, ומשאישר האחרון כי הוא עובר לנהל את המתנ"ס, דרש הנאשם, מתוקף עבודתו כאחראי על אולם הספורט במתנ"ס, לשוחח עמו ובתגובה נענה, כי ידבר עם הנאשם  רק לאחר שייכנס בפועל לתפקיד מנהל המתנ"ס.

משתשובתו לא סיפקה את הנאשם, הגיב האחרון במילים: "מה יש לראות? הכול כרגיל, נשאר כרגיל, למה אתה יכול לשנות משהו?", והתעקש לקיים פגישה עם סביון לאלתר.

משעמד על סירובו לקיים פגישה עם הנאשם, והבטיח לנאשם כי אין מה לדאוג, השיב הנאשם: "אין לי מה לדאוג?! אתה צריך לדאוג, אני לא צריך לדאוג, לדאוג עאלק".

בהמשך לחילופי הדברים לעיל, ולמחרת היום פנה הנאשם לחברו ליאון, ושיתף אותו בחילופי הגברי הצפויים במתנ"ס, ובאי שביעות רצונו מכך, והשניים נדברו ביניהם להפעיל אלימות וכוח כלפי ________ עם כניסתו לתפקיד. באותו מעמד התחייב הנאשם בפני ליאון כי ________צפוי לקבל מכות מידי הנאשם.

במהלך שיחתם של הנאשם וליאון כמפורט לעיל, ומשעמד הנאשם על התעניינותו של ________בקשר עם סדרי העבודה במתנ"ס, מצבת העובדים, והתייצבותם הסדירה, הגיב הנאשם לדברים, בין היתר, באומרו: "מי הוא בכלל נכנס לנו...אני מביא את אבא שלי.. הכי גרוע", וחברו לאון מוסיף ומחזקו באומרו: "תגיד לארמו (הנאשם 1-ע.ח.) שייתן קפיצה, שרק יראה אותו, ויקבל את הפחד שלו, וילך".

בהמשך לשיחת הנאשם וליאון לעיל, ולמחרת היום, הודיע ליאון לנאשם  כי הכה את ________בפניו, וכן הודיע לו כי "ביום ראשון (הנאשמים 1 ו-4- ע.ח.) פה בבוקר בתשע גומרים לו את החיים, וכי מה שקיבל עכשיו זה כלום", ובתגובה לדברים אלה בקש ________ מליאון לבקש מהנאשם שלא להגיע למתנ"ס ביום ראשון, ושהנאשם ימשיך את סדרי עבודתו במתנ"ס כפי שהיו טרם ההחלטה על חילופי הגברי במתנ"ס.

חרף הודעתו זו של לאון לנאשם, התייצב הנאשם במתנ"ס ביום ראשון, ה-1/12/2011, ונועד עם ________ לפגישה במתנ"ס, לאחריה הודיע לסובבים אותו: "אמרתי לו מה שהיה זה מה שיהיה".

________ לא הגיש למשטרת ישראל כל דיווח או תלונה אודות מסכת האירועים המפורטת לעיל.

במעשיו המפורטים לעיל, קשר הנאשם 4 קשר עם אחר לסחוט באיומים ובכוח את ________וזאת במסגרת ארגון פשיעה, ובהמשך סחט הנאשם 4 באיומים ובכוח את המנהל במסגרת ארגון פשיעה.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם 4 :

קשירת קשר לביצוע פשע בנסיבות של ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 428 סיפא  בנסיבות  סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

סחיטה בכוח במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף  427 (א) סיפא בנסיבות  סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

 

 


 

אישום  אחד עשר

 הנאשם 9 כמבצע עבירות הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה:

(לגבי נאשמים 1, 7 ו-9)

העובדות:

הנאשם 9  (שוחרר למעצר בית) הנו איש עסקים בעיר אשדוד, אשר, בין היתר, החזיק, ומחזיק בבעלותו חברות העוסקות בסחר ברכב.

במהלך השנים 2005-2011 פעל הנאשם 9 במספר הזדמנויות שונות, ותוך ניצול משלח ידו, וידיעותיו בתחום סחר הרכב, ותוך ניצול התשתית העסקית שעמדה לרשותו כדי לבצע פעולות ברכוש אסור במסגרת ארגון הפשיעה, ובמטרה לקדם את פעילות הלבנת ההון של ארגון הפשיעה, וכן סייע לנאשם 1 להתחמק מתשלום מס.

בתמורה לביצוע פעולות הלבנת ההון עבור הנאשם 1, והסיוע לנאשם 1 להתחמק מרשויות המס, נהנה הנאשם 9 מחסותו של הנאשם 1, כראש ארגון פשיעה, בין היתר, עת גורמים עברייניים בכירים ביקשו להפריע את מהלך עסקיו של הנאשם 9.

במסגרת זו, היה שותף הנאשם 9 לסדרת רכישת הרכבים שבוצעו עבור הנאשם 1, באמצעות הנאשם 7, כמפורט באישום השלישי לעיל, וזאת החל משנת 2005.

חרף העובדה שמאחורי רכישות הרכבים כולם עמד הנאשם 1, והנאשם 9 היה מודע לכך, הרי שהנאשם 9 נמנע מלתעד זאת במערכת החשבונות של עסקיו, וכן נמנע מהוצאת חשבוניות מס על שמו של הנאשם 1, וזאת חרף ידיעתו של הנאשם 9 כי הנאשם 1 הוא הקונה, וכשהוא מחזיק רישומים מחתרתיים באשר לחובות הנאשם 1 כלפיו מחוץ למערכת ניהול הספרים, ומחוץ לבתי העסק שבשליטתו, והכל במטרה להסתיר את זיקת הנאשם 1, שהנו ראש ארגון פשיעה לרכבים, ולעסקאות שנעשו בקשר אליהם, ולסייע לנאשם 1 לחמוק מרשויות המס.

זאת ועוד, החל מ- 7/2010, העמיד הנאשם 9 לשירותו של הנאשם 1 לא פחות מ-5 רכבי יוקרה לתקופות זמן שבין ימים ועד חודשים, וזאת מבלי שתמצא כל אסמכתא לכך במערכת החשבונאית שניהל הנאשם 9, ותוך שהוא מסתיר את זהותו של הנאשם 1 כמי שמחזיק ברכבים אלו עת הוא נחקר במשטרה כמפורט באישום לעיל.

זאת ועוד, הנאשם 9 נשא במלוא העלות הכספית של שמשיות החוף,  אשר רכש הנאשם 1 לטובת פעילותו כמפורט באישום, וניפק חשבונית מס על שם עסקיו לצורך כך, ובכך סייע לנאשם 1 לחמוק מרשויות המס.

במעשיו המפורטים לעיל, קשר הנאשם 9 עם הנאשמים 1, 3, ו-7 קשר לפשע, וכן בצע הנאשם 9 פעולות רבות ברכוש אסור במטרה להסתיר את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, ואת עצם עשיית הפעולה בו, וכן סייע לנאשם 9 להתחמק מרשויות המס, ומתשלום מס כדין, והכל במסגרת ארגון פשיעה.

 

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות).

סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיפים 220(5) לפקודת מס הכנסה, ו-117(ב1) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשם 9 בלבד.

רישום חשבונית כוזבת במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיפים 117(ב) (3) לחוק מע"מ, ו-220(4) לפקודת מס הכנסה יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

 

 

 

 

אישום  שניים עשר

 סחיטה באיומים ובכוח של קבלן 

                             (לנאשם 1 בלבד)                                

העובדות:

 

________הנו קבלן בניין בעיר אשדוד

בשנת 1998 העמיד הקבלן הלוואה על סך 110,000 $ לתושב אשדוד, מר שלמה וזאת על רקע קשיי נזילות בהם היה נתון שלמה במסגרת הפעלת מסעדה, שהייתה בבעלותו. בהמשך לא הצליח לעמוד בהחזרי ההלוואה כלפי הקבלן.

נוכח אי עמידת ממרוד בהחזרי ההלוואה כלפי הקבלן, הוסכם בין הקבלן לשלמה כי יועברו לשליטתו, ולבעלותו של הקבלן זכויותיו של שלמה בקרקע בשטח 2 דונם בתחומי העיר אשדוד (להלן: "הקרקע") ובכך יכוסה מלוא חובו כלפי הקבלן. והקרקע עברה לשליטת הקבלן במהלך שנת 2002.

בהמשך, ועקב חובות של ממרוד כלפי הנאשם 1, בהם לא הצליח שלמה לעמוד, נועדו שלמה, הקבלן, הנאשם 1, ואנשים נוספים שנלוו לנאשם  1, לפגישה בצומת מסמיה, במסגרתה טען שלמה כי הקבלן חייב 80,000$ נוספים בגין הקרקע, אשר עברה לשליטתו, ושסכום זה צריך לעבור לנאשם 1 בגין חובות שלמה כלפי הנאשם 1.

באותו מעמד הבהיר הקבלן לשלמה, ולנאשם 1 כי איננו חייב דבר לשלמה, וככל שהוא, או מי מטעמו, מעוניינים בקרקע חזרה הרי שהוא נכון להעמידה לרשותם בכפוף לקבלת הסכומים שהעביר לשלמה בגינה, ובכפוף להחזרי השקעתו בקרקע למן קבלת השליטה בה.

באותו מעמד טען הנאשם 1 כלפי הקבלן כי  חובו של שלמה כלפי הנאשם 1 קודם  לחובו של שלמה כלפי הקבלן, וכי שלמה הבטיח לנאשם 1 את הבעלות בקרקע עוד טרם הועברה הקבלן.

משלא עלה בידי הנאשם 1, ו הקבלן להגיע לעמק השווה בעניין הבעלות בקרקע, הסתיימה הפגישה בטונים צורמים.

בהמשך, וכשפגש הנאשם 1 בקבלן בעיר אשדוד באופן אקראי הפנה הנאשם 1 פרצופים זועמים כלפי הקבלן במטרה להבהיר לקבלן כי הוא כועס עליו, וכן הגיעו לקבלן שליחים מטעם להודיעו כי הנאשם 1 כועס על הקבלן, וזאת בקשר עם החוב של שלמה כלפי הנאשם 1.

בהמשך שב ופנה הנאשם 1 לקבלן במספר הזדמנויות בדרישה לקבלת כספים ביחס לחובו של שלמה כלפי הנאשם 1.

כך למשל, פנה הנאשם 1 ל הקבלן בבקשה להפגש עמו בקפה ג'ו בעיר אשדוד, פגישה במהלכה שב וביטא הנאשם 1 בפני הקבלן את מורת רוחו, וכעסו מדרך התנהגותו של הקבלן, ובסופה שב וביקש מ הקבלן כי יעביר לו כספים.

בהמשך, במהלך חודש 9/2011, סמוך לאחר ש הקבלן בצע עסקת נדל"ן שהניבה ל הקבלן רווחים משמעותיים שב ופנה הנאשם 1 ל הקבלן ודרש ממנו כי יפעל להעביר לידי הנאשם 1 40,000$, וזאת כמקדמה לחוב הנטען.

בהמשך לאמור לעיל, וחודש לאחר מכן, ומש הקבלן התמיד באי נכונותו להעביר לנאשם 1 סכומי כסף כדרישתו, שב ופנה הנאשם 1 לקבלן במהלך אירוע בו נכחו השניים, והבהיר לו כי הוא מחכה., ולכך השיב הקבלן לנאשם 1 "אתה יכול להמשיך לחכות".

בהמשך לאמור לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, בין התאריכים 30/11/11 ל-1/12/12 נזרק רימון רסס צה"לי על רכבו של הקבלן, אשר חנה בסמוך לביתו של הקבלן, ואגב כך נופצה שמשת הרכב.

בהמשך, ביום 18/2/12, בשעה 21:00 לערך, הושלך  רימון נוסף, בידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, בסמוך למקום בו חנה רכבו של הקבלן בסמוך לקפה ג'וליה בעיר אשדוד, ורכבו של הקבלן ניזוק.

בהמשך ביום 27/2/12, סמוך לשעה 14:26, הגיע הקבלן למסעדת ה"סנדוויץ' הטוניסאי" בעיר אשדוד, בהמשך הגיע למקום הנאשם 1, ומש הקבלן הביט לעבר הנאשם 1, נפנה הנאשם 1 כלפי הקבלן, קם לעברו, והטיח בו: "מה אתה מסתכל עליי ככה", ובהמשך התקרב הנאשם ל הקבלן, והניף לעברו את מכשיר הטלפון, ואיים עליו "אני יוריד לך את זה לפנים", וחזר על איומו זה, תוך שהוא מנופף במכשיר הנייד מעל ראשו של  הקבלן

במעשיו המפורטים לעיל, סחט הנאשם 1 את הקבלן באיומים ובכוח, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

 

הוראות החיקוק:

סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה-עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

סחיטה בכוח במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 427 רישא לחוק העונשין בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

 

אישום שלושה עשר

קבלת דבר במרמה במסגרת ארגון פשיעה

(לנאשם 1 בלבד)

העובדות:

 

  1. עקב עבירות תעבורה שנצברו לחובת הנאשם 1 נפסל רישיון הנהיגה של הנאשם 1 באופן זמני, והוא זומן לקורס נהיגה מונעת, אשר התקיים במתנ"ס עוזיאל, בעיר אשדוד (להלן: "המתנ"ס") בתאריכים 22-24/11/2011 (סה"כ 3 מפגשים, להלן: "המפגשים").

 

  1. הנאשם 1, אשר לא היה מעוניין להתייצב למפגשי הנהיגה המונעת, וכן חשש מכישלון במבחן המסכם למפגשים אלה, פנה למנהל המתנ"ס, , בבקשה שתיחסך ממנו הנוכחות המלאה במפגשים הנ"ל, וכן העמידה במבחן המסכם.

 

  1. בהמשך לפניית הנאשם 1 למנהל פנה האחרון לרכזת קורסי הנהיגה המונעת במתנ"ס, בבקשה שתקל את תנאי הנוכחות של הנאשם 1 במפגשים, וכן תסייע לנאשם 1 במעבר המבחן המסכם.

 

  1. נוכח פניית המנהל כמפורט לעיל, ועקב מורא שנפל עליה מפני הנאשם 1, היא נמנעה מלאכוף את נוכחות הנאשם 1 במפגשים במלואם, ובהמשך אף בצעה את המבחן המסכם של הנאשם 1, בעצמה, ובמקום הנאשם 1, ובכך אפשרה לנאשם 1 את קבלת רישיון נהיגתו בחזרה.

 

  1. בתמורה למעשיה עבור הנאשם 1 כמפורט לעיל, פעל הנאשם 1, באמצעות חייל הארגון, למשלוח תשורה.

 

  1. במעשיו המפורטים לעיל, קבל הנאשם 1 במרמה את מעבר קורס הנהיגה המונעת, ואת רישיון נהיגתו, וזאת במסגרת ארגון פשיעה.

 

הוראות החיקוק:

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.

 

 

 

אישום ארבעה עשר

הלוואות בריבית, הלבנת הון, וסחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה

(לנאשמים 1, 4, ו-6)

 

העובדות:

  1. הנאשם 6 הנו תושב העיר אשדוד, אשר החל משנת 2007 שימש כאיש הכספים בארגון הפשיעה, ובמסגרת זו העמיד הלוואות בריבית בהיקף של מיליוני שקלים ללווים, וזאת מתוך כספי הנאשם 1, וכספי הנאשם 4, כאשר הנאשם 6 הוא אשר פעל מול הלווים הן בהעמדת הכספים, הן בגביית ההחזרים, הן בחתימה על הסכמי הלוואה  מול הלווים, כאשר במסגרת פעילותו הוא מסתייע במוניטין הארגון כדי ללחוץ לווים שאינם עומדים בהחזרי ההלוואות כמוסכם.

 

  1. במסגרת זו, העמיד הנאשם 6 מכספי ארגון הפשיעה הלוואות בריבית בהיקפים של למעלה ממיליון שקלים לאנשי העסקים וזאת תוך העמדת צ'קים נגדיים של אנשי העסקים כלפי הנאשם 6, וכן הוצאת חשבוניות פיקטיביות של על ידי הנאשם 6 כלפי הלווים, כאשר הנאשם 6 עושה שימוש בשמו של הנאשם 1 כל אימת שחל עיכוב בהחזרי ההלוואות, ובתשלום הריביות שנצמחו כלפי הארגון עקב ההלוואות.

 

  1. הריבית החודשית שגבה ארגון הפשיעה מהלווים עמדה על ריבית חודשית של 5%-10%.

 

  1. במסגרת פעילותו זו, עשה הנאשם 6 שימוש בבתו החורגת, ובחשבון הבנק שבבעלותה, כדי לבצע העברות כספיות, באופן, ובמטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון.

 

  1. במסגרת זו, בצע הנאשם 6  פעולות רבות של ניכיון שיקים וזאת בלא רישום במרשם, ולמול אנשי העסקים המפורטים בסעיף 2 לעיל, ובניגוד להוראות סעיף 11ג. לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בהיקף כולל של 2,910,000 ₪ במהלך השנים 2007-2012.

 

  1. את הכנסותיו של הנאשם 6 המפורטות בסעיף 5 לעיל נמנע הנאשם מלדווח לרשויות המס, וכמו כן נמנע מלדווח לרשויות על עצם פעילותו העסקית בתחום ניכיון הצ'קים ומתן ההלוואות בריבית.

 

  1. מפעילות מתן ההלוואות בריבית במהלך השנים 2009-2012 נצמחו כלפי ארגון הפשיעה הכנסות בסך למעלה ממיליון ₪, ואלו הועלמו, ולא דווחו לרשויות מס הכנסה ומע"מ כמתחייב.

 

  1. במסגרת זו, פעל הנאשם 6 להסתיר את זיקת הנאשם 1, והנאשם 4, לפעילות הכספית המפורטת לעיל, בין היתר, על דרך שימוש בנהג מונית כשליח, חתימת הנאשם 6 על הסכמי הלוואה שנערכו מול הלווי, וכן על דרך עשיית שימוש בחשבון הבנק שבבעלות הנאשם 6, ובחשבונות שפתח על שמו אצל מספר נותני שירותי מטבע בעיר אשדוד.

 

הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

 

1.         קשירת קשר לביצוע פשע במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה- לנאשמים 1, 4, ו-6.

 

2.         הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה  - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשמים 1, 4, ו-6.

 

3.         הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשם 6 בלבד.

 

4.         עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)-לנאשם 6 בלבד.

 

5.         סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס במסגרת ארגון פשיעה- עבירה לפי סעיפים 220(5) לפקודת מס הכנסה, ו-117(ב1) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה (עבירות רבות)- לנאשם 6 בלבד.

 

6.         מתן שירותי מטבע בלא רישום- עבירה לפי סעיף 11יב.(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון (עבירות רבות)- לנאשם 6 בלבד.

 

  1. העלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה- עבירות לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס ההכנסה, ולפי סעיף 117 א. לחוק מע"מ, וזאת במסגרת ארגון פשיעה- לנאשמים 1, 4, ו-6.

 

 

 

     עמיחי חביביאן, עו"ד - סגן בכיר לפרקליט מחוז דרום (פלילי)


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]