במרץ האחרון זיכה ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע שלושה נאשמים - אלון חזן, שוקי סגיס ודוד חסן, מקורבו של חסן.

השלושה זוכו משורת אישומים לרבות מרמה, הפרת אמונים ושוחד, כאשר הזיכוי ברובו (שלושה מתוך ארבעה אישומים) היה בשל בהיעדר ראיות.

השופט המזכה בכתבי האישום היה אותו שופט שקבע אתמול את הפיצויים, השופט יואל עדן, שהיה בקיא בפרטים ובהתנהלות הצדדים במשפט כולו. 

לאחר הזיכוי הפלילי, תבע סגיס פיצוי על התנהלות מולו. השופט עדן בחר להסתמך על סעיף 80 לחוק העונשין, שם נקבע שהמדינה תשלם לנאשם פיצוי באם נקבע שלא היה יסוד להאשמה.

בפסק הדין של הפיצוי מטיח השופט עדן ביקורת קשה על הפרקליטות באומרו ש"כפי שעולה מהכרעת הדין, ומכל אשר הובא במסגרת ההליך, לא היה כל יסוד להאשמה.

מסקנתי היא כי תובע סביר לא צריך היה להגיש את כתב האישום, אשר כפי שנקבע בהכרעת הדין, כלל עובדות אשר לא הובאו לגביהן ראיות, ולא היה בו כל פסול או סטייה מן השורה בהתנהלות המבקש".

שוקי סגיס, צילום: ארכיון

"גם על פי החומר הקיים לא היה יסוד להאשמה, או מכל מקום, הגשת כתב אישום בהתקיים שורה זו של בעיות בהתנהלות החקירה, ללא ביצוע חקירות ובדיקות נדרשות, לצד אופן הפרשנות של ראיות, כאמור בהכרעת הדין, אינה בגדר הסבירות, ויש לומר כי מדובר בחוסר סבירות ברף גבוה". 

סגיס זוכה מבלי שהוא יזכה לערעור על פסק הדין. מי שכן זכה לערעור הוא אלון חסן, כאשר הסברה הלא פורמאלית היא שערעור נגד חסן הוגש כדי לחסום ממנו חזרה לנמל.

למעשה, כל עוד הערעור מתקיים, חסן לא יכול לחזור לנמל ואולי לכאורה לשבש כל הסכם פשרה שמתגבש בימים אלו בין משרדי האוצר והתחבורה לבין ועד עובדי הנמל וההנהלה להפרטת הנמל, במסגרתה הפעילות תימסר למשקיע פרטי לעשרות שנים.