אילוסטרציה

לאחר שכלי הרכב הוכרז טוטאל לוס על ידי שמאי של "מנורה", הפעיל בעליו את הביטוח וביקש פיצויים. חברת הביטוח דחתה אותו לאחר שגילתה ששיקר לה כשאמר שהוא זה שעשה את התאונה.

בתביעה שהגיש נגדה הוא טען הבעלים שמסר מידע כוזב משום שחשש מעובדי המכון, שהזהירו אותו שלא ילשין עליהם. לדבריו אין לייחס לו בשל כך כוונת מרמה, וממילא לפי הפוליסה הוא זכאי לכיסוי הנזק ללא כל קשר לזהות הנהג, שכן השימוש במכונית ללא רשותו נחשב לגניבה.

מנגד טענה "מנורה" שהתובע התכוון לרמות אותה מתוך כוונה לזכות בפיצויים, ולנוכח העובדה שמסר לה מידע כוזב ושקרי, חוק חוזה ביטוח פוטר אותה מחבות. לדבריה, גם בהנחה שהביטוח לא נשלל בגלל שקריו, הפוליסה מכסה רק תאונה שנגרמת תוך שימוש מורשה ברכב. בנוסף היא התנגדה לטענת התובע שהמקרה משול לגניבה.

השופט עידו כפכפי אמנם לא חסך ביקורת מהתובע – שהמציא תיאור מפורט שלא היה ולא נברא לאופן התרחשות התאונה. עם זאת, הוא קיבל את גרסתו שלפיה הדיווח השקרי לגבי התאונה נעשה בשל חששו מפני אנשי מכון השטיפה.

כמו כן הסכים השופט עם הפרשנות של התובע לחוק, וקבע כי שימוש ללא היתר כן נכלל תחת המונח "גניבה" המכוסה בפוליסה.

"שעה שהמבוטח נהג כאדם סביר ומסר את הרכב לשימוש רגיל של נותן השירות, כל חריגה מההרשאה המקורית נכללת בכיסוי הביטוחי של גניבה", הסביר.

משכך נקבע כי התאונה כן מכוסה בפוליסת הביטוח המקיף של בעל המכונית, ו"מנורה" צריכה לשלם לו על נזקי התאונה כ-404 אלף שקל בתוספת 20 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.