משרד הפנים

ב-3.1.18 פרסמנו באשדוד נט את סיפורה של קארינה, אישה בת 60 מוגבלת בשכלה המתגוררת עם אחותה באשדוד מזה 5 שנים לאחר שהוריה ברוסיה נפטרו. 

לכתבה המלאה

עם מות ההורים, הביאה אותה אחותה ארצה, באמצעות אשרת ביקור, ומאז היא מתגוררת בביתה, והיא זו שדואגת ומטפלת בכל צרכיה.

משרד הפנים החליט לגרש אותה לרוסיה בטענה: "אין טעם המצדיק מתן מעמד בישראל, ואין טעמים הומניטריים מיוחדים והיא אינה זקוקה לטיפול ובית הוריה עוד שם".

התובעת הגישה בקשה למשרד הפנים כדי להסדיר את שהותה של אחותה הנכה בארץ, אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה כי זיקת האחות הנכה למדינת מוצאה חזקה וממשית יותר מזיקתה לישראל, וכי במדינת מוצאה מצבה ידוע והיא מקבלת שם קצבת נכות.

עוד נטען, כי האחות הנכה לא נדרשת לקבל טיפול מיוחד כלשהו, וכי ברשות בני המשפחה נמצא הבית בו גרו הורי האחיות. כמו כן, נטען ע"י משרד הפנים כי שכנתה ודודה של האחות הנכה טיפלו בה מאז מות ההורים, ולפיכך, לא נמצאו טעמים הומניטאריים מיוחדים לקבלת הבקשה.

באמצעות עו"ד חיים פרנק הגישה התובעת ערר בבית הדין לעררים בירושלים על החלטת משרד הפנים, בשם אחותה הנכה. בערר נטען כי האחות הנכה טופלה תקופה קצרה ביותר על ידי שכנתה ודודה הקשישים, שזקוקים בעצמם לעזרה רבה, וכי אין להם כל כוונה או יכולת פיזית להמשיך לטפל בה אם תשוב לרוסיה.

עוד נטען בערר, כי הסכום שאותו מקבלת האחות הנכה כקצבת נכות ברוסיה, בסך 200 דולר, והעובדה שבית הוריהן של האחיות שייך להן - לא מאפשרים לאחות הנכה לממן לעצמה מוסד טיפולי סגור בעל סטנדרטים מערביים.

בימים אלה התבשרנו על ידי המשפחה כי התובעת זכתה בתביעה נגד משרד הפנים והאחות תזכה להשאר לגור עם אחותה בישראל ולקבל את הטיפול הראוי לה.

בפסיקתו כתב השופט: "החלטתי לאפשר לעוררת לשהות מטעמים הומניטריים בישראל, רק בתנאי כי האחות תמשיך לטפל בעורררת בבית. סבורני כי החלטה זו מאזנת בצורה האופטימלית בין האינטרס הציבורי שמתבטא במניעת עול כלכלי נוסף על משלם המיסים הישראלי לבין האינטרס הפרטי של העוררת לאפשר לאחות ומשפחתה לטפל בעוררת, הסובלת מנכות קשה במסגרת ביתית בארץ"...

פסק הדין