השריפה שאירעה במתקן דלק בבתי זיקוק באשדוד (צילום: איתי מירז)בתחילת החודש דיווחנו כאן באשדוד על התכנית של המדינה להקים באזור התעשיה באשדוד, במקום בו היה בעבר בסיס הדלק ובתחומי בתי הזיקוק, את אחד ממאגרי הגז הגדולים ביותר של מדינת ישראל. 

מדובר במאגר גז בו צפויים להיות מאוחסנים רזרבות הגז של המדינה, סה"כ כ-10 אלף טון גז. כיום מאוחסנים כ-6,000 טון גז בבתי הזיקוק וביחד מדובר בכמות גדולה בהרבה מהכמות שהייתה מאוחסנת בפי גלילות בצומת מורשה, שם היו כ-12 אלף טון והתרחיש אסון שם היה למחיקת כל נפש חיה ברדיוס של כחמישה קילומטרים.

לשם השוואה, בפי גלילות צמוד להרצליה ותל אביב היו מאוחסנים 12 אלף טון גפ"מ (גז פחממני מעובה), פחות ממה שמתוכנן לאשדוד. סקר סיכונים שנערך לפני פינוי פי גלילות קבע כי פיצוץ במכלי האחסון היה צפוי למחוק כל נפש חיה ברדיוס של 5 קילומטר וזאת ב- 30 שניות בלבד עם אלפי ועשרות אלפי הרוגים.

הועדה המחוזית שדנה באישור התכנית, דחתה את ההתנגדויות שהוגשו על ידי עיריית אשדוד ואיגוד ערים לאיכות הסביבה. כאן המקום לציין כי באשדוד קיים בנוסף לכל גם מתקן קליטת הגז הארצי מהקידוחים הימיים מול חופי ישראל.

אשדוד נט מציג לקוראים את ההתנגדויות שהוגשו ואת תשובת הועדה המחוזית, שכאמור דוחה פעם אחר פעם את ההתנגדויות סביב המסוכנות של המתקן באיזור שגם ככה מלא בכימיקלים מסוכנים.

ההתנגדויות של עיריית אשדוד ותשובת הועדה המחוזית:

מתקני אחסון הגז באשדוד

בעירייה טענו כי אתרי אחסון הגפ"מ במרחב בתי הזיקוק אשדוד גורמים לסיכון בטחוני לשכונות החדשות שיקומו בצפון העיר. הרובע החדש סמוך לפארק לכיש וקריית הספורט.

הועדה המחוזית החליטה:
"לדחות את ההערה. התכנית לוותה בתסקיר השפעה על הסביבה אשר בחן את נושא הסיכונים מהמתקן בהתאם לתרחישי הייחוס שהמשרד להגנת הסביבה קבע. מכלי האחסון יוטמנו בהטמנה עילית וימוגנו בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה, הממונה על הבטיחות במשרד האנרגיה ופיקוד העורף. על פי מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא מרחקי - הפרדה בין מקורות סיכון נייחים לבין האוכלוסייה, מרחק ההפרדה הנדרש מאתר גפ"מ לרצפטור ציבורי עומד על כ 110 מטרים. המרחק בין האתרים המוצעים באזור התעשייה הצפוני באשדוד לשכונות המתוכננות עומד על למעלה מ 1 ק"מ. כך -
שהמתקן לא אמור להשפיע על הקמתן. יש להבהיר כי חל איסור על חניה של מכליות מלאות".

בעירייה טענו כי התכנית תביא לביטול של דרכי גישה מתוכננות המובילות לנמל הדרום (הנמל החדש באשדוד). מדובר על מחלף אשדוד צפון שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים.

הועדה המחוזית החליטה: 

"לדחות את ההערה. תחום מגבלות הבניה והפיתוח מאתר הגפ"מ מתייחס לרצפטור ציבורי. ככל שמדובר ביעודים אחרים הרי שהמתקן אינו מטיל מגבלות. דרך הגישה לנמל אינה נחשבת לרצפטור ציבורי ולכן הקמת המתקן לא תפגע באפשרות לסלילת הדרך".

בעיריית אשדוד טענו כי לא בוצעו סקרים באופן מלא וחסר מידע כגון סימולציה של השפעה הדדית על בתי הזיקוק.

הועדה המחוזית החליטה:

"לדחות את ההערה. תסקיר השפעה על הסביבה שהוכן לתכנית כלל סקר סיכונים אשר נערך בהתאם להנחיות של
המשרד להגנת הסביבה. הסקר כלל מספר תרחישי ייחוס אשר נקבעו בהתייעצות עם הממונה על הבטיחות במשרד האנרגיה
ועם פיקוד העורף. הסקר נערך בסיוע של תוכנת aloha ואושר על-ידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. סקר הסיכונים
כלל גם התייחסות לנושא של השפעה הדדית המכונה: "אפקט הדומינו" ביחס למתקנים הנמצאים בקרבתו ונמצא כי נשמר
מרחק העונה על דרישה זו. התכנית אינה מוסיפה פעילות מסוכנת על הפעילות הקיימת ממילא באתר פז"א, למעט אחסון נוסף של גפ"מ, עבורו נקבעו מרחקי הפרדה".

בעיריית אשדוד טענו כי יש לפזר את הסיכונים, והיות ופז בתי זיקוק מספק 40% מתצרוכת האנרגיה לתחבורה במדינה, בעירייה סבורים שיש למנוע סיכון נוסף במקום.

הועדה המחוזית החליטה:

"לדחות את ההערה. פריסה זו נותנת מענה לעקרון של ביזור והמשך תפקודי רציף בשעות חירום. המדינה קידמה בשלב הראשון שלוש תכניות מתאר ארציות ברמה מפורטת לאתרים: יבור בצפון, אשדוד ואשקלון בחלקו הדרומי של אזור המרכז, על-מנת לתת מענה מיידי לצרכי הגפ"מ.

בעיריית אשדוד טענו כי התכנית נועדה לוודא רציפות אספקת גפ"מ בעתות חירום ואין כל היגיון בבחירת אתר בו כבר קיים נפח
אחסון גדול. הדבר הנכון לעשות הוא לפזר את הסיכונים במספר אתרים נפרדים ולא לרכז אותם בבחינת "לשים את כל
הביצים בסל אחד".

הועדה המחוזית החליטה: 

"לדחות את ההערה. הקמת האתרים במתחם אשדוד, לא צפויה לשנות את פריסת הניפוק במדינה מאחר והתכנית מאפשרת תוספת אחסון ואת הניפוק הקיים כבר בפז"א. תמ"א 1/32 כוללת אתרים לאחסון גפ"מ באזור הצפון, המרכז והדרום והם אמורים לשמש כמלאי אסטרטגי של המדינה לשעת חירום".

בעיריית אשדוד טענו כי מדובר בפגיעה בצדק חלוקתי - מיקום לא הוגן ולא מידתי של מפעלים לחומרים מסוכנים בתחומי העיר אשדוד.

הועדה המחוזית החליטה:

"לדחות את ההערה. המועצה הארצית, בחנה מספר חלופות במסגרת תמ"א 1/35 והחליטה כי האתרים לאחסון גפ"מ
באזור המרכז יהיו במתחם בתי הזיקוק אשדוד (פז"א) ו/או במרכז הדלק (לשעבר), קצא"א ובמשולש התשתיות ברמלה,
שיהיה זמין רק בעוד מספר שנים. האתרים באשדוד נבחרו מאחר וכבר כיום קיים אתר לאחסון תפעולי של 6,000 טון גפ"מ
במתחם בתי הזיקוק, כך ימשיך הקשר לפעילות הקיימת כבר היום בפז"א".

בעיריית אשדוד טענו כי הקמת אתר הגפ"מ באשדוד מהווה סיכון בטחוני, בטיחותי ומנוגד לאינטרס הבטיחותי שבבסיס התמ"א. העיר אשדוד מרוחקת ממוקדי הביקוש העיקריים לגפ"מ והאספקה שלו למוקדי הביקוש, תחייב שינוע למרחקים אגב שימוש ממושך
בדרכים.

הועדה המחוזית החליטה:

"לדחות את ההערה. האתרים במרחב אשדוד אמורים לשמש כמלאי אסטרטגי של מדינת ישראל לשעת חירום. הקמתם לא צפויה לשנות את פריסת הניפוק באזור ובכלל זה את הניפוק הקיים כבר היום בפז"א. לכן, הנסועה באזור אינה אמורה לגדול". 

איגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד הביע אף הוא התנגדות לתכנית. "האיגוד מתנגד להוספת תשתיות ארציות מסוכנות באזור התעשייה של אשדוד. אזור התעשייה רווי כבר היום בתשתיות ארציות מסוכנות כדוגמת בית זיקוק, פי גלילות ומתקן קבלה ארצי לגז טבעי. במהלך הדיונים בוועדת העורכים של תמ"א 21 נשקלה חלופה של הקמת מרכז אחסון גפ"מ ב"משולש התשתיות" באזור נשר רמלה במחוז מרכז. מאחר ומרבית הצרכנים של הגפ"מ מצויים במחוזות מרכז ותל-אביב ולא במחוז הדרום, לחלופה של אחסון במחוז המרכז ישנה עדיפות משמעותית בקיצור טווחי הנסועה של מכליות הגפ"מ בכבישי הארץ", טענו באיגוד.

הועדה המחוזית דחתה גם את מרבית הטענות שהעלו באיגוד, ובסופו של יום ממליצה הועדה המחוזית לועדה הארצית לאשר את התכנית להקמת מאגרי רזרבות הגז באשדוד.