חברת תיווך החתימה אזרח על הסכם תיווך. במסגרת החוזה נכתב כי הקונה ישלם 1.5% דמי תיווך, כאשר סכום המכר עמד על יותר מ־4 מיליון שקל. הקונה רשם צ’ק ומסר אותו לחברת התיווך. כאשר המתווך ביקש לפדות את הצ’ק, הצ'ק חזר. 

לאחר ניהול ההליך בהוצאה לפועל, התיק הגיע לבית המשפט השלום בראשון לציון, שם טען הקונה כי למעשה נפל קורבן לתרמית, וכי מדובר בעסקה בלתי כשרה.

לטענתו, החברה המתווך היו נגועים בניגוד עניינים חמור, מכיוון שמוכר הדירה היה לא אחר מאשר הבעלים ומנכ”ל חברת התיווך.

לאחר שנודע לקונה “מעשה המרמה”, הוא ביקש לעצור את העסקה כולה, ואכן הסכם המכר בוטל ולא יצא בסופו של יום אל הפועל.

בית המשפט החליט כי החברה והמוכר הפרו את חובת הגילוי הנאות, חובת הנאמנות וההגינות. רק שש שעות לאחר שנחתמה העסקה, כתב מוכר הדירה לקונה בוואטסאפ: "יש לי שאלה קטנה שמפריעה לי... אני לא רק בעל הדירה, ואני לא רוצה שיהיו בינינו אי־הבנות, כי אני דמות מוכרת מאוד באשדוד וזה חשוב לי".

בית משפט השלום בראשל"צ |צילום: אבי מועלם

אגב, בית המשפט קבע כי לא שוכנע שסיבת ביטול העסקה מצד הקונה הייתה עקב התרמית, ונטה להאמין כי הסיבה נבעה מקשיים כלכליים של הקונה.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי ההסכם עם חברת התיווך בטל, ואף חייב אותה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

עורך הדין קובי קולי, שייצג את הקונה, מסר בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב ששולח מסר לכל העוסקים בתיווך, שלפיו יש חובה מוחלטת לחשוף כל פרט רלוונטי לעסקה, לרבות עניין אישי שיש למתווך או לחברת התיווך בעסקה. בעקבות פסק הדין, בכוונתנו לפנות לרשם המתווכים על מנת למצות את הדין עם המתווך ובעל חברת התיווך".