ניתוח קיצור קיבה

על פי הנטען בכתב התביעה, אסור היה על רופאי אסותא לבצע את הניתוח במטופל שמשקלו היה 175 קילוגרמים, בשל העובדה כי הגבר עבר בעבר שני ניתוחים שנועדו לסייע לו להפחית במשקלו, אך ללא הצלחה.

גם ועדה רפואית שדנה בעניינו לפני ההליך, דחתה את בקשתו לעבור את הניתוח הבריאטרי השלישי.

לטענת התובעים- ניתוחים בריאטריים חוזרים מציבים את המנותח בסיכון לסיבוכים פי חמישה עד עשרה מסיבוך בניתוח בריאטרי הראשון.

בנוסף טוענים התובעים כי רופאי אסותא עודדו את המנוח להוריד ממשקל גופו באופן פסול באמצעות צום ועירוי נוזלים כדי שיעמוד בקריטריונים הדרושים לניתוח.

עו"ד גשרי המייג את התובעים טוען כי המקרה הינו "השתלשלות אירועים רשלנית וקשה אשר הובילה לתוצאה הטראגית; תחילתה - בקבלת אדם לניתוח אותו אסור היה עליו לעבור נוכח נתוניו, המשכה - בעידוד אקטיבי מצד מנהל המחלקה לנקוט בדיאטה דראסטית של צום ועירוי נוזלים ללא כל פיקוח, ולסיום הניתוח ומתן הטיפול הרפואי לאחריו היה לקוי ורשלני כמו גם שחרורו המהיר של המנוח מאשפוז".

תיאור השתלשלות המחדלים לטענת התביעה:

בחודש דצמבר 2017 עבר המנוח ניתוח בריאטרי. במהלך הניתוח הסתבר כי לא ניתן לבצע במטופל מעקף של תריסריון, מעקף שמקטין את יכולת הגוף לספוג מריבי מזון שומניים וכך מביא לירידה במשקל.

במקום מעקף התריסריון בוצע במנותח הליך של מעקף הקיבה. ניתוח מעקף קיבה הוא ניתוח שבמהלכו מנטרלים את רוב הקיבה ומקטינים משמעותית את הקיבולת שלה.

חמישה ימים לאחר הניתוח שוחרר המטופל לביתו. במכתב השחרור שלו מתואר כי הוא "שותה, אוכל ומתהלך", כשלטענת בני משפחתו של המנוח, לאחר הניתוח הוא היה מרותק לכיסא גלגלים ולא היה מסוגל ללכת יותר ממספר צעדים.

בנוסף צוין במכתב השחרור כי למנוח הייתה בטן רכה. ממצא זה, כך מתארים התובעים, מעיד על הבדיקה השטחית שבוצע למנותח לפני שחרורו, מאחר וסביר שבטנו של מטופל השוקל 175 קילוגרם תהיה רכה.

שלושה ימים לאחר שחרורו הובהל המנוח בדחיפות לאשפוז עקב תחושת כאב לאחר שאכל מזון מרוסק לראשונה לאחר ההליך. למנותח בוצעה בדיקת CT, ניקוז של 200 מ"ל של נוזל עכור מהבטן וניתן לו טיפול אנטיביוטי. לאחר חמישה ימים באשפוז באסותא הוא שוחרר לביתו.

כשלושה ימים לאחר שחרורו אושפז הגבר במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, בעקבות דימום משמעותי מהנקז שהושאר בבטנו. רופאי בית החולים מאיר ניתחו בדחיפות את המטופל. במהלך הניתוח נמצא שטף דם מזוהם בצמוד לקיבה.

עשרה ימים לאחר הניתוח הראשון במאיר נותח המטופל בשנית. עד מותו כשלושה שבועות לאחר מכן עבר הגבר חמישה ניתוחים לעצירת הדימום וטיפול בזיהום שהתגלה, אך בראשית חודש פברואר אשתקד הוא נפטר בשל הלם ספטי.

בחוות דעת מומחה מטעם התובעים נכתב כי רופאי אסותא התרשלו לפני, במהלך ולאחר הניתוח הבריאטרי. "הרופאים התרשלו בכך שעל אף שידעו או היו צריכים לדעת כי בפועל ניתוח נוסף למנוח לא יצלח הם לא נמנעו מניתוחו", טוענים התובעים ומוסיפים כי רופאי בית החולים אישרו את ביצוע הניתוח חרף העובדה שוועדות קודמות פסלו את המטופל מלבצע ניתוח נוסף.

עוד טוענים התובעים כי במהלך הניתוח התרשלו הרופאים בכך שפגעו בכלי דם ונאלצו לכרות חלק מהקיבה. לבסוף טוענים התובעים כי שחרורו של אביהם מהאשפוז באסותא לאחר הניתוח היה פזיז.

מבית החולים אסותא נמסר בתגובה:
"התביעה עדיין לא נתקבלה בבית החולים. עם קבלתה נלמד אותה לעומק ונגיב בבית המשפט".