מתוצאות סקר ההיתכנות עולה, כי סקטור כלי השיט בנמלים חיפה ואשדוד מייצר זיהום אוויר כבד שבסבירות גבוהה גורם להשפעה משמעותית על איכות האוויר באזורים מאוכלסים הסמוכים לנמל. היקף הזיהום בשני הנמלים גבוה יותר מהערכות קודמות שהיו ידועות בנושא.  

על בסיס מצאי הפליטות לאוויר של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2018 הפליטות מכלי שייט בנמלי הים בישראל היוו כי 16% מסך פליטות תחמוצות הגופרית, 8% מסך תחמוצות החנקן וכ-7% מסך פליטות החלקיקים הנשימים העדינים (2.5PM ) בישראל. 

הצפי הוא שבשנת 2025 תהיה ירידה בפליטות תחמוצת גופרית כתוצאה מרגולציה גלובלית בהרכב הדלקים בכלי השיט. המזהם העיקרי והמאתגר ביותר להפחתה הוא תחמוצות חנקן שהפחתת הפליטות שלו מחייבת התערבות אקטיבית. 

יצוין, כי הצעת תקנות הנמלים למניעת זיהום אוויר מאוניות, ממתינה לאישור משרד המשפטים בחודשים האחרונים, לפני העברתה לדיונים בכנסת. הצעת התקנות נוסחה על ידי רשות הספנות והנמלים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והיא תואמת ואף מחמירה במידה מסוימת מהנדרש על פי נספח 6 לאמנת MARPOL

ישראל תוכל לאשרר את הנספח לאמנה רק אחרי שהצעת תקנות הנמלים למניעת זיהום אוויר מאוניות תיכנס לתוקף. ישראל תהנה מהעבודה שאוניות יפליגו בדלק מופחת גופרית (0.5%) כבר מחודש מארס 2020 אך לא תוכל לאכוף את הדרישה מול אוניות שיפקדו את ישראל עד לכניסת התקנות לתוקף.

מבצעי הסקר רושמים בסיומו: "לסיכום, סקטור כלי השיט בנמלים חיפה ואשדוד, מייצר זיהום אוויר כבד שבסבירות גבוהה גורם להשפעה משמעותית על איכות האוויר באזורים מאוכלסים. להערכתנו, היקף הזיהום בשני הנמלים הנו גבוה יותר מהערכות קודמות שהיו ידועות בנושא".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]