*צילומים של פייר פאולין Photography: Copyright Pierre Poulain
 www.photos-art.org

_______________________________________________________________________ 

את 'ספר המתים והחיים הטיבטי' קיבלתי מאחותי הקטנה בשנת 2001, מאז ועד היום אני חוזרת מדיי פעם לקרוא בו כדי לבדוק (בתוכי, יותר מאשר בספר עצמו) – האם המוות הוא הסוף הסופי?

ממש בתחילתו מספר הכותב כך: “חווית המוות הראשונה שלי התרחשה בהיותי בין שבע...

נזיר מהמנזר שלי נפל לפתע למשכב והיה ברור שלא יחיה...

בגיל שבע ראיתי את העצמה של המסורת שהייתי חלק ממנה, והתחלתי להבין את מטרתו של התרגול הרוחני. התרגול העניק את ההשלמה עם המוות, כמו גם את ההבנה הברורה שהסבל והכאב יכולים להיות חלק מתהליך עמוק וטבעי של הטהרות".

 

אין ספק שהצורך להבין את המוות מתחזק יותר ויותר. יש יותר ספרים שעוסקים במוות, יותר הוספיסים  שתומכים ומלווים את הנוטה למות (הוספיס = פילוסופיית טיפול המתמקדת בליווי של חולים סופניים), ישנם יותר עובדים סוציאלים שמתמחים בנושא, וגם סדנאות שונות. 

למרות זאת, זה עדיין לא נוכח מאוד בחיים שלנו ויש קושי אמיתי להתמודד עם המוות, גם לנוטה למות וגם למשפחתו.

למרות שזהו נושא משמעותי וכואב, בעולם ובתקופה שבה אנחנו חיים, ההתייחסות למוות איננה כל כך משמעותית;

"עדיף לא לדבר על המוות יותר מדיי" (אם בכלל).

זה עלול לעשות "עין רעה" אם נחשוב או נדבר על המוות שלנו.

יש לכולנו "עוד זמן”...

"מה יש לחשוב על זה כרגע, מה זה ייתן?” 

החיים זה מה שאנחנו יכולים לראות ולחוש באמצעות החושים, אם יש משהו מעבר לחמשת החושים, אנחנו לא יודעים ולא מכירים, "מה שרואים זה מה שיש" ועד כמה שאפשר לראות "החיים מתחילים ונגמרים".

זה גורם להדחקה, שמתפרצת כאשר המציאות מפגישה אותנו עם המוות.

הפילוסופיה עוסקת בחיים, בעולם ובאדם; מהם החוקים של העולם, איך הוא בנוי ופועל, והאדם כחלק מהעולם, איך הוא בנוי ואיך הוא פועל, מאיפה הדברים באים ולאן הם הולכים וגם מאיפה אנחנו באנו ולאן נמשיך מכאן.

לכל זרם פילוסופי יש פאן חיצוני ונגלה, לדוגמה בפילוסופיה הבודהיסטית אנחנו מכירים את הנזירים עם הקרחת והגלימות האדומות, בטיבט מנזרים נידחים, פסלי בודהה ודגלים צבעוניים. בפילוסופיה המצרית – אלים בדמויות של חיות, פירמידות, הירוגליפים, טקסטים עתיקים. וכן הלאה, צורות שונות, צבעים שונים, שמות שונים, חכמים שונים.

למרות השוני הרב, ישנו דבר שחוזר על עצמו בפילוסופיות השונות במסורות ובזמנים שונים -

מה שאנחנו רואים - זה לא כל מה שיש

אדם עוזב את ביתו כדי לטייל ולבקר בארץ רחוקה, במקרה נודע לו שבארץ הזו חי חכם גדול, והוא מחליט לבקרו. הוא מגיע אל החכם ורואה שהבית שלו דל מאוד, שיש בו מעט מאוד רהיטים וחפצים. התייר שואל: "איפה הרהיטים שלך?” והחכם עונה לו: "איפה שלך?” התייר עונה: "אני רק עובר פה" והחכם עונה: "גם אני.” 

אנחנו רק עוברים פה לרגע, ל- 70 שנה, 80 שנה, 120 שנה, השנים עוברות מהר, מהר מדיי, ולפעמים שוכחים לשאול - למה אנחנו חיים? מאיפה אנחנו באים? לאן אנחנו הולכים?

יש תשובות בפילוסופיה ויש גם תשובות בתוך הלב, צריך רק לעצור ולשאול.

 

הרצאת החודש באקרופוליס החדשה בנושא גלגול נשמות

מה קורה אחרי שהכל נגמר? האם באמת יש חיים אחרי המוות?

23/12/2015, יום ד', בשעה 20:00

מחיר כניסה: 30 ש"ח

דקר 26 ב' רובע ד' אשדוד 08-8506226