עולם התרבות הישראלי נשלט על ידי קבוצה אליטיסטית שהפכה עם השנים כבית המשפט העליון של התרבות הישראלית.

אשדוד, באר שבע, הצפון וכל מה שלא תל אביבי טהור מקבל מהם פירורי תרבות מתוך מאות המיליונים שמחולקים בתוך הקליקות - בדיוק כמו בכל אצולה בה אנשי המלוכה שואבים את הכסף מהציבור ומחלקים אותו בין עצמם לפי קריטריונים שהם קבעו.

האצולה התרבותית קובעת למי מגיע כמה, מי תרבותי ומי לא. ככל שמדובר באנשי שלומנו, כך התקציבים מתנפחים ולהפך.

המספרים מראים תמונה חשוכה של תרבות אחת שמקבלת תקציבים על חשבון תרבות אחרת, של חוסר אפשרות של אומנים צעירים מרחבי ישראל להשתלב במשחק, אלא אם...

היצירה שמקבלת את הכסף הגדול ושולטת בכל משקפת את התרבות המערבית/ התל אביבית הותיקה/זקנה (ואפילו לא את התל אביב הצעירה) ובטח לא את התרבות של שאר המדינה.

מוסדות כמו הקאמרי, הבימה, בית לסין האופרה והפילהרמונית כבר מזמן אינם בית לתרבות ישראלית, אלא תרבות ייחודית לקבוצה קטנטנה מאוד באוכלוסיה, אך השפעתה עצומה בזכות התבטלותם של מנהיגי העם בפניהם...אם חלילה יתבטאו אחרת.... ווואווו ואווו אנשי התרבות יהפכו לפתע לשכונה עם הפה הכי ג'ורה...(ראה מה עשו למירי רגב).

מארי אנטואנט 2015:

גילה אלמגור, הגברת הראשונה של התרבות, בטקס פרסי התיאטרון בשבוע שעבר, ניסתה להסביר שאצולת התרבות לא מנותקת מהעם – "אנחנו מנותקים? הרי אנחנו מכתתים את רגלינו לפריפריה"....

אוי לאוזניים שכך שומעות...הרי  המשפט הקרוב ביותר באטימותו לזה של אלמגור הוא - של המלכה מארי אנטואנט שאמרה – "באין לחם יואכלו עוגות".

מכתתים רגלנו???  (תרגום - הולכים הרבה -עד שרגלנו נשחקות)
השומע מהצד עלול להבין  ששחקני הבימה והקאמרי יוצאים למסע רגלי במדבר הפריפריה, אל מקומות נידחים כשסנדלים לרגליהם..אך אם כל המאמץ האדיר הכרוך בכיתות זה, הם מחרפים את נפשם מתוך ציונות למען פשוטי העם...וכן, שהם אומרים פריפרייה, הם מתכוונים גם למשכן האומניות המפואר באשדוד, בבאר שבע וכו'

והרי הם  מופיעים כאן ושם, בתנאי עבודה מעולים ורק בשביל כסף גדול  ואך ורק משום שלפי הקריטריונים הם מקבלים ניקוד גבוה יותר ככל שהם מופיעים יותר בפריפריה.

הם עושים זאת גם כהרצה  (קודם להעלתה של הצגה ספציפית לבמה המרכזית).
ככל שמריצים הצגה יותר פעמים, ובמקום רחוק יותר, מקבלים ניקוד גבוה יותר מוועדת התמיכה - כלומר  יותר כסף.

אגב - שחקני הקאמרי נאלצו לכתת את רגליהם לפריפרייה בחמישית מההרצות שלהם (ואנחנו מתפללים שכיתות זה לא גרם להם להידבק ממשהו...).

יללת העשירים:

התמיכה של משלמי המיסים  בתיאטרון הוא כ90 מיליון שקל בשנה! (למי שבמקרה שכח... כל אחד מאיתנו הוא משלם המיסים, אפילו אם... שמו שמיים הוא גר ב..פריפריה)  

מתוך סכום זה, הבימה של הגברת גילה אלמגור מקבל את הסכום הגבוה ביותר - 17 מיליון שקל.

הקאמרי זוכה לתמיכה השנייה בגדולה - 12 מיליון שקל בשנה -
המנכ"לית אודליה פרידמן משתכרת כ50 אלף שקל בחודש וכך שחקן הבכיר 55,000 ₪.

וחבל כי היינו מעדיפים להעביר את המיליונים שניתנים לכם תמורת מאמץ הכיתות ולהשקיע אותו ביצירה המקומית, לפתח אומנים חדשים ורעננים, יוצרים מהעיר, שלא יעלו לבמה עייפים וכואבים אחרי אין ספור כיתותים.  

אתם תמשיכו ותופיעו בתל אביב שלכם, נציגות מאיתנו אף יסעו לשם וישלמו כרטיס בבימה בלי סבסוד, לנו (משלמי המיסים) זה יצא הרבה יותר בזול ולכם הרבה פחות כואב ברגלים...

עובדי הנמל יכולים ללמוד מהאומנים על נפוטיזם 

התקשורת שוחטת את עובדי נמל אשדוד יומם ולילה על העסקת מקורבים ועוד, אותם יפי נפש שמרבים להתבטא בהתנשאות מוסרית על צה"ל, מתנחלים ואחרים... לא מלינים על עצמם כשהם מתנהלים בנפוטיזם כזה שאפילו נמל אשדוד היה מתבייש מממצאיו –

אם רק תפתחו את רשימת המושכים בחוטים, המנהלים, מפיקים ושחקנים בקרב הקליקות, תגלו קשר גורדי של משפחות – בעל ואישה, הורים וילדים ובעיקר חברים ששומרים זה על זו ומעשירים זה את זו.

ההבדל הוא שאצלם השחיתות המוסרית נעשית באופן תרבותי... והתקשורת הסוגדת - שותקת.

היוצר רון כחלילי התבטא בנושא:
" מדובר בחונטה סגורה שמשחקת את משחק הכיסאות בצמרת עולם התרבות. אם תסתכל על כל מוסדות התרבות - אופרה, מחול, תיאטרון - תראה שאותם אנשים נמצאים שם 20–30 שנה ומרוויחים משכורות עתק.
לא יכול להיות שעוגת התרבות, המצומקת גם כך, תתחלק בין אותם אנשים שיושבים שנים על הכיסאות. הגיע הזמן לרוויזיה בדבר הזה".

האופרה הישראלית - הכי מנותקת שיש:
למרות שמדובר בתרבות שמדברת אל שברי אחוזים מהאוכלוסייה במדינה, בגוף שלא יוצא מגבולות תל אביב... האופרה מקבלת את התמיכה הגדולה ביותר - 20 מיליון שקל בשנה ובנוסף עוד כ15 מיליון מעיריית תל אביב וכך תמיכות נוספות בסדרי גודל של עוד 10 מיליון שקלים.

אם ניקח את התקציב הענק ביחס למתעניינים בסוג תרבות זה, הרי שמדובר בסבסוד חסר פרופורציות לחלוטין!

בתקציב של 45 מיליון שקל שמסבסדים את האופרה, היה ניתן למשל לבנות 10 אולמות תרבות קטנים בכל שנה בבתי האבות במדינת ישראל....ולאחר מכן להעניק להם חינם אין כסף מופעי תרבות.
למה דווקא לבית האבות? כי מדובר פחות או יותר באותו חתך גילאים, אבל בשאלה למי מביניהם לסבסד תרבות בכל כך הרבה כסף...לדעתי הרוב במדינה היה מצביע בעד הרעיון שהטלתי כאן.

אגב מי שרוצה  לחזות באופרה (ולו לספר לנכדים שפעם היה דבר כזה והוא אף היה שם), אמור לנסוע למשכנם בתל אביב ולשלם מאות שקלים  - כ 300 עד 600 ש"ח  לכרטיס יחיד (לא כלל לינה וארוחת בוקר).

בשנים האחרונות יותר ויותר מתדלדל הקהל חובב האופרות, אך הסבסודד רק גודל.

באירופה של המאה הקודמת האופרה הייתה נחשבת לשיא התרבות, אבל זה היה פעם...כמו שפעם לנשים לא הייתה זכות הצבעה...לא תמיד מה שהיה פעם זהטוב. היום...בשום ערוץ לא משדרים אופרה כי....איך ננסח בלשון עדינה...אין מתעניינים מספיק.

התזמורות:

תמיכת המדינה בתזמורות מסתכמת ב-43.5 מיליון שקל כשהתזמורת הפילהרמונית גורפת את החלק הגדול ביותר - 9.5 מיליון שקל כפול משלושת התזמורות האנדלוסיות  גם יחד.

העמותה לקידום וטיפוח המוזיקה הערבית למשל, מקבלת 265 אלף שקל בלבד.

כמו באופרה, גם  קהל הפילהרמונית הולך ומתדלדל ואילו המוזיקה האנדלוסית הולכת ומתרחבת, אך טעם הציבור הרחב אינו רלוונטי בכל הקשור לתרבות.

מנכ"ל הפילהרמונית שושני משתכר כ-60 אלף שקל בחודש,

המשנה לנגן הראשי בתזמורת קיבל 60 אלף פלוס  ומנהל התפעול - 50 אלף שקל. 

(מי אמר שהוא רוצה להיות מנופאי בנמל?)

הפערים בתחום הפסטיבלים - פסטיבלי אשדוד למשל, לא במשחק  

ב-2014 תמך משרד התרבות בפסטיבלים ב–15 מיליון שקל.

פסטיבל ישראל קיבל את הסכום הגבוה ביותר - 3.3 מיליון שקל לפסטיבל אחד בשנה.

לעומתו, פסטיבל לבי במזרח קיבל 30 אלף שקל.

ומה עם הפסטיבלים  באשדוד – "מדיטרנה" ו"תור הזהב" שזוכים למחמאות של הביקורות מקיר לקיר ופעילים 3 שנים ברציפות בהצלחה גדולה מאוד?

אז זהו שהם לא מתוקצבים... כי על פי הקריטריונים של בית המשפט העליון של התרבות, פסטיבל מקבל תקציב רק בשנה השלישית לפעילותם.

גם לאחר 3 שנים פסטיבל עצום מימדים (בסדר גודל מזרח תיכוני) כמו המדירנה באשדוד, שהוא שני בהיקפו רק לפסטיבל ישראל, עשוי לקבל מאות אלפי שקלים בודדים במקרה הטוב ומכאן בכל שנה ניתן להעלות לו את התקציב בתקרה מקסימאלית של 10%.  למה? כך קבעו!

אז איך מעודדים יוזמות של פסטיבלים חדשים ברחבי ישראל, אל פשוטי העם היושב בציון?

לא מעודדים! להפך מדכאים.

 למה?
במטרה לשמר את החבר'ה הותיקים!

הכיצד בשיטה זו ניתן לפתח תרבות ברחבי ישראל/פריפריה כאשר הקליקה שומרת על השמנת?
רק להם הפתרונים!

הפוך גוטה הפוך:

לדעתי שיטת הסבסוד צריכה להיות בדיוק להפך מאשר היום – להעניק דחיפה ליוזמות תרבותיות חדשות ולאחר שאלו יעמדו על הרגליים ויסתבר שיש להם דרישה וערך אמיתי במחוזותינו, להתחיל לצמצם את הסבסוד לטובת אחרים כשהותיקים אט אט לומדים למממן את עצמם מצרכני התרבות ואחרים.

העולם השתנה בעשורים האחרונים ואיתו טעמו האומנותי של האזרח ללא הכר... אך אצולת האומנות לעולם נשארת כפי שהיא....מנותקת...כאילו כלום לא השתנה

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]