לא היתי יוצא כנגד נפטר, אבל חובה לצאת כנגד אגדה שנרקמת ומתעצמת משנה לשנה עד כדי הגזמה.

הגדרתו של זהר ארגוב כ"המלך", קריאת שם של רחוב על שמו ועוד, צורמים מאוד בלשון ההמעטה.

והנה השבוע שוב בכל המדינה יצאו כעדר במחולות לציון 60 שנה להולדתו של "המלך" זוהר ארגוב.

מלך??? מי מלך??? מלך של מי? חבר'ה, תתעוררו !!! האיש הזה היה נרקומן, גנב, אנס,   שבגד בחבריו ובמשפחתו.

הוא אומנם הפך בזמנו, בצדק רב, למלך של המוזיקה הישראלית לאחר ההצלחה המסחררת של הלהיט - "הפרח בגני", הוא נתן ביצוע מדהים - השיר שזכה בפסטיבל הפך כמעט להמנון... הוא הוציא לאור להיטי ענק שהפכו לאלמותים כמו - "בדד", "אלינור" ועוד ועוד....

זאת הייתה ההזדמנות של ארגוב לתת כבר אז כבוד לתרבות שהוזנחה בארץ, המלך המוכתר היה צריך להוביל דרך ולהיות גאווה למאות אלפים...

אז זהו שלא, במקום זאת הוא עשה בושות ושוב בושות ועוד בושות לכולם.

ארגוב נפרד מאיתנו כעבריין מין מורשע ששם קץ לחייו בכלא, לאחר שנחשד בניסיון אונס שביצע באיריס לוי, אשתו של חברו הקרוב, הזמר ישי לוי.... זאת אחרי שכבר בילה מאחורי הסורגים בעקבות הרשעה באונס (כשהיה זמר חתונות אלמוני בן 24).

אפילו האסירים והעבריינים מקיאים מתוכם -אנסים ונרקומנים מסוגו של ארגוב, בטח מי כשמדובר באשתו של חבר....

ארגוב סיים את הקריירה שלו כשהוא עולה להופיע מסטול טוטאל, מתנדנד כלולב ובקושי שר.
בשנותיו האחרונות הוא היה חרפה על הבמה ובושה לאומנות.

בשביל מנת סם - היה מכר את אימא שלו המסכנה, שאותה גם שדד והיא סבלה ממנו רבות.

זה מלך זה?  זה לא נסיך ואפילו לא צפרדע!

אומרים לי שגם בוב מארלי, אלביס ואגדות נוספות היו משתמשים או מכורים לסמים, זה נכון אבל הבעייה שלי עם ארגוב היא השילוב של המעשים המכוערים גם יחד - אונס + ניסיון לאונס אישה של חבר + מגוון רב של עברות שפלות + העובדה שהוא מייצג את הייאוש ולא את התקווה, הוא אדם שאף אחד מאיתנו לא רוצה שבנו יהיה חלילה כמוהו.

אני לא רוצה ואין לי כוונה להקיא את ארגוב, להפך אני מתכוון להמשיך ליהנות משיריו...אבל מכאן ועד לקרוא רחוב על שמו, להציג אותו כדמות לחיקוי והערצה... נראה לי שמישהו התבלבל, למעשה שכל העדר איבד כיוון:

האומנים, הסלב והתקשורת הנרקומנית לרייטינג ובעקבותיהם שאר העם -  צועדים כעדר אחרי מצג השוא של המלך. כולם חוששים להוציא הערה מהפה שחס וחלילה לא ידביקו להם את השד העדתי.

משום מה עדיין לא קם הילד שיצעק "המלך הוא ערום"... ערום מכל תכונת אופי שאמורה ליצר אגדות ודמויות לחיקוי. 
מכל הסיפורים הרבים שמספרים עליו קרוביו- לא נזכר שעשה אלו מעשים טובים שאולי יכפרו במעט על הרעים (מי יודע, אולי עשה בסתר...אבל בכל מקרה הם לא ידועים) 

בנו היחיד, גילי, אף הוא הפך לנרקומן - מאז שנפל לסמים הוא לא מצליח לחזור למסלול החיים. הבן רצה לחקות את אביו הנערץ שהומלך עוד בחייו.

מיד אחרי ארגוב יצאו עוד כוכבי זמר מזרחי שראו בו כדמות לחיקוי, התדרדרו לסמים ומשם רובם לא קמו.

זוהר ארגוב אכן ידע לשיר! היה לו קול אדיר כשהוא היה במיטבו. 

את שיריו  אומנם ארגוב לא יצר ולא הלחין ואפילו הנוכחות שלו הבימתית שלו הייתה סתמית, אבל הוא ידע להביע את הכאב ממתרי קולו כפי שאף אחד אחר לא ידע.

רבים בכו לקולו, התחברו לשיריו בנימי נפשם... הוא שר אותם כפי שאף אחד לא עשה זאת לפניו בישראל.

ארגוב ייצג את הפריצה של הזמר המזרחי מעולם הקסטות שבתחנה המרכזית הוא חדר לתרבות ולערוצי התקשורת הישראלית- זה מה שהפך אותו מעוד זמר נערץ למלך של המוזיקה המזרחית, ולכן הוא ראוי להגדרה של פורץ הדרך...של זמר גדול כמי שקעקע את שיריו על לבבותיהם של מאות אלפים, על כך הוא ראוי להערצה כזמר - 

אבל האם דמותו ראויה להערצה?

אם זוהר ארגוב היה נגמל מהסמים ונותן דוגמא שאפשר אחרת, דיינו!

אם היה יוצא מהחושך אל האור... דיינו!

אם הוא היה מייצג  את התקווה לאומללים והוכחה חיה שאפשר אחרת...דיינו.

אם הוא היה דמות לחיקוי, דמות חינוכית שהיינו רוצים להתגאות בה בפני ילדנו ולקוות שהם יהיו כמותו... דיינו - גם אני הייתי מגדיר אותו כמלך ואפילו - "ה- מלך"! 

אבל ארגוב היה בדיוק ההיפך הוא ייצג את היאוש ולא את התקווה - גם כאשר הגיע למקומות הכי גבוהים ונוצצים...הוא נפל לשפל וסיים כאומלל שבאומללים -
איזה מן מסר זה? 

היה לו כל מה שהוא יכול היה לחלום וכל מה שאחרים ממשיכים לחלום... אבל הוא זרק את הכול ובגד בכל מי שהעריץ אותו ואפילו במשפחתו ובחבריו. 

ארגוב היה נערץ רק כלפי אלו שלא הכירו אותו אישית... אלו שהתקרבו אליו נכבו ממנו קשות.

עוד קודם לנפילתו לסם הוא נחשב לפושע, הסתבך עם החוק ונשלך לכלא וכך גם כשהיה "כוכב על", הוא  עבר שוב ושוב על החוק: אונס, צקים מזוייפים, אלימות, גניבת נשק ועוד ועוד.

את הקריירה שלו סיים כשהוא בדרגת שפל - הוא נזרק לרחובות, מסטול טוטאל כשאף אחד כבר לא מאמין למילה שיוצאת מפיו. 

שלא נתבלבל - זוהר ארגוב  לא היה קורבן של החברה, לא חולה במחלה ובהחלט לא קדוש מעונה. הוא היה זמר שהצליח מאוד, זכה לאהבה והערצה מרבים, לכסף, למותרות, לפרסום רב, לנשים ולכל מה שאי פעם חלם. רק שההצלחה העלתה לו את השתן למוח והקוקאין הוריד אותו שאולה.

השירים ששר יהיו נצחיים, ואכן יש לכבד את זכרו ובטח ובטח את שיריו, אפשר לרחם עליו ולהצטער שפספס את הזדמנות חייו....אבל מכאן  ועד להפוך את דמותו למושא לחיקוי והערצה.... זה עלבון לכולנו

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]