חופש הביטוי לא מאפשר הוצאת לשון הרע



אנשים מרבים ללכת רכיל האחד על השני וכך גם בתקופה של הליכי גירושין, בני זוג ומשפחותיהם נוהגים להכפיש איש את רעהו ללא גבולות, תוך שהמצאות חסרות בסיס נזרקות לחלל האוויר במקומות שונים, כולל ברשתות החברתיות (בפני המון אנשים). אין חובה להשלים תמיד עם רוע הגזירה, הרי שמו הטוב של האדם, הוא אחד הדברים היקרים של האדם.
מאת: עורך דין עמית גל

ישנן דעות שונות ומגוונות לגבי מה נחשב כלשון הרע ומה לא. הנושא מורכב מאוד, אך אסביר מהי הוצאת לשון הרע, ברמה הבסיסית:

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, משמעות לשון הרע - פרסום שעלול להשפיל אדם, לגרום לכך שילעגו לו, לבזות אותו, לפגוע בפרנסתו או לפגוע באדם בשל גזעו, דתו, גילו, מוצאו, מוגבלותו וכיוצא באלה.

 

מה יכול לעשות מי שנפגע מהוצאת לשון הרע?עו"ד גל

יכול הוא להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע, בגובה של עשרות או מאות אלפי שקלים ואף יותר במקרים בהם נגרם נזק כבד מאוד (בית המשפט רשאי לפסוק עד 50,000 ללא הוכחת נזק, להצמיד את הסכום למדד ואף להכפיל את הסכום אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע). בנוסף ומבלי לגרוע מהתביעה האזרחית, ניתן גם להגיש קובלנה פלילית פרטית או לפנות בעניין למשטרה. אם נאשם מורשע במשפט פלילי בגין הוצאת לשון הרע, בית המשפט רשאי להטיל עליו עונש של עד שנת מאסר בפועל.

 

מהו "פרסום" לפי החוק המדובר?

פרסום הוא אמירה בעל פה, בכתב ובכל דרך ביטוי שניתן להעלות על הדעת (אפילו ציור). אולם, כדי שהאמירה תחשב כ"פרסום" ותיצור עילת תביעה אזרחית, עליה להיות מיועדת לאדם אחר חוץ מהנפגע ועליה להגיע לאותו אדם אחר או לחילופין האמירה הייתה בכתב והכתב היה עשוי בנסיבות העניין להגיע לאדם אחר (למשל, בתפוצת דואר אלקטרוני).  

 

מתי הפרסום מותר?

לפי החוק, אם תוכן הפרסום הוא אמת, אז הנתבע יוכל להישען על כך בבואו לבקש את דחיית התביעה, אבל לא די בהוכחת "אמת דיברתי", אלא על הנתבע גם להראות כי היה "עניין ציבורי" כלשהו בפרסום ולא מדובר בפרסום שנועד רק לצורך פגיעה בתובע.

ברור שהנושא מורכב יותר מההסבר במאמר זה, הואיל וישנה פסיקה ענפה בעניין והחוק כולל היבטים נוספים רבים שיש להביא בחשבון, כמו "הגנת תום הלב" – למשל, אם הנתבע כתב בפייסבוק נגד שכן שלו מידע שלכאורה מכפיש את השכן, הנתבע יכול לטעון שהביע דעה לגיטימית או שהייתה עליו חובה מוסרית לפרסם את שפרסם. בנוסף, יכול הנתבע לטעון כי מדובר בהלצה, אשר לא חרגה ממתחם הסבירות ואם בית המשפט יקבל את הטענה, התביעה תידחה.

קיימים מקרים בהם תביעה בגין לשון הרע עשויה להידחות באופן מיידי – לדוגמה, אם התביעה היא נגד שופט, חבר כנסת או שוטר שאמרו דברים מתוקף תפקידם.

כמובן שלפני כל היבט אחר, יש לקחת בחשבון את ההיבט הראייתי – כדי לזכות במשפט בגין לשון הרע, יש להוכיח לפני כל דבר אחר כי אכן הדברים פורסמו ע"י הנתבע. לפיכך, אם לדוגמה כתבו נגדכם סטטוס שמכפיש אתכם לשווא, באופן משמעותי, מהרו לתעד את הסטטוס באמצעות צילום המסך ושמרו עדויות של אנשים לכך כי הדברים אכן פורסמו. אם מדובר בפרסום בעיתון, כמובן שעליכם לשמור את הכתבה וכדומה.

 

 

                                                                           עו"ד עמית גל

 

 

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]



 
setImageBanner('527f3a28-795a-4632-9383-e91e43e4081a','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,18577);
ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('be857907-4242-4727-bd81-360ad215a2dc','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,true,18578);},15],[function() {setImageBanner('be857907-4242-4727-bd81-360ad215a2dc','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.png',1808,'',525,78,true,18578);},15]]);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה