מנקודת מבטנו כדור הארץ הוא למעשה עצום! הוא כה גדול, עד שקשה לאדם הפשוט לקלוט את גודלו.

אבל  בהשוואה לשמש, כדור הארץ הוא קטנטן - נפח השמש הוא פי מליון מזה של כדור הארץ!

נסו לתפוס כי השמש היא כוכב בגודל פחות מהממוצע, הממוקם קרוב לקצה החיצוני של הגלקסיה.

באו ננסה להיזכר במראה לילי של כוכבים ללא ירח: כל הגלקסיה משתרעת בכל זוהרה לרוחב שמי הלילה. בשביל החלב יש כמאה טריליון כוכבים רובם גדולים יותר מהשמש שלנו.

אבל מספר רב ממה שנראה ככוכבים בשמים הם בעצם גלקסיות שהן מלאות בעצמן בביליוני כוכבים!

כמה גלקסיות כאלו יש ביקום? כמאה טריליון!!

נסו להכפיל את מספר הגלקסיות במספר הכוכבים בכל גלקסיה... (מאה טריליון כפול ביליונים של כוכבים שכל אחד מהם גדול בממוצע כמו השמש).

עכשיו שימו לב ! התוצאה שנקבל (מספר בן 21 אפסים ) תתייחס רק ליקום הנראה לעין ...
מי יכול לשער בנפשו לאיזה מרחק הוא ממשיך מעבר לכך?

אין אדם המסוגל לקלוט במחשבתו מספר כה רב של כוכבים.  כמה כוכבים כאלה יש? כמובן, ללא סוף.  אבל כיצד זה ייתכן? ללא סוף? חייב להיות סוף.  אבל אם יש סוף, מה נמצא מעבר לכך? חייבים להיות עוד כוכבים.  אבל עד לאן הם מגיעים?

ננסה להשוות מספר בלתי נתפס זה לכמויות אחרות:

הרימו בכף ידכם גרגירי חול של ים. כמה גרגירים יש בכף ידכם? קשה עד בלתי אפשרי לספור. ההערכה היא שיש יותר כוכבים ביקום מאשר כל גרגרי החול הקיימים על כל חופי הימים שעל-פני האדמה... כמה יותר? בין פי 1,000 ליותר מפי ביליון!!!

אנחנו מדברים על משהו שהוא מעל ומעבר לכל דמיון. אל מול קנה-מידה כזה, המילים נגמרות. האם זהו האין סופי? עדין לא!

עכשיו נסו להפנים שמספר בלתי נתפס זה של הכוכבים - מרוחקים האחד מהשני במרחבים עצומים מכפי שהאדם יכול לחשב או לדמיין....עכשיו כבר לא ניתן לדמיין כמה גדול הוא היקום....

עם כל זאת שהיקום עצום מימדים מעל ומעבר לכל דמיון, עדיין לא התחלנו לתפוס את קצה-קצהו של הדמיון של משהו אינסופי.

אם אנחנו לא מצליחים לתפוס את מימדי הגודל...עכשיו תגלו שגם אי אפשר לתפוס את האינסופיות של הקוטן:

בואו נמשיך להתבלבל: הדמיון מזהה את "האינסופיות" עם גודל לאין קץ... אבל מסתבר  שהוא גם קטן לאין קץ: בתוך אינץ' מעוקב של חומר, נמצאים אטומים, כמספר הכוכבים ביקום!!!

מתחילים לתפוס? בתוך אינצ' בודד של חומר ישנם אטומים כמספר הכוכבים ביקום!!!

אם כך עד כמה זעירים הם האטומים?  מעל ומעבר לכל דמיון!

מכאן שהאינסוף בעצם גם קטן לאין קץ. אינסוף של האינסוף. ואם האינסוף של הגודל הוא בלתי נתפס, האין סוף של הקוטן עוד הרבה פחות נתפס.

אכן, אין באפשרותנו לקלוט זאת.

אינסוף פירושו "ללא גבול, ללא קץ.

החומר מוגבל,האנרגיה מוגבלת, הזמן מוגבל,המחשבות שלנו מוגבלות ובוודאי הידע שלנו מאוד, מאוד מוגבל. לעומת זאת, לאינסוף אין גבולות, קצוות או מגבלות.

הוא ממשיך לכל כיוון בכל מימד, לעד. הוא לא נעצר לעולם: לא בכדור הארץ, ולא באדם. האינסופיות נמצאת בכל מקום וכל הזמן. בעצם ללא זמן.

האינסופיות רק מתחילה לתת לנו פרספקטיבה על האדם הנמצא על כוכב קטן, אחד מאותן ביליוני גלקסיות ביקום.

המדענים בעולם בורים ביחס ליקום כפי שחרק ביחס לאדם וכנראה אף בורים מכך.

לא זו בלבד - האדם עדין רחוק מלפתור את תעלומת כדור הארץ בו הוא חי.  יתרה מכך הוא עדין רחוק מלהבין את סודות הגוף שלו עצמו, את חוכמת גוף האדם ובוודאי ובוודאי רחוק עד מאוד מלמדוד, להבין, לתפוס ולאבחן את היקום.

היוהרה של המדענים להסביר את בריאת העולם בדרך התיאוריות הנפוצות ואחרות, כמו כן של רבנים על כוונת הבורא.... ראויים ליתר צניעות בעיניי ולהתייחסות שלנו בהתאם.