כאחת שהDNA  שלה הוא לקפץ ממקום למקום, מצאת את עצמך סגורה במשך שבועות בחדר מבודד  בן כ20 מטר. כל אדם שפוי היה משתגע, בטח  את, היפראקטיבית שכמוך.

את כמו האימא של הצוות, כמו מלכת הכיתה שקובעת את סדר היום החברתי בסביבה והנה עכשיו הסביבה שלך הצטמצמה לכדי עד 2 מבקרים בלבד ופי כמה וכמה רופאים...מי שרוצה לבוא לבקר מקבל ברקס לפנים, ובצדק, כי המציאות לא מאפשרת...

אני מת להתקשר לשאול לשלומך, אבל חושש פן את עייפה מעודף השאלות, מהחיבוקים, התפילות וממילות העידוד הבלתי פוסקות.

את שרגילה להרים את המורל של כולם, לשיר, לצחוק ולחייך במשך 14 שעות ביממה מוצאת את עצמך מתכתבת באסמסים עם עשרות רבים מודאגים... ולמי יש חשק וכוח לענות לכולם....למי יש כוח לשמוע מילים שמאחוריהן מסתתרים: רחמים, כאב, השתתפות בצערך...יש לך מספיק כאב משל עצמך...

הקונפליקט של כל אחד מאוהבייך הוא אדיר, כי מצד אחד אנחנו רוצים להיות אתך ברגעים אלו, רוצים לגלות כלפייך את אהבתנו ולגלות אכפתיות בשעת צרה, אך מצד שני נכנסת לסיטואציה בה גילוי האהבה הזה הופך להיות מעיק, מעייף...

את רגילה להיות "הבעלבוסה", לקחת את האחריות על הכתפיים, לסחוב את כולם אחרייך, להוציא את העגלה מהבוץ ולהציל את המצב כשכולם מרימים ידיים וגם עכשיו את צריכה להגיד שהכול יהיה בסדר ולעודד את המנחמים...

אני לא מציק כי את צריכה עכשיו להיות מרוכזת בעצמך ולהעביר את הימים עד שהסיוט הראשוני יגמר ותוכלי סוף, סוף לצאת מהחדר הסגור, אל העולם, אל הבית, אל המרחב, אל החיים.

אייך מעבירים עוד שבועיים??? כל יום הוא 24 שעות וכל שעה שעוברת בשינה היא ברכה.

הדרך היחידה היא ללמוד לפתח את האלמנט הרוחני החבוי בנו. לשלוט ברוח שאין לה זמנים, מקום או מגבלה. הרוח הפנימית שהיא נטו את עצמך ללא מגבלת הגוף.

את מכירה אותי כאסטרונאוט, את רגילה להריץ קטעים על ההתעופפות שלי, אבל עכשיו את צריכה ללמוד את מה שבא לי בטבעי -   כיצד לעוף אל המקומות בהם רואים דברים בבהירות, מעל לכל החארטה  וכתחליף לכל דבר גשמי ואם תעשי כן, בוודאי תפגשי אותי מעל איזה ענן, מתעסק בנושאים שבכדור הארץ עדין לא הגיע זמנם. קפצי לביקור, זה לוקח שנייה שנתעופף לנו יחדיו. עצרי שנייה, תחשבי עלי רגע ו...הופ! אנחנו בעולם אחר, יותר כייפי ומרענן.

הגוף חלש, אני יודע...אבל הנפש שלך כל כך חזקה, כל כך עוצמתית שהיא יכולה לנצח את הקירות, התרופות, את כבלי האינפוזיה, את הזמן. אם תנצלי את ההזדמנות של המצב המגעיל, הכול יהיה בסופו של דבר לטובה - את תגלי תובנות מדהימות שילוו אותך לכל החיים, את תראי את העולם אחרת כשכול פרח לפתע יראה כמו פלא וכל תפוח שגדל על עץ כמו נס אלוהי.

הזריחה תקבל משמעות אחרת, הסליחה תהיה יותר קלה, השמחה טבעית יותר והשלווה הפנימית תהפוך לערך עליון.

כתבתי לך שנכנסתי למשרד החדש שלי ובקשתי שתבואי לבקר במהרה ושלא תשכחי להביא עמך בקבוק יין מתנה ואת השבת לי: לא רק יין, גם דגים, מוח וארוחה שלמה...מאז התיאבון שלי לא יודע שובע, ממתין שתכנסי אלי עם סיר ביד ושחיוכך יאיר את משרדי.

יש לי הרבה מה לספר לך, בעיקר דברים טובים. הכי כייף לספר לך כי  מי כמוך ישמח בשמחתי, מי כמוך יבקש מיד לתת עצה טובה ולעזור בכל מה שאפשר.

בנאיביות הרבה שלי אני תמיד מחפש בכל דבר רע את הטוב, אבל אין לי את הזכות למצוא את הטוב בכל הרע שנפל בפתאומיות בחלקך. רק את תוכלי לעשות כן, לקבל באהבה את הגזרה כדי לחזור משם אל השפע והטוב כשאת חכמה יותר, מעריכה יותר, אוהבת יותר וממוקדת מטרה.

 

שלך באהבה ובגעגועים אייל.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]