וכן "ואת שלך יתנו לך", לא יעזור לאדם כלום הוא יקבל את שלו ושום אדם לא יכול לקחת ממנו את שלו והוא לא יכול לקחת מאף אדם את שלו.

והנה מצאנו ברבי שמעון בר יוחאי, שמתקרבים אנו ליום הילולתו, הפיוט הקדוש: "מושב טוב ישבת, יום נסת יום אשר ברחת, במערת צורים שעמדת, שם קנית הודך והדרך".  וקשה איך אפשר לומר על המערה אשר החיים בה היו קשים ביותר כדברי חז"ל: רשב"י ובנו היו נכנסים לאדמה כל היום ולומדים תורה וכל גופם היה מלא בפצעים ובצער גדול, לקרוא לזה מושב טוב ישבת?, הרי זה צער זה לא מושב טוב זה כואב רחוק מאשתו, רחוק מתלמידיו וחבריו התנאים, רדוף מהממשלה לזה קרא מושב טוב ישבת?.

אלא רשב"י ידע שהקב"ה רוצה שהזמן הזה זה מה שהוא יעבור ועם זה מה שהוא יתמודד וזה גזרה מהקב"ה. מיד רשב"י הבין שזה בכיסאך יושיבוך ואת שלך יתנו לך, לכן מיד מהרגע הראשון שנכנס למערה זה היה בשבילו רצון ה' וזה היה בשבילו המושב הטוב שאפשר לשבת בו. כאשר האדם מבין שהמקום שהוא נמצא בו זה רצון ה' ושם הוא צריך לעמוד ולעשות שם את רצון ה', מיד רשב"י מסר את נפשו וזה נהיה בשבילו הטוב ביותר והשמחה הגדולה שאפשר לשמוח במקום הזה, במערה ושם קנה הודו והדרו.

ואם לא הייתה המערה לרשב"י לא היינו זוכים לרשב"י, הנסיונות האלו של רשב"י, של משה רבנו שנרדף על ידי פרעה, של דוד המלך שנרדף על ידי שאול, על ידי פלישתים, הם בונים בנפש האדם מעלה שאי אפשר להשיג אותה על ידי כל עמל ויגיעה שאדם יעמול ויהיה יגע, רק על ידי שהאדם נרדף על לא עוול בכפיו יכול להשיג את ההשגה המיוחדת הזאת.

ושמענו לפני שנים רבות מעשה מאדם נבון בבתו של טבח אשר הייתה כל היום מתלוננת לאביה שרע לה וקשה לה ולא נוח לה, אביה הכניס אותה למטבח ולקח גזר, ביצה וגרעיני קפה וחימם מים והכניס כל אחד לסיר אחר עם מים חמים, הגזר נהיה רך, הביצה נהיית קשה והקפה נתן ריח טוב, אמר לה אביה: בתי התמודדויות בחיים או מחלישים את האדם כמו הגזר שהיה חזק ונהיה חלש או מקשים את האדם ומחזקים אותו כמו הביצה שהייתה רכה ונהיית קשה או גורמים לאדם להשתבח ולתת ריח טוב כמו הקפה. כך את בתי ההתמודדויות או ישברו אותך ויחלישו אותך, או יחזקו אותך, או יתנו לך יכולת להיות משובחת וטובה יותר.

ואנו נלמד לעצמנו להיות רכים במקומות שצריך, ולהיות קשים במקומות אחרים ולהשתבח היכן שצריך.