מה אני הולך לעשות? 

אם הייתם שואלים אותי שאלה זו לפני שנים, הייתי עונה – "לכבוש את העולם"... אך עם השנים למדתי צניעות, למדתי שהכל ייתכן ושאנו רק יכולים לכוון את הדברים. 
היום אני מכוון את עצמי להגשמה אישית, לפתח תחומים שחבויים בי או אחרים שלא מימשתי עד הסוף, אני מתכוון לפתח את "אשדוד נט" שלי כרשת מקומונים אינטרנטיים מתקדמים, לעסוק בייעוץ אסטרטגי שיווקי... בעצם אני הולך להקשיב לקצב הפעימות בחוץ ולראות היכן הן משתלבות עם קצב הדופק שלי לכדי ריקוד סוחף אפשרי והיכן הן עלולות לדרוך על רגליים ידידותיות.

שלא יהיה ספק, אני לא מתכוון לנתק את הקשר שלי עם הציבור הרחב בעיר, כי הקשר שלי אתכם (ולו האפלטוני) הוא דיאלוג הכרחי עבורי והלוואי שגם עבורכם.

אשדוד היא חלק מהDNA וכמו שאין לנו ארץ אחרת, אין לי עיר אחרת, אשדוד זה הבית ולמען הבית כל אחד צריך לתת את מה שהוא יכול... היכולת שלי היא ליצור תקשורת בין רוב בתי האב באשדודבאשר הם והמחויבות שלי היא לממש יכולת זו.

לכל אלפי השמועות...אני לא אתמודד בבחירות הקרובות, המחויבות שלי אליכם היא לאפשר ביטוי למגוון רחב של דעות, לעיתים להביע את דעתי האישית כפי שהיא נשקפת מהפרספקטיבה בה אני נמצא, אבל מבלי לבטל את דעתם של אחרים.. אתם ואני לא נייחס מראש כוונות זדוניות לאף אחד שירצה לתרום מזמנו למעננו, אלא נטה לו אוזן ואם יחטא נטה לו כתף. נמחא כפיים סוערות לביצועים מרשימים ונמחה כנגד עוולות או טעויות.
אלו הם החוקים שאני מתווה בדיאלוג ביני לביניכם, דיאלוג זה יכול להמשיך ולהתקיים מדי שבוע בטור אישי זה כאן, מידי יום באמצעות האתר "אשדוד נט", באמצעות הפייסבוק, במפגשים אישיים או באמצעות הדרכים שיקרו בדרכי... הדלתות שיפתחו או יסגרו... אך בכל מקרה אני אהיה כאן עם מי שיבחר להיות איתי על פי חוקים אלו.

הפרידה שלי מהמגזין אינה פרדה מהאנשים, אין בלבי אלא אהבת אמת, הערכה וחברות שנרכשה, נבחנה ונחקקה ברגעי משברים עמוקים כמו ברגעי שמחה, חברות אמת שזר לא יבין.

החיים בשותפות לעולם יוצרים קונפליקטים, כך זה גם בין בעל לאישה, בין הורים לילדים בין חברים...לפעמים הקונפליקטים יוצרים צפיפות במרחב ואז אחד הצדדים צריך לעזוב ולו כדי לאפשר מרחב מחיה לאחר.
גם כשאחד האחים עוזב את הבית כדי להקים לעצמו משפחה...זה לא אומר שהוא פורש מהמשפחה המקורית שלו...

היום אני יוצא לדרך חדשה של יצירה תקשורתית, של כוונות ותוכניות שחלקן יתגבשו תוך כדי תנועה. אני עושה זאת בלב נקי ועם תקווה שהקדוש ברוך הוא יברך את דרכי, בתקווה שיברך את אלו שהשארתי אחרי.

מי שירצה להתעדכן ולפרגן לי, יוכל לעשות באתר אשדוד נט שחי ונושם את העיר אשדוד יום, יום (כן, אני עושה לעצמי פרסום).

זהו לא רגע עצוב, למרות ים הדמעות שנשפכו השבוע במשרד, זהו רגע של התרגשות, של הזדמנויות, של אדרנלין מחודש, של אפשרות לי ולאחרים לבטא את עצמם על פי האמת שלהם.

זהו רגע משמעותי מבחינתי ומבחינת הסובבים אותי, אין ספק בכך.
וכדי לא להצחיק את אלוהים, אני לא אספר לו על תוכניותי...

שלכם באהבה תמיד אייל.

 לבלוגים של אייל בן שמחון  לחץ כאן