"הגמרא במסכת שבת ל"א: אמר רבא בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עיתים לתורה הבנת דבר מתוך דבר.

והנה גמרא זאת תמוהה ביותר, איזה שאלה זאת הבנת דבר מתוך דבר, מילא נשאת ונתת באמונה קבעת עיתים לתורה מובן, אך איזה שאלה זאת הבנת דבר מתוך דבר, הרי דבר זה מתחלק בין אנשים וכוחות נפשם וכו' ואיך אפשר שזו השאלה מהשאלות הראשונות אשר שואלים את האדם במאה ועשרים?.

אלא פה לומדים יסוד גדול, הקב"ה חנן את האדם בכוח גדול ביותר של הבנה של דבר מתוך דבר וכוח זה טמון בנפש האדם וישנם אנשים אשר מפתחים את החוש והכוח הזה יותר וישנם אנשים אשר פחות, אך כוח זה טמון, חבוי עמוק וכל אדם באשר הוא צריך לחדד ולחזק את הכוח הזה.

וכך מצאנו פעמים רבות בתורה הקדושה אשר לומדים יסודות גדולים מהבנה של דבר מתוך דבר. וכך מביאה הגמרא במסכת סנהדרין ז': דרש בר קפרא מהיכן יודעים ולומדים את דברי חז"ל: "הוו מתונים בדין"?, מהפסוק לא תעלו במעלות וסמוך ליה ואלו המשפטים ופה לומדים דבר מתוך דבר וכן מקומות רבים בתורתנו הקדושה. ולכן יחדד האדם בנפשו בכל עניין ועניין להבין דבר מתוך דבר, לדעת היכן להבין, היכן לא להבין, היכן לעמוד על שלו, היכן להרפות וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר אשר איננו נשמע. ובהבנה של דבר מתוך דבר וסימנים מן השמים אשר מחברים את כל הסימנים יחד ולא רואים תמונה חלקית אלא תמונה מושלמת.

כפי שלמדנו מיתרו אשר נאמר "ויחד יתרו" ואפשר לדקדק: יתרו ראה את החלק הסופי של גאולת בני ישראל מארץ מצרים. וישמע יתרו: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מלחמת עמלך, הוא ראה רק את החלק הזה וזו ראיה של גוי של כל אדם אשר אין שם ה' ויראת ה' מנת חלקו. אך כשבא למדבר ופגש את משה רבנו, משה רבנו חזר וסיפר ליתרו הכל מתחילת ירידת יעקב לארץ מצרים 320 שנים, איך הקב"ה הוריד שפע מרובה למצרים, רעב בעולם, איך כל העולם ירד למצרים לקנות אוכל והשאירו את כל רכושם בארץ מצרים, איך בני ישראל משתעבדים מצטערים מתענים בגזרות והשפלות קשים ביותר, איך הקב"ה מקשה את לב פרעה עשר מכות קשות וכו', עד אשר מגיעים לנקודה הנמוכה ביותר ומשם גואל הקב"ה את ישראל עד אשר מגיעים למעלה הגבוהה ביותר בקריעת ים סוף, "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה מרכבה".

וכן בהר סיני התגלות גלויה של הקב"ה על הר סיני.

זה הסיפור אשר סיפר משה ליתרו, השמועה ששמע יתרו הייתה שמועה חלקית שמועה של פרק אחד בסיפור ארוך של 320 שנים ואז "ויחד יתרו", אסף את כל הסיפורים וכל השמועות יחד ועשה מהכל מקשה אחת סיפור אחד ולא ראיה חלקית.

וכך ילמד האדם להבין עניין מתוך עניין משום שביום המות האדם יתבע מדוע לא הבנת עניין מתוך עניין לטוב או ח"ו לרע.

וידע האדם שההרגל והנוחות של האדם נהיים טבע ונהיה עול הרעיון על דרכיו והנהגותיו ומעשיו. הנה מצאנו בפרשת השבוע: "אם יאמר העבד אהבתי את אדוני", דבר זה קשה ביותר, מי רוצה להיות עבד להיות משועבד, חייו במסגר נשלטים על ידי אדם אחר איך אפשר להעלות על הדעת שאדם מרצונו בעצמו יבקש להישאר עבד?. אלא כשאדם מתרגל לדבר מיסויים קשה לו להתנתק מהדבר הזה ואף עבד שהתרגל שרודים בו ופוקדים עליו פקודות נוח וטוב לו להישאר כך וקשה לו לשנות ולהחליף את דרכיו ולכן התורה הקדושה יודעת שקשה לאדם לשנות את הנהגותיו ומזהירה מירידה כזאת, אך התיקון נמצא בדלת, אדוניו לוקח את העבד לדלת ורוצע את אוזנו ומדוע דווקא בדלת ובאוזנו?.  אלא הדלת והאוזן הם שני פתחים מסוכנים שמורידים את האדם לכל הרע והחורבן ומי שלא מקפיד בדלת ובאוזן נפשו מתבהמת ואף עבדות ושיעבוד נוח וטוב לו.

וכך מצאנו זמן מועט לפני יציאת בני ישראל ממצרים הקב"ה מצוה את משה רבנו לצוות את בני ישראל לשים דם על המשקוף, מדוע דווקא על המשקוף ולא במקום אחר?.

אלא רגעים וימים אלו לפני הגאולה היו גדולים עם משמעות מרובה להמשך עם ישראל והבנתו כעם חדש עם הנבחר. ופה מלמד הקב"ה את עם הנבחר, הדלת, הסכנה מה נכנס לבית. איזה רוח נכנסת לבית, איזה אוירה האם האוירה ריקה קלה, אויר מורעל, אויר עם כפירה, אפיקורסות, שנאה, מחלוקת, לשון הרע, או אויר של דם של מסירות נפש אהבת ה'.

ולכן המזוזה על הדלת מבחוץ סימן לעם ישראל עוד מחוץ לבית בדלת תשמר ותזהר ותרחיק את הרע מפתח ביתך ותדע ש"לפתח חטאת רובץ"

וכך גם האוזן כשאדם שומע רע מחלל ומקלקל את נפשו והמרחק בין השמיעה לירידה וההתדרדרות קרובה מאוד, לכן דווקא במשקוף ובאוזן רוצעים ומחנכים את האדם ומלמדים מוסר השכל להיכן יכול להתדרדר האדם  כשדלת ביתו ופתח אוזנו פתוחים לכל.

נשתדל אחי ורעי להבין דבר מתוך דבר ועניין מתוך עניין ובסימנא טבא נכנס לחודש המיוחד חודש אדר, זמן מחית עמלק, זמן הילולא של הסבא הגדול רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל אשר ביטל ועקר עבודה זרה מן העולם.

ויודעים אנו שתיקון גדול והשלמה של עניינים נשגבים יחד תיקננו בשנים האלו. בחודש זה הבא עלינו לטובה נראה אור, סוף וקץ לצרותנו תחילה לגאולת נפשנו ושפע מרובה בחודש בו נאמר: הרי זה שירבו נכסיו יטע בהם אדר. שנאמר: אדיר במרום ה'.

ישועה והצלחה וגאולה שלמה בקרוב ממש.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]