הנה מצאנו בפרשת השבוע, רחל אמנו בצער גדול רואה את אחותה לאה עם ילדים ולה אין ילדים, הולכת רחל ליעקב אבינו ומבקשת ממנו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". יעקב עונה ואומר לה: "ויחר אף יעקב ורחל ויאמר: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן".
הנה קשה ביותר, אשה אשר לא זכתה לפרי בטן, אין דבר כואב וקשה מזה צער גדול ביותר, יעקב אשר היה רחמן היה צריך לעודד יותר, ליתן לה תקוה, להתפלל עליה, אך יעקב נוהג עם רחל בצורה קשה ביותר, כועס עליה ואומר לה: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן. רשי אומר: ממך מנע, לי יש בנים מלאה. אלו מילים קשות מאוד לאשה מצירה, איך יתכן לומר כך על בכיר האבות יעקב אבינו?
אלא אפשר לבאר ולומר: האדם צריך לדעת יסוד גדול בחיים, חברים זה דבר טוב ומשפחה לפעמים יותר טוב, אך יש מצבים בחיים והם בזמנים העיקריים והקריטיים בחיים אשר האדם נשאר לבדו, "ויותר יעקב לבדו וכו", בלי עזרה, בלי חמלה ובלי מי להישען עליו ובזמנים האלו "אם אין אני לי מי לי", האדם צריך לאזור אומץ וכוח ולעמוד איתן ולהתמודד עם הניסיון אשר הקב"ה שם אותו בו ואם יחכה לעזרה של אחרים ולתמיכה של משפחה, ישקע וילך וישקע עד אשר יאבד את עצמו ותאבד תקוותו. וזה אשר קורה להרבה אנשים מחכים שמישהו יושיע אותם, שמשהו יגאל אותם ונשארים מצפים ומחכים שנים על שנים עד שתמות להם השנים. רחל אמנו לא זכתה לבנים והיה עמה את האמונה ביעקב, הוא יעזור לי, הוא יושיע אותי, נתנה את כל תקוותה בבחיר האבות יעקב, אך יעקב ידע שפה זה סוג של התמודדות של רחל לבד, בלי עזרה, בלי תמיכה, בלי שום כוח שיוכל לעזור לה. לכן יעקב עונה לרחל אמנו בצורה קשה ביותר, "התחת אלוקים אנוכי", יש דברים שזה תחת אלוקים ואני יכול לעזור לך ולתמוך בך ולהשתדל, פה זה דבר אחר, אם את לא תעמדי ותעשי מעשה ממני לא תצמח לך הישועה.
וידע האדם שהרבה מהניסיונות המהותיים בחיים אלו ניסיונות שלך בינך לבין עצמך, אל תחכה שמשהו יבוא מרחוק ויושיע אותך ממצבך, תעמוד אתה איתן חזק, תתפלל להקב"ה ואל תירא ואל תחת עד אשר הקב"ה יגאל אותך ויושיע אותך ממצבך.
נכנס לשבת גיבורים לעמוד בפרץ, נשאב כוחות משבת מלכתא ונדע שישועת ה' כהרף עין, עודם מדברים ואני שומע.
ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.