אלא אמרו חז"ל: בבריאת העולם הקב"ה ברא את האדם אחרון וכל הבריאה נתנו לאדם הראשון כח וחלק מן המידה המובחרת שלהם. האריה נתן מכוחו לאדם. הנמר וכו'. ולכן התביעה על האדם להיות המובחר שבכולם משום שכוחו בא מכולם יחד.

וידוע המדרש, כשסיים דוד המלך לכתוב את ספר התהילים זחה דעתו עליו ועמד ואמר: רבונו של עולם מי עוד עשה בעולם מה שעשיתי, כתב את ספר התהילים מהלל ומשבח אותך כמוני. עמד הצפרדע ואמר: דוד דוד אל תזוח דעתך עליך אני כל יום מרבה בשירה וזמרה להקב"ה ויותר משלושת אלפים משלים אומרת בכל יום, מיד התבייש דוד המלך בהתנהגותו ושתק.
והנה קשה, מהיכן הייתה לצפרדע כח או זכות לעמוד כנגד דוד המלך ולהוכיחו, מי יכול לעמוד בפני דוד מלך ישראל?. וגם זה שדוד מקבל את התוכחה, קשה מה הכח של הצפרדע כך להוכיח את דוד המלך?.
אלא אפשר לבאר על פי דברנו, הצפרדע נתן בבריאת העולם לאדם הראשון כמה כוחות:
א', כח השירה והזימרה וההודיה להקב"ה, ב', כח המסירות נפש. ונבאר הדברים: כשדוד המלך זחה דעתו עליו, הצפרדע הוכיחה אותו: דוד מהיכן שורש כוחך, ממני, אני תרמתי מכוחי בבריאת העולם את כח ההודיה לה' וזה שזחה דעתך השורש לא ממך ואין אתה רשאי לזחיחות הדעת הזאת ולכן דוד המלך קיבל את התוכחה של הצפרדע.
וכך יובן עוד גמרא קשה ותמוהה: אמרו חז"ל; כשהוציאו את רבי עקיבא למיתה היו הרומאים סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה רבי עקיבא בנחת קורא קריאת שמע, אמרו לו תלמידיו: רבי עד כאן, כך נראה אותך מת אמר להם כל חיי חיכיתי לרגע הזה. וקשה, מה היה ההתפעלות  של תלמידי רבי עקיבא כל כך מרבם רבי עקיבא, כמה צדיקים וקדושים מסרו נפש ומוסרים נפש יום יום על האמונה בהקב"ה וכמה בכל יום נותנים את פרנסתם ואת כל חייהם על עבודת ה', אם כן מה ההתפעלות במעשיו של רבי עקיבא?.
אלא ישנה גמרא תמוהה ביותר: מחלוקת רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה איך הייתה מכת צפרדע, רבי עקיבא אמר צפרדע גדולה עלתה מן היאור והמצרים הכו אותה וכל צפרדע שהכו יצאו עוד צפרדעים, שמע זה רבי אלעזר בן עזריה ואמר לו: עקיבא מה לך ולדברי אגדה לך ולמד נגעים ואוהלות, לא כך היה אלא צפרדע הייתה ועלתה מן היאור שרקה ובאו הרבה צפרדעים.
והנה גמרא זאת תמוהה ביותר, מדוע רבי אלעזר בן עזריה כך מדבר קשה לרבי עקיבא ודורש ממנו לא לומר ענייני אגדה וללכת ללמוד וללמד נגעים ואוהלות ?.

אלא כח המסירות נפש הנמצא באדם קיבלנו אותו מן הצפרדע, כשם שכוח השירה והזימרה להקב"ה בא מן הצפרדע וזה תרומתו לאדם הראשון. ואם כך, אם המסירות נפש בארץ מצרים של הצפרדעים כדברי רבי עקיבא שהוא מצפרדעים שנוצרו בדרך נס ולא טבע, צפרדעים שיצאו מצפרדע אחת גדולה, אם כן אין לאדם כח של מסירות נפש מהצפרדע ומידה זו של מסירות נפש לא באה משום חיה או בריאה וזה דבר שהאדם בכוחות עצמו צריך להתמודד למסור את נפשו.

ולכן תלמידי רבי עקיבא, שידעו את שיטתו של רבי עקיבא שמסירות נפש לא ניתנה לנו בבריאת העולם וזה התמודדות של האדם עם עצמו, שאלו את רבם: רבנו עד כאן?, מהיכן הכוחות שלך לעמוד במסירות נפש הזאת, אמר להם רבי עקיבא: כל חיי חיכיתי ועבדתי על עצמי להגיע לרגע זה ולעמוד בו.
ויובן מדוע רבי אלעזר בן עזריה עצר את רבי עקיבא ואמר לו: לא כדבריך, הצפרדעים הם היו צפרדעים טבעיים ולא על ידי ניסים שנבראו לעולם. וכך יש לכל אדם חרות וטמון בו כח של מסירות נפש גדולה ביותר.
וצריך לדעת, כשקוראים בתורה את בריאת העולם מעוררים בנפשנו ובגופנו את אותם כוחות הטמונים  האדם ולכן יש זכות גדולה ביותר לומר פרקי שירה, בכל יום מעוררים את הכוחות הטמונים בנו.
ובע"ה הקב"ה יאיר אור ממרום ונעלה ונתעלה ואת כל הכוחות הטמונים בנו נעשה בהם רצון בוראנו.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.
 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]