וחג הסוכות יעקב אבינו וכך מובא בתורה הקדושה למקנהו עשה סוכות. אך בכל אופן צריך להבין מה העומק של דברי חז"ל למקנהו עשה סוכות?.

אלא אפשר לבאר ולומר על ידי דברי הגמרא אשר מביאה מעשה מופלא על רמי בר דיקולי מפומפדיתא שהגיע לסורא בערב יום כיפור, הציבור שחטו בהמות וזרקו את הכחל (העטינים שבהם החלב) של הבהמות, הלך רמי בר דיקולי לקח את הכחל צלה אותם ואכל כדי לקיים מצות אכילה בערב יום הכיפורים, ראו בני העיר את רמי בר דיקולי אוכל מהכחל והזמינו אותו לדין תורה אצל רב חיסדא.
שאל אותו רב חיסדא: למה אכלת מהכחל והרי חוששים שמא נשאר חלב מהבהמה בכחל וזה איסור של אכילת בשר וחלב ולכן בני העיר זורקים את הכחל ולא אוכלים אותו, אמר לו רמי בר דיקולי: אצלנו בפומפדיתא רב יהודה התיר לאכול את החלק הזה באופן שמכשירים את זה טוב (כפי שנפסק כך להלכה), אמר לו רב חיסדא: אבל כעת אתה נמצא בסורא וצריך ללכת בהלכה כיושבי המקום ולא לחלוק על המרא דאתרא.
ענה לו רמי: יצאתי מחוץ לתחום העיר ושם צליתי ואכלתי את הכחל, שאל אותו רב חיסדא: ובמה צלית את הבשר, אמר לו: בחרציני ענבים, אמר לו רב חיסדא: חרציני הענבים האלו הם של יין נסך ואסורים בשימוש, ענה לו רמי: החרציני ענבים היו ישנים ועברו עליהם י"ב חודש וגם אם היו של יין נסך אחרי י"ב חודש בטל הטעם, אמר לו רבי חיסדא: ואולי החרצנים האלו היו שייכים למשהו ואיך השתמשת בהם?, ענה לו רמי: החרצנים ישנים וגם אם שייכים למשהו ודאי הוא התייאש ממנם, שאל אותו רב חיסדא: ומדוע אינך לובש תפילין (בזמן ההוא היו לובשים תפילין במשך כל היום), ענה רמי: חולה מעיים אני וחולה מעיים פטור מתפילין, שאל אותו רב חיסדא: ולמה אין ציציות בבגדיך, ענה רמי ואמר: הבגד הזה שעליי שאול ובגד שאול פטור מציציות שלושים יום. התפעל רבי חיסדא מאוד מרמי בן דיקולי.
הנה בדברי הגמרא האלו יש מוסר גדול מאוד, איך עומד אמורא חולה במעייו עד שפטור מתפילין, מקפיד לחפש אוכל לסגירת הצום אשר המצוה להרבות בסעודה ואף שהוא עני מחפש באשפה ואף עם כל המצב הקשה שלו מקפיד לצאת מחוץ לעיר שלא לעבור על דברי המרא דאתרא, נזהר באיך שצולה את הבשר וכו׳. 
והנה הרבה אנשים כשנמצאים אף במצב קצת לא נוח מתירים לעצמם את כל ההיתרים, שעת דוחק וכו' וכו'. אך פה לומדים לימוד גדול, עם כל הדוחק והצער, להשתדל להקפיד בכל החומרות ודברי רבותינו.
וזה מה שמצאנו אצל יעקב אבינו עם כל הדוחק והצער והרדיפה אשר עבר יעקב אבינו הקפיד גם בסוכות, לחנך את בניו לדקדק קלה כבחמורה ולא להתיר שום התרים.
וזה מה שאנו עומדים בחג הסוכות אחרי הימים הנוראים אשר קיבלנו על עצמנו את כל הקבלות כולם, לשמור ולעשות ולקיים, עומדים אנו בסוכות יוצאים מדירת קבע לדירת עראי ומקפידים לשמור, להיזהר ולדקדק בכל הדקדוקים. ולכן חג הסוכות כנגד יעקב שזה אשר הנחיל ולימד את בניו אחריו.
הנה ימי החג עומדים ומסתיימים ותכף ירח האיתנים חולף עובר לו וימי חודש מר חשון באים וצריכים לאסוף כוחות לימים אלו. אמרו חז"ל: ימי החורף הם ימי הבנייה של השנה כולה, הם עמוד השידרה של כל השנה, שנה שימי מושיב הרוח ומוריד הגשם חזקים וטובים ומלאים בעשיה כל ימות השנה הבאים עומדים מכוחם וממשיכים בטוב.  
ולכן בימי השבת הקדושה הבאה לקראתנו נכין עצמנו בקדושה ובטהרה, הכל הולך אחרי השבת, השבת היא כעין תמצית לכל ימי השבוע הבאים. והנה בצאת השבת הקדושה, ליל הושענא רבה, זמן מקודש ואמרו חז"ל: אריה ישאג מי לא ירא, אריה ר"ת א-לול ר-אש השנה י-ום הכיפורים ה-ושענא רבה.
נחזק עצמנו, נטהר את נפשנו, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן יש עוד זמן לתקן ולהפוך את הזמן לזמן חדש עם אור חדש תאיר ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב.
שבת שלום וחג שמח וישועה גדולה בקרוב.