ומתרצים ואומרים שיום ראשון הוא לחשבון עוונות, דהנה אחרי יום כיפור כולם נקיים מעוונות שכבר התכפרו עוונותיהם ויום הראשון של סוכות הוא יום ראשון לספירת העוונות. ואם כן מה עם הימים שבין כיפור לסוכות, אמרו חז"ל משום שהאדם עסוק בבניית סוכה וארבעת המינים אינו חוטא ומחג סוכות יש לאדם ישוב הדעת ואפשר שאז יגבר עליו יצרו לחטוא.
והנה אפשר להתעמק ולבאר יסוד גדול בכל העניין של "חשבון" עוונות. אמרו חז"ל: דע לפני מי אתה עתיד ליתן "דין" ו"חשבון". וקשה מה ההבדל בין דין לבין חשבון?. ואמרו חז"ל: דין זה על העוונות של האדם מדוע חטאתה?, מדוע נהגת לא כשורה וחשבון זה על מה הייתה יכול לעשות אם לא הייתה חוטא, אם לא הייתה עושה את המעשה הרע איזה מצוה הייתה יכול לעשות בזמן הזה.
ועל פי יסוד זה נבאר: הנה יום הכיפורים הוא יום קדוש ונשגב אשר הקב"ה בא "בדין" על העוונות והחטאים מדוע, חטאתה?, מדוע נהגת לא כשורה וכו' וכו'. ובסיום היום הנורא מתחיל חג סוכות שהוא יום "החשבון", (מיסוד דין וחשבון) ואז הוא היום הראשון של חשבון הזמן הפנוי לראות איך האדם מתקן, אחרי יום הדין שזה כיפור, מה עם החשבון של המצוות.
ולכן הקב"ה נתן לנו את הימים שבין כיפור לסוכות לעשות כמה שיותר מצוות סוכה, ארבעת המינים וכו" ואז בא החשבון איך משלימים את הימים ובסיום ירח האיתנים בא ליל הושענא רבה אשר שם יוצאים פתקאות בסיום הדין וחשבון.
ולכן המיוחדות של מצוות סוכה להדר את הסוכה בכלים נאים "זה אלי ואנוהו", באתרוג מהודר וכו', וכו', לחבב את המצוות ולשמוח בהם שמחה מרובה, משום שזה החשבון לאחר הדין של יום הכפורים.
ולכן ביותר נדע להקפיד בימים אלו, ישנם אנשים אשר חושבים שזה זמן של רפיון וקלות ראש, אחרי העליה הגדולה של הימים הנוראים, מקלים אך ההפך הפתקאות עדיין לא יצאו עד הושענא רבה ואפשר על ידי החשבון למתק את הדין וח"ו על ידי החשבון אפשר להזיק לדין.
ונשתדל למסור נפש ולדקדק בימים אלו על כל מצוה קלה כבחמורה וה' יתן הטוב ונזכה לאור חדש ולסיעתא דישמיא גדולה ולהצלחה מרובה ולשנה מבורכת עם ברכת ה' אשר היא תעשיר ולא תוסיף צער.
הצלחה וברכה וישועה מרובה.