הנה עברנו שנה תמימה, שנה לא פשוטה בהרבה מובנים, שנה שידענו והכרנו שיש אנשים אשר איבדו את נשמת ישראל, על עם ישראל נאמר בישנים רחמנים וגומלי חסדים. אך הקרבה להקב"ה יותר מזמנים אחרים ומבקשים מהקב"ה "ואהבתך אל תסר ממנו לעולמים". ובטוחים בשעות הקדושות האלו שרווח והצלה יעמוד ליהודים ומלחמת הקודש, בני האור נגד בני החושך, תושלם בירח האיתנים.

הנה בזמן הזה צריך לדעת שאף אם לא חטאנו ופשענו בדבר מסוים, כאשר אנו בוכים ומתפללים ומעוררים אף על מה שלא עשינו, מעוררים רחמים בשמים ואחרים אשר חטאו ופשעו, מתעוררים לעשות תשובה על הדברים אשר הם חטאו ופשעו. וגם מצאנו אצל יונה הנביא, אשר בא אליו הרב חובל ואמר לו: "קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים לנו" וקשה, מדוע הרב חובל מבקש מיונה להתפלל, הרי הם חטאו והוא רואה את יונה אדם צדיק וחסיד וירא אלוקים, מה הבקשה מיונה להתפלל? אלא יסוד גדול, כאשר אדם מתעורר ומתפלל, אף אם אין בו דברים רעים אך הוא שב בתשובה וזועק שהקב"ה ימחל לו על אותם דברים, אף שהוא לא חטא ופשע בהם, גורם האדם שאחרים אשר חטאו ופשעו באותם דברים רעים והיו עד היום רחוקים ובלי ערעורי תשובה, נכנס בליבם הרהורי תשובה ושבים אל ה' ומתחילים להתעורר ולהרהר בתשובה. וזה מה שאמר רב החובל ליונה: אתה צדיק, אין בך מעשים רעים, הכל טוב אצלך, אצלנו יש מעשים רעים אך קשה לנו להתעורר ולשוב בתשובה, אך על ידי תפילותיך והתעוררותך אנו נשוב ויפתח ליבנו להתפלל ולשוב אל ה'.

ופה נלמד יסוד גדול, כאשר צדיק מתעורר אף על דברים שלא עשה, מעורר את העולם כולו.
וכך מצאנו אצל עזרא הסופר, כאשר רצו לבנות את בית המקדש השני, בני ישראל היו בהתבוללות גדולה ובבלבול גדול וכן קהילות רבות לא רצו לעלות לארץ ישראל, עמד עזרא והתפלל והתוודה. ופה עזרא לימד אותנו יסוד גדול, כל הדברים אשר דיבר והסביר להם שצריך לעזוב את נשות הנכר לא עזר לו, אך כאשר עמד והתפלל ואף התוודה, כמו שהוא חס ושלום חטא, עשה וידוי כזה, רובם עזבו את נשות הנכר והתעוררו ושבו אל ה'. וכך אנו בתפילה מתוודים, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו', ישאל האדם איך אני אתוודה על חטאים אשר לא חטאתי ולא פשעתי, אלא ההתוודות שלך מעוררת אחרים לשוב אל ה', ליבם מתרכך להתקרב אל ה'.

 

וכך אפשר לדקדק בפסוק: "אודה ה' בכל לבב", כאשר האדם מתפלל ומתוודה ומודה מעומק הלב, הדבר נכנס "בסוד ישרים ועדה", נכנס בליבות רחוקים ומקרבם לאבינו שבשמים. וכך מצאנו אצל הלויים, אחרי גיל 50 היו מפסיקים לעבוד עבודת בית המקדש, מה היו עושים? היו חושבים על העבר מה שעשו ובכל המחשבות האלו היו נותנים כח ללויים המשרתים לעבוד את עבודת הקודש בקדושה ובטהרה.

 אך, נקבל על עצמנו בערב יום הכיפורים של השנה הזאת, אשר תהיה שנה של התחלה חדשה בכל המובנים, להיזהר זהירות גדולה ביותר מאנשים אשר אינם ראויים.

ומובא משל על מלך גדול אשר רצה לבדוק את עיר הבירה, מי האנשים אשר נאמנים לו ומי האנשים אשר רחוקים ואינם נאמנים לו. הלך המלך ושם בשלוש שכונות מרכזיות, בכל שכונה, חבית ריקה ואמר לכל יושבי השכונות: "בכל חבית כל נתין ישים כוס יין וכאשר החבית תתמלא המלך יבוא וישתה עם הנתינים את היין". שכונה אחת היו כולם אויבי המלך וכל אחד אמר אני אשים מים חברי ישים יין, שכונה שנייה חצי שמו יין וחצי שמו מים, שכונה שלישית כולם אהבו את המלך וכולם שמו יין. המלך בא ושתה מן החבית הראשונה, מים של השונאים, העניש את כולם. השכונה השניה אשר חצי היו טובים וחצי לא, העניש גם אותם. השכונה שכולם נתנו יין, שמח המלך בהם שמחה גדולה ביותר.

יזהר האדם מן הקרובים שלו, שישימו יין ולא מים כי בסוף אוי לרשע ואוי לשכנו.

 מתפללים אנו בעד כל קהילת קודש "שובה ישראל", שכל הייסורים הקשים אשר עברנו השנה יהיו כפרת עוונות עבור כולנו וימתקו הדינים ומפה ולהבא כותבנא לטבא ובשנה הבאה עלינו נראה ישועה גדולה בכל העניינים, שערי פרנסה יפתחו ברווח גדול ונראה בירח האיתנים סוס ורוכבו טבע בים ומבחר שלישיו טובעו בים סוף.

 הנה מתקרבים ליום הגדול והנורא, פחד ואימה אוחזים בנו, מי יצדק לפניך בדין, אך ננסה לחשוב ולהבין כולנו יחד מה עבודת היום. הנה מצאנו, כשבית המקדש היה קיים, כהן גדול היה לובש שני סוגי בגדים, בגדי זהב ובגדי לבן. הנה בשני הבגדים האלו מרומז עבודת יום הכיפורים, בגדי זהב בא לרמז על העבודה החיצונית של היום הקדוש הזה; צום, עינוי הנפש, מניעת האדם מדברים מסוימים וכו', זה עבודת הזהב של הכהן גדול. אך יש ביום זה גם בגדי לבן, אשר הכהן הגדול היה לובש, ואותם בגדים מסמנים את עומק הלב, את הבינך לבין בוראך, הלב של האדם כנגד הקב"ה. ולכן לקודש הקודשים הכהן היה נכנס עם בגדי לבן, בינו לבין הקב"ה. ולכן אף אנו נכין עצמנו ליום הקדוש והנורא בהכנה של בגדי זהב, צום וכו'... ובבגדי לבן הבנת הלב והכנעת הלב לאבינו שבשמים.

 

הנה, יום קדוש ונורא זה מצאנו בו דברים נשגבים.
ביום זה נעקד יצחק על גבי המזבח וביום זה ירד משה רבנו עם לוחות הברית וגם מצאנו ביום זה יואש המלך הורה לרגום את זכריה הנביא באבנים והרגו נביא במקדש. הנה מוצאים איך אברהם ויצחק הגיעו לעלות בעקדת יצחק למקום הגבוה ביותר אשר עפרו צבור ומונח על גבי המזבח. וכך מצאנו, שיכול האדם ביום קדוש זה לעלות לשמים ולהוריד את התורה הקדושה, שזה הדבר המקודש ביותר.

אך מצד שני מוצאים ביום זה ירידה גדולה ביותר, אשר ירדו עם ישראל להרוג נביא ה', על אשר הוכיח אותם לשוב בתשובה. לכן צריכים הכנה מיוחדת והבנה גדולה איך להיכנס ליום הקדוש הזה. והזהירות צריכה להיות ביותר היום ומחר, עד כניסת היום הקדוש, משום שהשטן מרקד יותר מימות השנה והכפירים שואגים לטרף, הכפירים הם העוונות והמלאכים השחורים אשר ברא האדם במשך השנה, שואגים לטרף, רואים איך היום הקדוש מגיע והאדם יכול לתקן את מעשיו והם יישארו חסרי קיום בעולם, לכן עומדים ומקטרגים לטרוף את כל תפילותיו של האדם וזה זמן מסוכן ביותר. ולכן יובן המשנה אומרת: עשרה ניסים היו נעשים לכהן גדול ביום הכיפורים ואחד מן הניסים שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים וקשה, הרי אין מציאות שיהיה קרי לכהן גדול משום שהוא פורש מאשתו ומביתו ולא אוכל מאכלי בשר ופרחי כהונה היו קוראים בפניו קהלת ואיכה ומשלי וכו', אין מציאות שיהיה קרי! אך כאשר השטן רואה את כל האור הגדול שעומד להיות ביום קדוש זה, השטן בא בכוחות על טבעיים להחטיא את האדם ולהכשיל את הכהן גדול ולכן הקב"ה עומד וניסים גדולים נעשים שלא יוצא קרי לכהן גדול. ולכן יזהר האדם ביום זה שלא יאבד את האור הגדול אשר אפשר להשיג.

נחזק עצמנו ונשמור את נפשנו ונכין עצמנו בהכנת הזהב ובהכנת בגדי הבד ומהיבא הטוב. ישתדל האדם לעשות חשבון נפש ולתקן כל רע אשר חטא בשנה הזאת. ונראה עד כמה עומק הדין:
מסופר שבירושלים חי איש קדוש אשר שמו היה רבי קולמינוס בעל הנס, אשר בימיו מצאו מת את בנו של שר העיר. כעס גדול הופנה כלפי היהודים וגזרות קשות וחמורות נגזרו על היהודים, אם הילד לא יקום לתחיה. פחדו היהודים ויום השבת קרב ובא, באו לפני הרב קולמינוס וביקשו מה לעשות, ביום השבת לקח רבי קולמינוס את קולמוסו וקלף ורשם שמות קדושים והחייה את הילד. אך לפני מותו ביקש רבי קולמינוס, שכל יום שישי יצאו בני הקהל לקברו בהר הזיתים וירגמו את קברו באבנים, על זה שכתב בשבת שמות קדושים. וכך למשך 100 שנים הקפידו לקיים את מצוות הרב. הנה על מסירות נפש כזאת כך פחד הצדיק מיום הדין, מה אנו נענה ונאמר מפחד אימת הדין?!

 

צריכים לדעת ידיעה ברורה שהשנה הבאה לקראתנו היא שנה אשר תהיה שנה של בניה מחודשת של דברים רבים שנחרבו בעולם בשנים האחרונות.
השנים שעברו נחרבו בהם הרבה מן המוסכמות שהיו בעולם והרבה בנינים בנפש של האדם ושל החברה נחרבו, קשה לאנשים להודות בזה והרבה חיים עם הלא נכון וחיים חיי בריחה והדחקה. השנה הבאה עלינו תהיה שנה של התמודדויות עם בניה מחודשת של רוב הדברים אשר אינם היום, לכן נתפלל מעומק הלב שבל ידח ממנו נידח ושנזכה להיות במקום הנכון עם אנשי אמת. והקב"ה ירחיקנו מן הטועים והמטעים ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.

‎בע"ה יש בלבנו שמחה, עוד שנה חלפה ועברה, שוב עומדים במעמד הנשגב קבלת עול מלכות שמים, אמירת סליחות והתרת נדרים וקללות.

‎ונזכה לאור חדש על ציון תאיר.