כשיש בעיה, כשאין לך יתרון יחסי ברור, כשאתה נמצא בעמדת נחיתות – יש פתרון אחד ויחיד והוא לצאת מהקופסא.
לצאת מהקופסא זה להביא משהו שהוא לא סטנדרטי, שהוא לא נמצא בחשיבה הנורמטיבית ויש להשתמש בדרך זו רק כשאתה נמצא בעמדת נחיתות, כי כאשר אתה מוביל, עדיף להוביל מהלכים נורמטיביים. הרי שם אתה במילא מנצח, אז למה להפוך את היוצרות?
לדוגמה, מה שקרה לממשלת ישראל עם המשט ומה שקורה לה יום יום בהתמודדות מול מפגינים פלסטינאיים: אנחנו עם הכוח והנשק תמיד מפסידים מול מי שיודה אבנים.
אם למשל המדינה שלנו (שלא מפסיקה להמציא לנו פטנטים), מדינה אשר עסוקה בלפתח נשק מתוחכם יותר ורב עוצמה יותר, הייתה יודעת להמציא למשל נשק שלא הורג ולא פוצע אלא גורם למשל ל.....שלשולים ולכאבי בטן....
נשמע דבילי? כן! הזוי? בהחלט! אבל בואו נערוך תסריט למה שהיה קורה אם:
100 פלסטינאים, זקנים ונשים מיידים על חיילי צהל אבנים. צה"ל, במקום להסתער עם נשק חם מול מצלמות הטלוויזיה הרעבות, יודה לעברם את החומר המשלשל ואז.......תראו לי מפגין אחד שנשאר לעמוד במקום?! הרי זה ברור לאן הם ירוצו, תוך שהם מחזיקים בידיהם את הטוסיק...
הם לא יסתובבו עם חזה נפוח של גיבורים אלא יתקפלו במהירות תוך שהם כפופים הישר לשירותים (או ..?).
בלי טנקים ורובים מפחידים, בלי תמונות של דם, יללות אמבולנסים, בלי תמונות של אמהות זועקות המשודרות לכל רחבי תבל. בלי התלהמות ומרדפים, פשוט לשחרר את החומר שלא הורג ולא פוצע, רק גורם ליציאות מהירות ולכאבי בטן קטנים אך משתקים את הרברבנות.
במקרה כזה כל הסקסיות של הלוחמים הראוותניים נעלמת כלא הייתה.
המצלמה אוהבת דם. הפצוע הופך לגיבור לאומי, המשפחה קוראת לצלמים לבוא לראות את בנם על אלונקה. אני לא בטוח שהם יזמינו את המצלמות לשירותים....
זו דוגמה של חשיבה מחוץ לקופסא. לא מקובלת, גורמת להרמת גבה, לגיחוך, לביטול, אבל אם תחשבו עליה באומץ בפעם השנייה והשלישית היא עשויה לפתע להראות לכם כרעיון לא רע.
תארו לכם את המסוקים מפזרים חומר כזה מספר דקות לפני שחיילי הקומנדו יורדים להשתלט על האונייה. לא פצענו, לא הרגנו, לא גרמנו לנזק, רק שיבשנו להם (כמעט כבחוש הומור) את מערכת העיכול לזמן מה.
ממשלת ישראל מובסת פעם אחר ב money time . ממדינה שחשבה בצורה ממזרית ומקורית כמו במבצע אנטבה, הפכנו לגמלוניים, למקובעים מחשבתית – מפסידים וממשיכים באותו קוו, באותו השטאנץ.
אנחנו צודקים ומואשמים, מסבירים אבל אף אחד לא רוצה לשמוע. אז יאללה, רבאק! שנו כיוון! צאו מהקופסא ומהקונספציה שמביאה אותנו לאבדון ואת החאמסניקים הטרוריסטים לאהדה בין לאומית.
מהקופסא צריך ללמוד לצאת רק כשיש בעיה. אם אתה מוביל, אתה חייב לעשות הכל להישאר בתוך הקופסא ואף לדאוג שאף אחד לא ייצא ממנה.
איך יוצאים מהקופסא? מרחפים החוצה ממנה, מבטלים מהראש כל מה שלימדו אותנו, כל תפיסה מקובלת ובונים הכול מאפס, מההתחלה.
אסור לבנות תלאים, אסור לחבר את המקורי לקיים, אסור להתפשר עם הנורמטיבי כי שם כנראה שאין לך סיכוי.
כאשר תעלה לאוויר את הרעיון המקורי שלך, במקרה הטוב ירימו גבה, במקרה הרע – יתפוצצו מצחוק ויערערו לך את הביטחון, אבל זה לא אומר שזה רעיון רע (עדיין לא בטוח שהוא טוב, אבל תגובת אנשי הקופסא אינה מעידה על טיב רעיונך). מנהיגי הקופסא לעולם לא ירצו לעודד הצעה או רעיון שאינו בא מתוכה. רעיון כזה עשוי לערער את מנהיגותם בתוכה. הם לא יודעים ולא למדו להתנהל מחוצה לה.
(רעיון טוב הוא פתרון לבעיה נתונה, היודע לחבר את כל הפרמטרים העובדתיים והנתונים באופן שיזרמו כמו מכונה בתוך מעגל מושלם. נשמע מסובך אבל לפעמים הוא עולה אינטואיטיבית ומתוך התת מודע)
נחזור לענייננו.
טוב לך בקופסא? תישאר בה אחי ושמור עליה בכל כוחך. לא טוב? חפש להביא אליה משהו אחר, שבור קונספציה, התמרד.
כי אם לא תעשה כן, אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילך.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]