השבוע נרצח בחור צעיר בן העיר. למה? סתם! ויכוח מילולי מיקרי התפתח למאבק של כבוד ומשם לאלימות פיזית מול החברים כשהצד המנצח יהיה זה שיכריע את המערכה בנוקאאוט.
אף אחד לא מוחל על כבודו האישי, ההכרעה חייבת להיות מהירה- הסכין הוא פיתרון מהיר.
הוא נשלף, מושלך באכזריות קדימה. זהו! יש הכרעה.
צד אחד מתבוסס בדמו, צד שני בורח,יש נרצח, יש רוצח, יש משפחות מרוסקות לעולמים. הרצח שהיה השבוע כמו רציחות רבות בעבר הם תוצאה קיצונית למאבק שאנו, בעיקר הגברים, נמצאים בו יום, יום-השאלה הנצחית- למי יש יותר גדול?
מלחמות עולם נפרצו, מיליוני הרוגים, הרס, מראות קורעות לב, כאב אין סופי פילח לבבותיהם של דורות שלמים בגלל מנהיגים ומעריציהם שרצו להוכיח שלהם יש את הכי גדול!
גם ביום, יום שלנו חיינו נדפקים במאבק האין סופי הזה: בשיחות בין חברים, בזמן נהיגה, בויכוחים שוליים עם האישה, בזמן בילוי, בלימודים, בעבודה... יש לנו צורך להוכיח שלנו יש יותר גדול.
כדי להוכיח זאת אנו חייבים לצאת מנצחים בויכוח, אם זה לא הולך אנו מרימים את הקול, כשזה לא עוזר... במקרה הטוב קמים והולכים, במקרה הרע מרימים יד או עושים ברוגז. למה? כי אנחנו חייבים לצאת מנצחים בשאלת השאלות אך לא מבינים שאנו למעשה מפסידים. אנחנו בעצם, לא עושים שום רושם על הצד השני, רק על עצמנו והתוצאה היא שאנו מאבדים שיווי משקל ולפעמים חבר או בת זוג לחיים. במקרים קיצוניים אנו מאבדים את עצמנו לדעת.
חברה, יש לי חדשות בשבילכם - הכי גדול יש לזה שיודע לשתוק כשצריך, הכי גדול יש לזה שיודע לפרגן, לוותר בויכוח הסרק, לבעל יכולת האיפוק המרשימה. כן, יש לו ביטחון עצמי רב לכן קטן עליו הויכוחים השטותיים, קטן עליו הצורך לנסות להוכיח את זה לכול העולם, הוא יהיה לארג' וייתן לצד השני את ההרגשה הטובה. התותח לא צריך להוכיח שום דבר, רק ביטחון עצמי במה שהוא.
מישהו אמר לך בן זונה? תענה לו שהוא צודק- יצאת ענק! העירו לך על טעות שעשית? תקשיב, תחשוב. אם יש משהו בדבריהם... תודה בטעותך, זו גדולה שהעולם יודע להעריך. רק חסרי הביטחון עם הכי קטן שיש מתבצרים בעמדתם ויהי מה. הם מפחדים שיגלו את ערוותם אבל הם לא מבינים שאם הבן אדם כל כך מפחד שיגלו... כנראה ...
אפשר תמיד לגדול ולהגדיל את עצמך. זה אף פעם לא מאוחר. צריך רק להתחיל להפנים שהמרדף האין סופי לצאת צודק ומנצח, מקטין אותך וגורם לך בעיקר להפסיד. מי שסובל מתכונה לא בריאה זו הם בעיקר הגברים, כך חונכנו- לצאת מצ'ואיסטים, אבל אפילו בספר התנ''ך, הספר החכם בעולם, נכתב: "איזהו הגיבור הכובש את יצרו" הגיבור, הגבר האמיתי הוא זה שיודע לשמור על איפוק.
אם הנשים היו מנהלות את העולם, כנראה שהיינו משקיעים הרבה יותר בפרקטיקה ובמהות מאשר במלחמות. נכון, היה פחות פרגון אבל יותר צדק ואהבה בעולם.
השבוע נרצח שלומי אדרי בגלל שהרוצח היה איש חלש - עובדה, הרוצח הפסיד את כול עתידו וריסק גם את משפחתו שלו. הרוצח היה נותן הכול כדי להחזיר את הגלגל אחורה, אבל חוסר היכולת שלו להיות גיבור ולכבוש את יצרו, גרמו לו להפסיד את כול הקופה.
 לנו זה עדין לא מאוחר אנחנו יכולים לנצח בכול יום ולצאת גיבורים. גיבורים מול בני הזוג, מול החברים, מול המשפחה מול אידיוטים בפאב ובעצם בכול מקום אם רק נפנים ונדע שלנו יש את הכי גדול שיש ולכן אנו לא צריכים להוכיח שום דבר. להפך, אנחנו נצא גדולים, הכי גדולים ומנצחים... אם רק נדע לפרגן לצד השני ולתת לו להרגיש טוב.
לגזור ולשמור.