אלא נבאר הדברים על פי יסודות גדולים אשר נבאר ונחקוק בלבנו תמיד. בפרשת השבוע פרשת קרח אמרו חז"ל: קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זאת. והיה קשה מדוע מעשי קרח נקראים שטות ולא רשעות או מידות רעות?, הרי מעשיו היו מעבר לשטות, להסית את כל עם ישראל כנגד משה רבנו. ועוד קשה, אמרו חז"ל שמשה רבנו ביקש מהקב"ה שלא יקבל את מנחתם של קרח ועדתו ופרשו: ידוע שהייתה קופה במשכן ובבית המקדש שכל יהודי היה נותן לקופה הזאת כסף ומשם היו מקריבים קורבנות ומנחות למען הכלל בשיתוף של הכלל ובקשת משה מהקב"ה הייתה שחלקו של קרח ושל כל עדתו לא תעלה לפני ה'. וקשה מדוע ביקש דוקא משה על הקורבן הזה עם הכלל שלא יעלה לפני ה'?.

אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, הגמרא מספרת לנו על גוי שעלה לשמאי ואמר לו: גיירני בזמן שאני עומד על רגל אחת, לקח הלל את אמת הבניין ודחפו. הלך אותו גוי להלל וביקש את אותה בקשה, אמר לו הלל: "מאן דשנואי עליך לחבריך אל תעביד ואידך זיל גמור".

וקשה, מדוע שמאי דחפו? ויותר קשה, למה הגמרא מדגישה שדחפו באמת הבניין, מדוע לא בידו או סתם הגמרא הייתה אומרת שדחפו?. וכן על הלל הזקן דברים נראים כשני דברים, א'. מאן דשנואי עליך לחברך אל תעביד, זה דבר אחד ודבר שני ואידך זיל גמור. מה החילוק וההבדל ומה טמון בשני הדברים האלו, אשר הילל לימד אותו גוי ?.
אלא, הגוי ביקש משמאי שהוא רוצה להתגייר אך על רגל אחת, ששמאי יבטיח לו שבגלגול אחד יסיים את כל התרי"ג מצוות ולא יצטרך לחזור בגלגול, שמאי לא קיבל את דבריו ודחפו באמת הבניין, רמז לו: כמו שבניין אי אפשר לבנות בלי עמל וטורח ובניין לא נבנה על רגל אחת, כך גם עבודת ה' צריך עמל וטורח וזמן בלי קיצור דרך.
הלך אותו גוי להלל הזקן וביקש ממנו את אותה בקשה ואותה עצה, איך במשך חייו יוכל לקיים תרי"ג מצוות, הלל נתן שני עצות לאותו גוי שבא להתגייר ומשתי העצות הללו, שחז"ל ראו לנכון להביאם בגמרא וכמה קולמוסין דרשו וכתבו על העצות הללו, נלמד אנו לנפשנו משתי עצות הללו מוסר גדול ודרך איך לנהוג בחיינו.
עצה ראשונה לקיים תרי"ג מצוות בחיים בפעם אחת בלי לחזור בגלגול היא: "מאן דשנאוי עליך לחברך אל תעביד", פרוש הדברים: האחדות והקשר החזק בין כל עם ישראל זה יסוד להשלים את התרי"ג מצוות. ונבאר הדברים: כאשר האדם באהבה ואחוה עם חברו ומרגיש אותו כאח ויותר כשותף בנפש בכל מעשיו באחדות, הזאת גורמת לשותפות גם במעשים הטובים ואם אתה לא עשיתה פדיון הבן כי לא נולד לך בן ראשון האחדות עם החבר והדאגה והערבות ההדדית מקנה לך שותפות עימו ועם המעשים הטובים אשר עשה ואתה לא יכול לעשות וכן להפך.
ולכן, דרך אחת לקיים את התר"ג מצוות היא על ידי אחדות וזו העצה הראשונה שנותן הלל לגוי ובודאי היא לכל יהודי להשלים ולקיים את כל התרי"ג מצוות.


וממשיך הלל הזקן ונותן עצה שניה "ואידך זיל גמור", זו עצה איך לקבל שכר ולהשלים תרי"ג מצוות בלי יכולת גם לקיימם בפועל וזה על ידי לימוד התורה הקדושה, מי שלא יכול לקיים מצות פדיון הבן ולומד הלכות פדיון הבן כמו שקיים מצות פדיון הבן וכל מצוה אשר אין לאדם יכולת לקיימה, על ידי הלימוד על אותה מצוה נעשה כמו שקיים ממש את המצוה. וכך יכול האדם להשלים תרי"ג מצוות אפילו שלא קיים אותם בפועל וזו העצה השניה ואידך זיל גמור, שנותן הלל לגוי,
ושתי עצות אלו צריכות להיות יסוד גדול בחיינו, דיבוק חברים או עמל התורה על מצוה שאין בידינו לקיימה. ועל ידי שתי דרכים אלו אפשר להגיע שלם בנפש ולקיימם בעודנו בעולם הזה בלי שנצטרך לחזור שוב בגלגול לתקן ולהשלים מה שהחסרנו מהתרי"ג מצוות.
וננסה להעמיק ולהרחיב עניין לימוד התורה שמשלימה את התרי"ג מצוות ומביאה את הנפש לתיקון השלם. מובא בפסוק: "תורת ה' תמימה משיבת נפש", פירוש כשאדם לומד את התורה בתמימות, התורה הזאת גורמת לו להשיב את נפשו בשלמות בלי לחזור בגלגול וזה הדקדוק "משיבת נפש".
ואפשר להביא עוד ראיה לדבר: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון", נאמר בפסוק. ונבאר על פי דברנו: כשעוז והדר, שזה התורה שנקראית עוז וכן נקראת הדר היא לבושה של האדם, על ידי זה נגרם לאדם ותשחק ליום אחרון, ביום האחרון של חיי האדם שאז בא לדין בשמים האם יחזור בגלגול או לא ותשחק, האדם בשחוק ושמחה גדולה כי התורה השלימה את אשר היה צריך להשלים.


ועל פי יסוד זה נבין את שתי השאלות אשר הקשנו בראשית דברינו. קרח רצה להגיע לדרגה גבוה כמשה או כאהרון ולא היה דבר שעמד בדרכו, הוא רצה לעשות עבודת אהרון הכהן או להיות כמשה רבנו, אך קרח יכל להגיע לדרגה הזאת אפילו בלי להיות אהרון או משה, איך?, על ידי שתי העצות שהלל נתן לגוי שבא להתגייר, או על ידי אחדות עם כלל ישראל או על ידי לימוד התורה בעניינים שאהרון היה עושה בבית המקדש, אך קרח לא רצה להשלים את תרי"ג המצוות על ידי שני דברים אלו, רצה לעשות ממש בידיים. ולכן נבין מדוע נאמר עליו: קרח שפיכח היה, אתה קרח פיכח מדוע אתה לא לומד את עבודת אהרון ובזה מגיע להשגה כמו שעשית את העבודה. ולכן נאמר מה ראה לשטות זאת, זה שטות לא להגיע לשלמות על ידי לימוד תורה.
וכן משה מבקש מהקב"ה שלא יקבל את מנחתו, מדוע?, כי זאת מנחת ציבור וקרח לא מאמין בשיתוף של אחדות ודבקות וערבות ואחד משלים את חבירו על ידי מצוותיו שהוא מקיים ולכן ביקש משה לא לקבל את החלק היחסי בקרבן של קרח ועדתו משום שלא מאמין באחדות ובשיתוף.
הנה ערב שבת קודש פרשת קרח, נקבל על עצמנו כאיש אחד בלב אחד אחדות ואהבת חינם ונמחל ונסלח ונקיים בשיתוף המצוות וכך נקפיד להגיע לכל מקצועות התורה וללמוד וללמד הלכות ודינים ודברי מוסר מכל התרי"ג מצוות וכך נשלים את נפשנו ועל רגל אחת, בגלגול אחד, נתקן את נפשנו.
ולכן מקפידים אנו בקהילתנו הקדושה שובה ישראל ללמוד את תיקון הנפש, מזמורים של הכלל, כולנו ביחד, כאיש אחד מתחברים ומתאספים וקושרים את נפשנו. וכן השבתות אשר מקבלים כשעה לפני הזמן כמו השבת הבאה עלינו לטובה ועל ידי זה האחדות והאיחוד לנפש מתחזק וכולנו ערבים זה לזה ויחד נגיע לתיקון השלם.
הנה בנפשנו אנו מרגישים זמן שצריכים להכין את עצמנו לבאות בכל המובנים, סדרי מעשה בראשית, הערכים משתנים ורק עם אמונה חזקה וציפייה לישועת ה' נזכה להגאל.
בפרשה זאת מצאנו מה היה סופו של בעל המחלוקת ומימים ימימה ידוע שפרשת המרגלים ופרשת קרח זה הזמן שהקב"ה בא בדין עם תולדותיהם בכל דור ודור.
מצפה לישועה ולקידוש ה' השתא בעגלא ובזמן קריב.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]