אחי ורעי, ה' עליהם יחיו.
הנה נמצאים אנו בראשית זמן חורף, התחלה של שנה חדשה, זמן חדש. עברנו את החגים הקדושים, הרגשנו התעלות והתחזקות גדולה מאוד וזה הזמן להתחיל לפרוע את כל ההתחייבויות אשר קיבלנו על עצמנו בימים הנוראים, ימי הסליחות והתשובה וחייבים אנו לפרוע את כל שטרי חובותינו וצריכים אנו להזהר מאוד מהשאננות ומגאות הלב. 

שנים רבות הייתה לנו קושיה חזקה: הנה ביום הכיפורים, אחרי ארבעים יום של עבודת ה' בדבקות, בשיברון הלב, במוצאי היום הקדוש מתפללים תפילת ערבית ובתפילה אומרים: סלח לנו אבינו כי חטאנו וכו'. וקשה, אחרי ארבעים יום של סליחה ועוד אחרי היום הגדול, יום הכפורים, מדוע שוב מבקשים מהקב"ה סלח לנו, הרי כבר עיצומו של יום הכיפורים מכפר וסולח ?!, ועוד אחרי כל התחינות והתפילות ודאי שנסלח, כי לכל העם בשגגה, מדוע שוב מבקשים ומתפללים "סלח לנו אבינו כי חטאנו..." ?!. 
אלא אפשר לבאר ולאמר: אחרי היום הקדוש, יום מרומם מימי השנה, בסיום היום נכנסת בליבנו גאוה ועל ידי גאות הלב מאבדים מעלות רמות אשר השגנו ביום הקדוש הזה. לכן רגע אחרי מוצאי החג כבר צריך לבקש מהקב"ה סלח לנו כי חטאנו. 
בתחילת החורף הנפש של האדם נמצאת בזמן ובמצב לא קל, לאחר ימים מרוממים, ימים קדושים, ימים עם אורות גדולים, נכנסים לימים שבשגרה, האורות העליונים פוחתים והזמן לפרוע הקבלות וההתחייבויות מגיע והאור קצר והחושך ארוך, נופלים ליאוש ולאחר מכן לעצבות ונגררים למחלוקת ולגאוה. 
יזהר וישמר האדם מהזמן הזה ויחזק את נפשו ויעודד את רוחו, משום שמי שנכנס לימים אלו בצורה לא נכונה, בסופו ימצא שאיבד עוד שנה. וכך נכנסים למערבולת של ימים, שבועות וחודשים ולאחר מכן שנים, אשר כולם אשמים ולא הגונים ורק הוא ההגון, המסכן, אך הוא נשאר חסר כל ובידו מרמור ויאוש ומרירות החיים, ולכן נקפיד להכנס לימים האלו בחכמה ובתבונה גדולה ביותר, שמחים בצאתם ששים בבואם עושים באימה רצון קוניהם. 
ונזהר ונשמר מן המחלוקת, אפילו שפעמים רבות האדם בטוח שהצדק איתו, ונזהר יותר מהמחלוקות לשם שמים, שכך נראות, אך היצר הרע שוכן בתוכם ומסתתר בהם. 
דהנה, את המחלוקת בין אנשים הראשונה שהייתה בבריאת העולם וגרמה לרצח הראשון, הייתה בין קין להבל על היכן יבנה בית המקדש, מובא בחזל: קין עמד ואמר: בחלקי יבנה בית המקדש משום שאני הבכור, הבל חלק ואמר: לא, בחלקי. ועל המחלוקת, כביכול לשם שמים היכן יבנה בית המקדש, קין הרג את הבל. 

וידוע דברי הגמרא: באחרית הימים האמת תיהיה נעדרת והגמרא דורשת ואומרת: שהאמת תיהיה עדרים עדרים וקשה, הרי זו נבואה טובה, שיהיו הרבה עדרים של אמת, אם כן מה הצער שבכך שהאמת תיהיה נעדרת?. אלא, אפשר לבאר ולאמר שבאחרית הימים כך יחזור על עצמו, בכל מקום תקום קבוצה אשר תטען ותאמר אנו רק האמת האמיתית, לאחר זמן מתוך אותה קבוצה יפרדו אנשים ויקימו עוד קבוצה, עוד עדר ויאמרו: אנו האמת ואחרים לא. וכך עוד עדר ואחרי זמן מן הקבוצה השניה העדר השני תקום עוד קבוצה וממנה יצא עוד עדר. וכך מן האמת יצא עדרים עדרים והאמת תיהיה נקרעת ונחתכת לעדרים עדרים עד אין סוף. 
ישתדל האדם בכל כח להתרחק מן המחלוקת. בכל הכח וזה סוד של כל הצלחה וברכה. ואמרו חז"ל: "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך", כאשר יש שלום רק אז זוכים לפרנסה ולחלב חיטים ולשובע אמיתי. 

ושמענו לפני שנים מעשה אשר יש בו מוסר איך לנהוג בחיים, שני אחים היו גרים בשכנות ובינהם הייתה ידידות גדולה ואחוה, ברבות הימים היצר הרע נכנס בתוכם והאחוה והידידות התחילה לא ליהיות מנת חלקם והתדרדרו עד אשר הגיעו לשנאה גדולה ביותר אשר לא יכלו לדבר איש את אחיו לשלום. באחד הימים מגיע האח הגדול לביתו ומוצא שאחיו בנה תעלה עמוקה בין הבתים ומילא אותה במים, כך שאחד לא יוכל לעבור לבית חברו, כעס האח הגדול מאוד והלך וקרא לנגר חשוב מהעיר הסמוכה וביקש ממנו: אנא ממך תבנה גדר מעץ גבוה מאוד מאוד בכדי שאני לא אראה אפילו את רעפי ביתו. הנגר אשר היה איש ירא ה' וסר מרע הבין את הדברים, עמד ואמר לאדם: הבנתי טוב את דבריך, רק אמור לי היכן המחסן עם העצים, הראה לו האח הגדול את המחסן ויצא לדרכו לעיר הסמוכה. בערב כשחזר וכולו ציפיה לראות את החומה מעץ הגבוהה והבצורה, לבל יראה את בית אחיו, רואה הוא שבמקום חומה בצורה הנגר בנה גשר מעץ חזק בין ביתו לבית אחיו וכבר אין התעלה ולא המים חוצצים בינהם, מתבונן האח הגדול ורואה שמעבר השני של הגשר אחיו הקטן עומד ודמעות בעיניו וראשו מושפל לאדמה, התקרב האח הקטן לאחיו ובבכי אמר לו: לעולם לא יהיה ביננו מחסום או חומה, אני מתבייש ממך, אני בניתי חומה ואתה בנית גשר. 
הנגר גמר את עבדתו קיפל את כליו וביקש להפרד, אמר לו האח הגדול: אל תלך יש לי עוד עבודות רבות לתת לך, ענה לו הנגר: יש לי עוד הרבה עבודות מעין אלו. 
הקב"ה ישלח ברכה ושלום אהבה ואחוה ונזכה לישועה ולרחמים ולהצלחה מרובה.