הלל הזקן היה אומר (הגמרא במסכת סוכה נ"ג): שהקב"ה אומר: אם אתה תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך ואם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך ע"כ. 
בזמן שבית המקדש היה קיים, כל מי שרצה לזכות לברכת ה', שהקב"ה יבא לביתו ולהנחיל ברכה בביתו, היה הולך בחג לבית המקדש והקב"ה היה בא לביתו במשך כל השנה כולה ומשפיע עליו שפע וברכה מרובה. בעוונותינו הרבים חרב בית המקדש, אך "אבן מקיר תזעק" ואמרו חז"ל, שלקח הקב"ה מאבני בית המקדש ופיזר בכל העולם ובכל מקום אשר נפל אבן, נבנה בית מדרש ובית כנסת, 
וצריך לדעת, בערב החג הקדוש הזה, בכל פעם אשר יהודי נכנס לבית כנסת, לבית מדרש, לשיעור תורה, הקב"ה עומד ואומר: אם אתה בא אל ביתי אני אבוא אל ביתך וגורר האדם שפע מרובה לתוך ביתו ולמשפחתו. 
הנה אנו נמצאים בסוף הימים הנוראים והמיוחדים, עברנו את החגים הקדושים ונשאר לנו ימי החג הקדוש הזה, אשר מחוייבים אנו לשמוח בהם שמחה של אמת ולשפוך את ליבנו לבורא עולם, "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'" ולבקש מחילה וסליחה מתורתנו הקדושה ולשמוח בה שמחת אמת. ולקבל על עצמנו ליהיות כל כולנו, בשנה הבאה עלינו, מבראשית עד וזאת הברכה, חלק מהתורה הקדושה. 
ולהתרחק בכל כח מן המחלוקת אשר אין טוב יוצא ממנה וחללים רבים הפילה. ואף כאשר המחלוקת מלובשת כעין לשם שמים, ידע שסכנה גדולה תמון בה. 
ואפשר לדקדק מהפסוק: "השלך לחמיך על פני המים כי ברבות הימים תמצאינו", הנה לחם מסמן על התורה הקדושה, כמו שנאמר: לכו לחמו בלחמי, מים מסמן על מחלוקת כדברי חז"ל: בבריאת העולם הקב"ה חילק בין המים העליונים, שזה השמים, למים התחתונים וניהיה מחלוקת ולכן ביום שני לא נאמר טוב בבריאת העולם, משום שמחלוקת הייתה בו. ויובן אם אתה רואה זמן או מצב אשר יש מחלוקת על התורה, השלך לחמיך, תתרחק מהקבוצה הזאת, אפילו שהם מחזיקים כביכול את התורה בידם וזה לחמיך - שהיא התורה, על פני המים - שזה מחלקות, אל תיהיה חלק מהקבוצה הזאת. ואם תצטער הנה הפסדתי את הלימוד הזה, לא הפסדת כי ברבות הימים יעבור זמן ותמצאינה בלי מחלוקת בלי שנאה אלא זכה וברה וטהורה.
נשתדל בכל כח ליהיות דבוקים בתורה ונדע שהקב"ה וישראל והתורה אחד הם, נשתדל לקבל על עצמנו קבלה בערב חג הקדוש הזה, שבכל בית מדרש של שובה ישראל וכל מי שהולך בדרך אשר משתדלים לנתב ולילך בה, בכל בוקר, בסיום התפילה, יקפידו לקרוא תיקון הנפש בקול ונזכה בזכות מצוה רמה זאת לתקן את נפשנו. 
ונבקש מתורתנו הקדושה שתעלה לפני הקב"ה ותיהיה מליצת יושר  בעד כל קהל שובה ישראל ובכח הימים האלו, שהם ימים של אהבה של הקב"ה את עם ישראל. ודרשו על הפסוק בשיר השירים: "מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בשוק אשקך גם לא יבוזו לי". ודרשו חז"ל ואמרו: ישנם שני סוגי אהבה, אהבה בין איש לאשתו ואהבה בין אחים, אהבה בין איש לאשתו היא אהבה נסתרת אינה בגלוי, אהבה בין אחים היא בגלוי, כשאדם פוגש את אחיו גם ברחוב הוא ישק לו מרוב אהבה. ואנו מבקשים מהקב"ה שהאהבה שלנו להקב"ה והקב"ה לנו, תיהיה כאח לי ויותר מאח גדול אשר פוגשים, אלא אח קטן שהוא עדיין יונק שדי אמו וכשפוגשים אותו מנשקים אותו גם ברחוב, "אמצאך בחוץ אשקך". ובכח האהבה שיש בימים אלו להקב"ה יושפע שפע מרובה מכל העולמות וכל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תרשיעי זאת נחלת עבדי ה'.
הנה כשנתבונן בחג קדוש זה נמצא שאין בו מצוה מיוחדת רק ליהיות בשמחה, בסוכות יש אתרוג ולולב, סוכה וכו' וכו', חג זה אין שום דבר מיוחד ומדוע?, ואפשר לבאר ולאמר, הנה שבעת ימי סוכות הם כנגד חיי האדם, שהם שבעים שנה, כמו שנאמר: אם בגבורות שבעים שנה וכך כל יום הוא כנגד עשר שנים בחיי האדם וחג שני, שזה שמיני עצרת זה כנגד עולם שכולו טוב, עולם הבא. ולכן על העולם הבא נאמר על המתים חופשי וצדיקים עטרותיהם בראשיהם. ובחג זה אין מצוה מיוחדת כדברי חז"ל: "על המתים חופשי", חופשי מן המצוות וכל העבודה של חג זה היא עבודת השמחה.
אנו מבקשים מכל אחינו ורעינו, האהובים והחביבים, ביום קדוש זה להעתיר בעדנו ובעד ביתנו ובעד הישיבה הקדושה, שנזכה לקדש שם שמים ויקויים בנו "ברוך המקדש שמו ברבים" "ותכלה שנה וקיללותיה ותחל שנה וברכותיה", שנת אורה, שנת הצלחה, שנת גאולה, שנת פרנסה, שנת תשובה. ונזכה להבין בה הנסתרות. 
ויודעים אנו שכל הניסים הגדולים בדורות אלו מאסתר ומרדכי הם מלובשים כביכול בטבע. 
ונזכה בירח האיתנים לראות: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
חג שמח ובשורות טובות וישועה וגאולה בקרוב ממש.   

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]