ואף אם אתה מרגיש ורואה שהשתיקה שלך גורמת להפסד והאויב שלך משתמש בה להזיק לך, מוטב נזק של השתיקה ולא הנזק של התגובה עם כעסים פנימיים שבך, משום שתגובה עם כעסים פנימיים, סופה צער ונזק ארוך תווך יותר מהשתיקה.   
 וידע האדם יסוד גדול, שמה שהשכל לא עושה הזמן עושה, יש לזמן כח גדול יותר מכל עשייה שיעשה בפזיזות ובכעס.  
ומסופר על שני שרי צבא גדולים אשר בין מדינותיהם הייתה מלחמה גדולה וקשה ואלפים מתו במלחמה הזאת.
באחד הימים ישבו חכמיי ויועציי אחד מן המדינות ונתנו עצה למלך:
הנה אלפים ורבבות מתים במלחמה הזאת אשר לא נגמרת וכמה אלמנות וכמה יתומים יש לשני העמים, אנו מבינים שאי אפשר לעצור את המלחמה משום שעמנו נלחם על עקרונות חשובים והעם השני נלחם רק למען רצונו להילחם ולשפוך דם, אך עצה טובה לנו למלכנו, יקחו את שר הצבא שלנו ואת שר הצבא של המדינה הנלחמת בנו וכל אחד יקח את חרבו וילחמו ומי שינצח וימית את שר הצבא של המדינה השניה, הניצחון יהיה לעמו בלי כל השפיכות דמים הגדולה של כל החיילים ובני העם.
שמע המלך ושמח, אך ביקש את אישור המדינה השניה, כשהציעו להם עצה זאת שמחו שמחה גדולה, אף להם המלחמה החלה להכביד מאוד ופגעה בהם בפרנסה ובכל מהלך החיים והמלך של אותה מדינה ידע ששר צבאו אכזר וצמא דם והיה בטוח שינצח. 
וכך קבעו שתי המדינות, מיום מסויים המלך של העם הראשון, אשר הציע את המלחמה הזאת יעמוד בצד אחד ואחריו כל שריו וקציניי צבאו ושר צבאו יעמוד להלחם עם שר הצבא אשר מלכו ושריו וקציניו יעמדו מאחור ומי שינצח לו משפט הבכורה וכל דרישות ובקשות הצד המנצח יקויימו. 
כל בני שני העמים שמחו מהעצה אך היו מודאגים מאוד, שרי הצבא היו אהובים, במדינה הראשונה השר היה איש עניו, בעל מעלות ומדרגות נעלות.
והמדינה השניה שר הצבא היה איש יהיר וגאה אשר בני עמו הלכו שבי אחרי יהירותו. יום הראשון עבר, מלחמה קשה של שעות ארוכות פעם ידו של הראשון על העליונה ופעם ידו של השני, אך בסוף המלחמה הייתה שווה, ובהסכמה של שני המלכים דחו להמשיך את המלחמה ליום המחר, ביום המחר שוב המלכים ישבו בדאגה וכל השרים והיועצים בחרדה ושוב המלחמה הייתה שקולה ודחו את המלחמה לעוד יום.
כך עברו עשרה ימים, הכל היה קשה מאוד, לחוץ מאוד ומדאיג מאוד.  ביום העשירי שר הצבא של המדינה הראשונה, השר העניו והאציל הצליח להכניע את השר של המדינה השניה ולשים את חרבו על גרונו.
והנה בעוד רגע הורגו ומנצחו ופה הסתיימה המלחמה הקשה בין שני העמים שלקחה זמן ממושך של שנים. 
אך רגע לפני שהכניעו השר הראשון, השר של המדינה השניה הגאה והיהיר ירק בפניו של השר הראשון, ברגע שירק התרומם השר הראשון ולא הרגו ולא עשה לו מאומה, השר השני לא האמין והמלך של מדינתו עמד נפעם, הנה נצחו אותנו בעוד רגע מדוע הוא לא הורג את שר הצבא שלו?!. 
עמד השר הצבא הראשון ואמר: אנו נלחמים על אמונה אשר אנו מאמינים בה, על עקרונות אשר הם העקרונות של חיינו, אך ברגע שנכנס כעס ושנאה במחשבותינו, המלחמה ניהית מלחמה של כעס ושנאה ומלחמה כזאת היא לא מלחמה אמיתית, היא מלחמה על צרכים אישיים, ברגע שירקתה על פניי אם הייתי מוציא אותך להורג זו הייתה מלחמה אישית ומלחמה על כעס, על פגיעה, על שנאות אישיות, זאת מלחמת חורבן שטמון באחריתה נזק יותר מניצחון מדומה בראשיתה. 
לכן כשיורקים על האדם, החכמה הגדולה לא לנצח באותה שעה את המלחמה, אלא לחכות לזמן הנכון לנצח במלחמה, שנאות וכעסים אף אם חושבים שזו עצת ה', זו עצת יצר הרע ולא עצת ה', כי "עצת ה' לעולם תעמוד". ואם יש כעס, אין את הקב"ה עם האדם משום שכל הכועס כמי שעבד עבודה זרה ובודאי הקב"ה ועצתו לא תעמוד עם עובד עבודה זרה.
לכן ילך האדם בדרך ובמתווה אשר הולך בה, "דרך המלך", נלך ולא נטה ימין ושמאל ולכל צער יש סוף ולכל כאב יש מרפא וכשאדם יודע שהוא מתרפא מהכאב, זה חלק גדול מן הרפואה של הצרה והבעיה, וכשאדם אינו יודע שהתרפא וחושב עוד על המחלה ועל הצער האם הוא בריא או לא?!, זה הבעיה והצרה הגדולה של האדם.   
לפני כמה שנים ביקשו מאיתנו לקבוע מזוזה בבית חולים מהחשובים בארץ הקודש, אשר אחד מן הקרובים האהובים עלינו תרם מחלקות וכו', המנהל של הבית חולים הסתובב והראה לנו את המחלקות, מחלקה אחת הראה לנו זו מחלקה של חולי סרטן, מחלקה שניה של השתלות, וכך הראה לנו עוד כמה מחלקות והסביר ואמר על כל מקום ומקום.
בסוף אמר לנו על איזה מחלקה שהיא המחלקה הקשה ביותר והמסוכנת ביותר בבית החולים, הסתכלנו בפנים והנה ראינו אנשים נראים טוב הולכים, אוכלים, שותים, מדברים עם בני משפחותיהם. שאלנו את המנהל בית החולים וכל החכמים אשר איתו:
מדוע זו המחלקה המסוכנת ביותר?!, ענה ואמר, מי שחולה בסרטן או בכל מחלה יודע ונלחם להתמודד עם המחלה, פה זה המחלקה לפני שיוצאים לבית ויש הרבה אנשים שהזמן הזה שאחרי שעברו את המחלות הקשות לצאת בריאים לחיים הרגילים ולהתנתק מהחולי שעברו זה הדבר הקשה והחמור ביותר בשבילם.
ולכן זו המחלקה הקשה ביותר, לדעת סיימנו ניסיון גדול ולצאת לחיים חדשים עם כל הצער והכאב, זה התפילה הגדולה שכל יהודי צריך להתפלל כשעוברים ניסיון קיומי, לדעת לא לענות ולעשות דברים מכעס אלא עם יראת שמים ולדעת לצאת מן המחלקה של האנשים שבריאים אך לא יודעים בנפש להתנתק מהחולי, זה הדבר החשוב ביותר משום שאדם שצועק ואומר עברתי ניתוח וחולי, אולי הכאב בגוף עבר, אבל כל עוד שמזכיר זאת עדיין לא התרפא.
לספר על ניסיון שעבר, אולי הניסיון עבר אך הרושם עדיין נמצא בתוכו,  לכן ניקח את הלימוד שצריך ללמוד, את האמונה בהקב"ה שרוצה לראות את עם ישראל עובדים את הקב"ה בכל המצבים, בטוב, בפחות טוב, בשמחה ובצער ולהמשיך באמונה בה' "טוב להודות לה' ולזמר לשימך עליון להגיד בבוקר חסדך" "בוקר" זה כשבוקר לאדם וטוב לו וכל עיניניו בצד הטוב ביותר, אך ליהיות חזק בלילות כאשר הכל חושך ורע לדעת שזה ניסיון ולחזק את האמונה בלילות.  
הנה כשלוש שנים אנו בניסיון קיומי גדול וקשה, השתדלנו להפחית בדיבור ומעטים יודעים הצער והיגון אשר עברנו, אך אנו יודעים שזה כפרת עוונות ותיקון לכלל ולפרט והצער שעברנו זה זריעה לדורות לקהילת קודש שובה ישראל.  בראשית כל הצער בראש השנה חלמנו חלום קשה אשר לא הבנו אותו ונפשנו הייתה בצער גדול.
ואחרי שנולדו לנו הבן מאיר אליהו שיחיה והבת יהודית שמחה שתחיה, התחלנו להבין החלום אשר חלמנו חודש לפני כן וככל שעברו הימים הבנו שהקב"ה הראה לנו בראשית את כל הצער הקשה והנורא אשר אבן מקיר תזעק.
ולפני כשנה וחצי קראנו לבודדים אשר עמדו בעוז ותעצומות ואמרנו להם, כל דברי החלום דבר דיבור על אופניו, עיניין שפיכות דמים של בן משפחתנו וכלה בשיטפון גדול בניו יורק ועוד דברים אשר השתיקה יפה להם ולכן יודעים אנו שזה סיום הניסיון.
ובעזרת ה' "וקווי ה' יחליפו כח".  וביום כ"ב באלול, יום אשר עולים לציון רבנו אליעזר פאפא זצוק"ל, אשר ישועות רבות ראינו וזכינו בזכותו ורבים נוושעו, נכניס ספר תורה ונעשה סעודת הודיה ובע"ה נקיים מצות המנהג ונעשה חלקה לבני יקירי מאיר אליהו. 
ויודעים אנו ידיעה ברורה.
"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עימנו היינו שמחים."

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]