אלא, אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול בחיי האדם, ישנם שני מצבים שהאדם עומד בהם, מצב אחד כאשר יש לאדם בעיה וצרה והבעיה הזאת היא בעיה שיכלית נורמלית, שקורת לאדם צרה, בעיה שהמציאות והחיים, יכולים להביא את האדם למצב של בעיה ובמצב כזה האדם צריך לדאוג ולהצטער, משום שזו בעיה מובנת, בעיה אשר יכולה לקרוה לכל אדם. אך יש סוג שני של בעיה שהיא בעיה לא טיבעית, בעיה מעל הטבע, בעיה ששכל של אדם לא יכול להבין ולא יכול לקבל, בעיה בסוג זה זה בעיה לא מציאותית.
כזו בעיה האדם צריך לדעת, כמו שהבעיה מעל הטבע כך הישועה תיהיה מעל הטבע.
ולכן כאשר דוד המלך ראה בעיה מעל הטבע, בן אשר ילד אותו וגידל אותו עומד ורוצה להורגו, עומד דוד המלך ושר להקב"ה: "מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו", דוד ידע, כשם שהצרה מעל הטבע כך תיהיה הישועה.  וזה הדבר היחיד אשר מחזק את הנפש, בזמנים קשים אשר קורים דברים מעל הטבע, הישועה תיהיה מעל הטבע. 
הנה, ביום שישי שאל אותנו אחד מהיהודים החשובים והאהובים בדור הזה בעם ישראל, מדוע קורים אסונות גדולים בעולם ודברים קשים, אשר אי אפשר לשאר ולתאר, מתרחשים בזמן האחרון?.
והנה צריך לדעת, הקב"ה ברא את העולם, עולם טהור וישר ונאמן אך כאשר האנשים חוטאים ומזידים ומגיעים לאיזה גבול, אשר הקב"ה סימן את הגבול הזה, שהוא גבול שלא עוברים אותו, כשעוברים את הגבול הזה, אין לעולם יכולת להמשיך ולהתקיים וכשנחצה הגבול הקב"ה מזכך את העולם ואם אין דין למטה יש דין מלמעלה ופתאום מתרחשים אסונות ודברים קשים וחמורים. 
ולכן האדם צריך לדעת שכאשר חטא ולא עשה תשובה מכביד הוא על העולם וכאשר שב אל ה' וחוזר בתשובה, מוריד מן המשקל על העולם ומוריד את מידת הדין. ולכן ירא ה' יקפיד בכל יום לפני השינה להתבודד עם עצמו ולעשות משפט ודין על כל מעשיו ביום שעבר וכאשר רואה בנפשו דבר לא הגון אשר עשה, ישתדל מיד לעמוד ולתקן ואף יכביד על עצמו כמו עונש ומשפט על המעשה הלא הגון אשר עשה וכאשר דן ושופט את עצמו, ממתק מדין ומשפט על עצמו ועל העולם כולו. וכך נהגו ועשו אבות אבותינו וגורם טובה לעולם שממתק מן הדין בעולם.    
ונבאר דברי חזל: "אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בעינין ביטול תורה". כאשר רואה אדם שיסורים, מידת הדין מתוחה עליו, יפשפש, יחפש היכן חטא, היכן פשע ואם מצא שחטא ופשע מיד יעשה משפט לעצמו וישוב אל ה'. ובדרך זאת מוריד ממנו מידת הדין, פישפש, חיפש ולא מצא שיש עימו חטא ידע שדבר זה בא בעוון ביטול תורה.
ומדוע ביטול תורה?, משום שהתורה הקדושה ממתקת זמנים קשים ומידת הדין כאשר מתוחה בעולם. ואמרו חז"ל: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ", התורה מורידה מידת הדין מן העולם, כאשר יש זמנים שאסונות ודברים קשים עומדים לבא לעולם, התורה ממתקת זמנים קשים ואם האדם לא לומד תורה או אינו חלק מן התורה אין מה שימתק את הדין וזה הסיבה שאין מה שימתק את הדין, לכן באים עליו צרות ויסורים.
אך אם ירבה בתורה הרע יורד מן העולם. ולכן ישתדל האדם בכל כוחו להרבות בתורה, כל שיעור תורה ישתדל ליהיות חלק ממנו ואם הוא לא הולך, ישתדל לזרז אחרים שילכו, כל יהודי שזיכית לדעת עוד חידוש תורה אתה מרבה תורה בעולם ועל ידי ריבוי התורה מתמתקים הדינים וטוב יורד לעולם והרע יורד מן הארץ.
לכן יובן האסונות הרבים שקורים בעולם, הרע מתמלא מהר ממה שהיה מתמלא בימים עברו, משום שהניסיונות רבים והחטאים זמינים יותר וזה גם לכלל וגם לפרט. כשאדם רואה צרה על צרה באה אליו סימן שהשאה מתמלאת אצלו מהר או מעוון שחוטא או שטועה בדרכו או במעשיו ופוגע במי שלא צריך לפגוע ומצער מי שלא היה הגון איתו אפילו שהוא בטוח בנפשו שהוא צודק במעשיו.
הנה חשבנו היום, מה ההבדל בין הימים האלו לבין הימים שעברו בדורות הקודמים אשר היה נחת ושלום בין העולם ויותר אהבה ואחוה?. 
וחשבנו בנפשנו, הנה בדורות הקודמים אנשים היו חושבים ועושים את מעשיהם מהלב והכל היה, ישר, אמיתי על פי לב האדם, אך ככל שעברו הימים והדורות התקדמו לזמן הזה, נכנס שכל יותר בחיי האדם וכאשר האדם לוקח את ההחלטות עם בני משפחתו וקרוביו על פי השכל שם מתחיל הבעיות הקשות אשר קשה מאוד לפטור אותם ולסדר את הבעיות מהסוג הזה.
וכך במשפחות והאנשים הטובים ביותר כמה, שנכנס יותר השכל ויוצא הלב החיים ניהים יותר מתוחים קשים ולא נוחים. ואמרו חז"ל "הקב"ה ליבא באי", הקב"ה רוצה את לב האדם.
ולכן ישתדל האדם לעשות את המצוות ודרך ה' בלב שלם ולא לתת לשכל להכנס לדברי מצוה ולדברים הטהורים אשר עדיין נשארו או שצריך לשמר בחיינו.
ה' ישלח ישועה והצלחה, ברוך הגומל לחייבים טובים שגמלני כל טוב.  ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.