והנה כל התלמידים הקדושים וכל מי שזכה להצטופף בבית מדרשו של הבעל שם טוב, היו באימה וחרדה וצער גדול מאוד ושפכו את ליבם לאבינו שבשמים שירחם על הכלל ועל הפרט.
ובאותה שנה, איש פשוט כפרי זכה אף הוא לזכות להיות בבית מדרש הקדוש והביא עימו יחד את בנו, אשר לא היה חכם כל כך גדול והבן הקטן הביא איתו משרוקית וכל רגע היה רוצה לשרוק בבית המדרש עם המשרוקית ואביו היה מונע ממנו לעשות את המעשה הזה, אשר היה נראה כמעשה שטות וקונדס.
והנה בתפילת הנעילה עומד הבעל שם טוב ובבכי ביקש מהמתפללים, שכל אחד ישתדל מעומק ליבו לבקש מהקב"ה שיבטל את הגזרה הקשה, אשר מרגיש שעומדת להתרחש בעולם.
והנה ברגע אחד לקח הילד את המשרוקית והחל בכל הכח לשרוק ובלי מעצור, לא נתן לשום אדם להתקרב אליו. כשסיים, עמד הבעל שם טוב בדמעות ואמר, השמים היו סגורים והשריקות מהלב והתמימות של הנער הזה, פתחו את שערי השמים וכל התפילות נכנסו לשמים והגזרה התבטלה. 
שנים רבות, בכל עת תפילה וצרה, אנו חושבים על מעשה מיוחד זה והלימוד הגדול אשר טמון בו, לימוד אשר מחוייבים אנו לשימו נגד עינינו בכל עת ובכל שעה, העוונות הנעשים גורמים מחיצה ביננו לבין הקב"ה וישנם זמנים אשר אין כח לפרוץ המסכים האלו, עד שבא דבר אחד, אפילו הנראה קטן, פשוט ואפילו דבר הנראה לא כל כך חכם אך בא מעומק הלב ושובר את כל המסכים המבדילים ביננו לבין הקב"ה ואז יש כח לכל התפילות לעלות ולהכנס לפני הקב"ה וברגע אחד ישועות רבות יורדות לאדם.
וכך מצאנו אצל יעקב אבינו, כאשר איבד את יוסף בנו וחשב שחיה רעה אכלתו, עשרים ויותר שנים התפלל, הצטער, כל מה שאפשר עשה בכדי להבין את אשר קורה עימו ועם בנו יוסף, עד שבסוף סרח בת אשר אשר הייתה מנגנת בניגון, פרצה את כל המסכים והודיעה לו "עוד יוסף חי ומלך במצרים נולדו לו שני בנים מנשה ואפרים".
וברגע אחד כל השמחה והטוב נכנסו "ותחי רוח יעקב".  לכן ישמר ויזהר האדם מן הדברים הקטנים אשר יש בכוחם לשנות את כל העולמות ולהביא את הישועה המיוחלת על האדם. הנה אנו חושבים על מעשה אשר נעשה עימנו לפני כ12 שנים, ערב ראש חודש אלול היינו צריכים לנסוע ביום חמישי לדרום אמריקה והכל היה מוכן, מסרנו את השיעור ובדעתנו לילך לשדה תעופה ליסוע, נכנס אלינו אחד מן האהובים החביבים, אשר משפחתו רמה ואביו זצוק"ל היה מן הצדיקים האהובים של מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל וביקש ואמר:
השבת הקרובה אני חייב ליהיות בבית עם כבוד הרב. עמדנו נבוכים, מצד אחד בשובה ישראל לא נהוג כך לאמר ומצד שני אדם זה צדיק ובעל מידות וענוה מיוחדת, בקשנו מהצדיק שהיה צריך להוליכנו לשדה התעופה לילך לבית וחזרנו לבית.
ביום שישי בבקר, אותו אדם מבני עליה התקשר לרבנית וביקש, שיהיו בשולחן לא הרבה אנשים אלא רק 12 אנשים, אף זה היה תמוה ביותר, אך הענוה והפשטות והצדקות שלו, בקשנו שכך יעשו.
בכניסת שבת אותו צדיק בא וביקש לישב בכיסא לידנו וכל הסעודה שר בשמחה שירים של אבותנו הקדושים ושתה בשמחה משקה והשקה את כולם ובכל רגע עמד וביקש ברכה למשפחתו ובירך את כל הסובבים. בסיום הסעודה ביקש להכנס איתנו לחדר הפרטי שלנו ואנו תמהנו מכל ההתנהגות הלא רגילה והלא מקובלת הזאת וגם שאינה מתאימה לאיש האציל נפש הזה, אשר הכרנו אותו יותר מעשר שנים לפני כן.
והנה כשנכנסנו התחיל לבכות בכי מתוך שמחה ולאמר לנו:
יש לכבוד הרב צער מבנים שעדין לא זכה, אך אני מבטיח לכבוד הרב, בשלש חודשים הקרובים הרבנית תיפקד בבן תלמיד חכם גדול שיעשה נחת רוח לאבותיו הקדושים וכן הישיבה הקדושה, שכל כך חשובה ויקרה לכם, יקרו בה ישועות גדולות ותפרוץ ותרבה ותגדל ויהיה בה שפע גדול מאוד ולא יחסר כל טוב מבית המלך, אך בקשה ביקש שהוא מרגיש שעומד לסיים את חייו ומבקש הוא לפרנס את אשתו ואת ילדיו.
עמדנו והוכחנו אותו על דברים אלו איך פותח פיו לדברים אלו וכו', אך עמד בדעתו.
השבת המשיך בהתרוממות הנפש גדולה ביותר. במוצאי השבת טסנו לדרום אמריקה וכשעצרנו באמצע הדרך לחניה, הגיע טלפון שבו אמרו:
אותו צדיק יצא לעבודה בבקר יום ראשון ונפטר בפתע בצורה מחרידה.
וכל אשר אמר לנו באותה שבת, ג' חודשים, ה' פקד אותנו בבן זכר ומן אותו היום הישיבה עלתה והתרוממה לדרגות גבוהות וקדושות.
ואף אנו רואים זאת בחוש, זכינו שהישיבה הקדושה מחזיקה יותר ממאה אלמנות בכל חודש בפרנסה מלאה, אך במשפחה רמה זאת כל אשר צריכים מבית ועד חינוך הבנים וכו', בכל פעם אשר יודעים שצריכים דבר, רואים אנו ישועה מיידית באותו היום.
אף בימים אשר היו מרים וקשים עלינו במה שעשה הבעל מום וחבורתו, ראינו איך הקב"ה מאיר לנו, בכל פעם אשר ביקשו דבר ראינו אור גדול מאוד ועוד חזון למועד.
והנה, אם לא אותו היום, יום חמישי, אשר התעכבנו ולא טסנו לדבר של חובה ונשארנו לשבת, אותה ברכה וישועה היינו מפסידים אותה, דמצוה גוררת מצוה ושכר מצוה מצוה ומצוה מצילה ומגינה, ויודעים אנו בברור שכח מצוה הזאת שוברת מסכים ומרגישים אנו בחוש שממתקת את הדינים בשמים ולאחר כל השתדלות מצד הישיבה ניהיה צינור לתפילות להכנס ולאחר מכן ניהיה שפע מרובה ושמחה בשמים ובארץ.
לכן נקבל על עצמנו קבלה חזקה ביותר, לא לזלזל בשום עינין, אף אם נראה עינין קטן ביותר, ניקח אותו מהר לידנו ונקיימו בכל כוחנו, מי יודע בדבר קטן ביותר מה טמון ומה נמצא, לפעמים ישועת עולמים לו ולכל זרעו נמצאים בדברים שנראים קטנים ביותר.
וביותר בימים האלו שהם ימי בין המצרים, נקפיד על דברים אשר נראים קטנים, אך כוחם גדול ביותר, בית המקדש נחרב על מעשה של קמצא ובר קמצא, דבר שנראה קטן ביותר וכן העיר ביתר אשר הייתה מן הערים הגדולות בארץ ישראל באותו זמן, נחרבה על עץ שתלשו וכן עוד כמה מעשים שנראים קטנים הביאו לחורבן הבית.
לדברים הנראים קטנים יש כח עצום לבנות עולם ומלואו וחס ושלום להחריב עולם ומלואו, אנשים זוכרים דברים קטנים לדראון עולם.
וביותר בימים אלו נחפש את הדבר הנראה קטן אך שורש וזרע הוא לדברים עצומים וגדולים, הזרע הקטן שזורעים אותו אינו יודע איזה עץ גדול עתיד לצאת ממנו, כך אנו ננהג בזרע הקטן של הטוב ונזהר מאוד בזרע הפורענות.
מספרים ואומרים שכל גירוש ספרד והאינקיויזיציה הקשה והארורה אשר עברה על יהדות ספרד, החלה ממעשה קטן ופשוט אשר אשתו של דון יצחק אברבנאל, אשר זכינו שאנו מיוצאי חלציו, היה שמה אסתריקה והיה יום הולדת למלך ספרד וכל הצבא וכל אנשי המלוכה יצאו למצעד צבאי לכבוד המלך הגדול ואשתו של דון יצחק אברבנל, לבשה מעיל פרווה חשוב ויקר מאוד, עמדו אנשים והצביעו ואמרו:
הנה המלכה אשת המלך. המלכה שמעה זאת וקנאתה וכעסה גבר וגדל, הלכה לאנשי הכנסיה והסיתה והדיחה ועשתה כל אשר יכלה וקבצה יחד את כל עוכרי ישראל וכך החלו שורשי וזרעי האינקיויזייציה, אשר שפכו את דם ישראל כמים באכזריות קשה מאוד וכפו יהודים רבים להמיר את דתם, הכל החל ממעיל מהודר עם פרווה משובחת.
תיזהר בכל עת, לא ליהיות חכם יותר מבעל הבית שלך ולא להתלבש יפה ממנו, אלא תמיד תיתן לבעל הבית שלך ליהיות יותר חכם, יותר יפה, יותר מצליח כי אם לא מוטב שתעזוב את מקומך ולא חורבן איום ונורא יעבור בהדרגה על שניכם ודברים איומים ונוראים נגררים ממעשים אלו.
נשתדל בשבוע קדוש זה למתק את הדינים על ידי צדיקים אשר ישתדלו לזכות את עם ישראל קדושים בהנחת תפילין, מצוה זאת תמתק עלינו את הדינים, מצוה זאת תשפיע שפע גדול ממרום על הכלל ועל הפרט ובודאי על ידי מצוה גדולה זאת נעבור את ימי המצרים בטוב ומן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה.
היודע כליות בלב, ישפוט וידון אותנו ברחמים ויסיר כל המקטרגים והמלעיזים מעלינו.
וכל מי שמקבל עליו בשבוע זה את מצות התפילין, מבקשים אנו לדעת את שמו ולהעתיר בעדו.
ובע"ה נזכה לאורה וישועה ושמחת עולם על ראשנו.    

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]