בדרכי חזרה מבאר שבע לאשדוד, ההגה החל למשוך לי שמאלה, הרכב החל לחרחר...יו איזה באסה...יש לי פנצ'ר!
מלפני ואחורי אין כלום מלבד כביש מהיר המוליך לנגב וחזרה. בעוד 25 דקות יש לי פגישה באשדוד....
אין מה לעשות צריך להפשיל שרוולים.
בבגאז' מצאתי את הגלגל הרזרבי. ברוך השם. מצאתי גם איזה חתיכת ברזל בצורת אליפסה שנראתה כמו ג'ק. היה גם איזה פותחן של ברגיי הגלגל. יופי! נחליף גלגל! מה כבר יכול להיות פה מסובך?
אז זהו, שכן. החלפת הגלגל הרזרבי הפכה להיות לפתע משימה בעייתית: הברגים לא הסתובבו לי וככל שהפעלתי כוח וככל שבעטתי בהם בעוצמה עם הרגל, כך הם החלו להישחק ולהתקלף. להיפתח? לא בדיוק.
רגע, אולי אני בכלל עובד הפוך? ניסיתי להיזכר לאיזה צד פותחים את הברז ואחר כך לדמיין וליישם את כיוון התנועה הדמיונית לכיוון הגלגל. זה לא כל כך עזר.
טוב, נעזוב לרגע את הברגים ונראה איך הג'ק עובד. אחרי שהסתיים החלק הקל, הזמן בו הג'ק מסתובב באוויר, הגיע הרגע בו הוא צריך להתחיל להרים את הרכב....לא כל כך הצלחתי ולא כל כך הבנתי למה לא?!
אין לי בעיה עם כוח, יש לי בעיה של קשר בין הראש לידיים (קוראים לה קואורדינציה והיא אף פעם לא הייתה חברה שלי).
טוב מה עושים? הכביש הוא כביש מהיר ולי אין חצאית מיני שתעצור נהגים ומי בכלל יעצור לאדם זר, שלך תדע אם הוא לא השכן מעזה. חיפשתי רעיון...אולי נעצור מונית ונשלם לנהג על 20 דקות עבודה? רעיון טוב אבל אף מונית לא נסעה על "פארש" מבאר שבע כדי לאסוף מישהו מהצפון. כולן היו תפוסות.
לפתע ראיתי מרחוק ניידת משטרה, סימנתי לה עם היד לאות מצוקה ו..היא עצרה. וואללה עצרה....
עוד לפני שהשוטר שאל אותי לפשר הבעיה, נעצר לפתע עוד רכב ובו זוג ששאל אם אפשר לעזור. לפי תכולת הרכב נראה היה כי הם בדרך לחופשה. תוך 2 דקות מצאתי את עצמי מביט באיש חמוד, שמנמן ונוטף זיעה מהמאמץ, יחד עם שוטר צנום ונחמד משתדלים להחליף לי גלגל.
תוך שהם נלחמים ומסתבכים עם כלי העבודה הלא מקצועיים שמצאתי בבגאז', נעצר לפתע עוד רכב ומתוכו יצא כרוח סערה אדם שופע ביטחון עצמי ביכולתו לפתור את הבעיה: "מה קורה חבר'ה? צריכים עזרה?
"....המומחה זרק מבט מזלזל בכלי העבודה שלי ושלף מיד מרכבו ג'ק מקצועי ופותח ברגים משוכלל והחליף את הגלגל כמו שפותחים קופסת שימורים.
המשימה הושלמה באמצעות ארבעה גברים וגלגל מפונצ'ר אחד.
לא ידעתי איך להודות לחבר'ה המיוזעים. בבגאז' התגלה לי בקבוק מים מינרלים, אבל הוא נראה לי יותר כמו ממצא ארכיאולוגי. החזקתי את הבקבוק הרותח והושטתי במבוכה את ידי לעברם כאילו לאמר..."זה מה אני יכול להציע...". הם דחו בנימוס את ההצעה הלא מפתה אבל השמנמן הציל את המצב - שלף מהרכב פחיות שתייה קרה וחילק לכולם.
תשמעו....לא האמנתי שבלי שיער גולש עד המותניים וחצאית שלא גולשת בכלל, יעצרו לי, בכביש מהיר, שלושה נהגים, עם נכונות לצאת מהמזגן ולהפשיל שרוולים ביום חמסין.
נראה לי שתוכנית  הטלוויזיה - "מה אתם הייתם עושים", בה מצלמים במצלמה נסתרת התנהגות של ישראלים כלפי אנשים במצוקה, השפיעה רבות על אזרחנו. אנשים החלו לפתוח את הראש והלב ולחזור להיות הישראלים של פעם - בה כולם סחבאק וכולם למען אחד.
עמדתי מול הגברים שנחלצו לעזרתי ולא ידעתי כיצד להודות להם....הייתי שמח לשלוף מצלמה נסתרת ולהגיד להם "כל הכבוד, ריגשתם אותי ואת עם ישראל...". אבל איפה מצלמה נסתרת... אפילו את המצלמה בטלפון הנייד שלי אני לא יודע להפעיל.
הודיתי להם תוך התנצלות על הטרחה שגרמתי להם. מפורסמים הם לא יהיו אבל הם ייסעו לדרכם בהרגשה שהם עשו מעשה טוב (עזרו לכוסית, בתחפושת של גבר מוצק, להחליף גלגל).
למחרת, כאשר הגעתי לפנצ'רייה להחליף את הגלגל הפצוע, שאלתי אגב את בעל הבית אם יש לו איזה ג'ק משוכלל ואיזה מפתח ברגים מודרני ש...אפשר להפעיל אותם עם שלט....משהו משוכלל, אולי הידראולי, כזה שמתאים למי שברוגז עם קואורדינציה.
בעל הבית הביט בג'ק ובמפתח הברגים שלי ואמר לי:" מה קרה לך? ישלך את הכלים הכי טובים שיש! בוא תראה איך מפעילים אותם: צריך רק להכניס את זה לזה... ואפילו עם האצבע אתה מחליף את הגלגל". וואללה??? את זה אפילו הגבר השמנמן, השוטר הצנום והמומחה שופע הביטחון לא ידעו...שילמתי 1000 שקל על גלגל חדש ועוד 1000 שקל על הגלגל הצמוד לו כי כך בעל הבית אמר, אבל לפחות יצאתי משם בהרגשה של גבר ישראלי ממוצע, כזה שאומנם לא מבין הרבה, אבל לא מבין, בדיוק כמו כולם.