למה להשלות אותי שוב? עד שהצלחתי להתנתק ממך, עד שכבר הפנמתי שאין לנו שום סיכוי...פתאום עוררת אותי מחדש, הפעלת בי את כל החושים החבויים, נתת לי תחושה ש...אולי...אולי בסופו של דבר כן יצא משהו, שיש סיכוי לא רע...אין לי כוח נפשי להתמודד יותר עם מפחי נפש. אני למוד אכזבות ממך. פעם אחר פעם את מביאה אותי לשיא הריגוש וברגע האחרון מחזירה אותי אבל וחפוי ראש הבייתה.
-
תמיד הבאת אותי עד הבאר ובסוף חזרתי צמא הביתה, מתחבא תחת השמיכה ומשחק בנדמה לי.
אין לך רחמים??? הרי אחרי שהאשליה מתנפצת לי בפנים, לוקח לי תקופה שלמה כדי להתאושש ממך...
אנחנו שוב ושוב מנסים ושוב ושוב עסוקים בלהסביר מדוע לא הצלחנו?!
בואי נחליט שאין סיכוי ודי!
השבוע שוב עשית לי את זה - גרמת לי לחלום מחדש, לפנטז אותנו כובשים את אירופה, גאים כמו שלא היינו מעולם...
אך, אך נבחרת ישראל שלי... בשביל מה היית צריכה לנצח את נבחרת לטביה? למה היית צריכה ליצור סיכוי מחודש לעלות לאליפות אירופה בכדורגל? הרי שנינו יודעים שכרגיל ברגע האמת נפסיד לנבחרת אירופאית אחרת ושוב נחזור לאפרוריות של הליגה.
עכשיו, בגלל שניצחת בשבת, אני צריך להמתין במתח עד חודש ספטמבר למשחק הגורלי מול נבחרת יוון. אם תנצחי בו (בינינו, שנינו יודעים שמקסימום תוציאי תיקו) יבוא הדייט מול נבחרת קרואטיה...וזה לא יהיה בליינד דייט - יהיו שם 50 אלף צופים קרואטיים משוגעים שיפריעו לנו להגשים את חלום ילדותנו.
טוב, אולי לא... אולי הפעם?? מי יודע? אשליות ...

קניידלעך למען אחדות העם
ביום ראשון אוהד צויק, הממ"ק שלי, מתחתן. השבוע ערכנו לו את טקס החינה. מה לאשכנזי ולחינה? אז זהו שאין קשר, אבל רצה הגורל וכלתו היא תולדה של שורשים מרוקאים.
הישראלים החדשים, גם אם הם יוצאי אשכנז - יותר ויותר עורכים חינות, ממתינים בכיליון עיניים למופלטת המימונה, מענטזים לצלילי המוזיקה המזרחית, נותנים צ'פחות, מקפידים בנשיקות חברים חמות ומנגבים חריימה.
החשש שלי הוא שיוצאי אשכנז יתעוררו וינסו להשריש לישראליות החדשה את הגפילטע פיש .
מצד אחד הם עשו צעד תימני גדול קדימה, בכך שהם מאמצים את רוב מנהגי צפון אפריקה. מצד שני...הם צריכים להביא משהו אטרקטיבי שנוכל לאמץ כדי למנוע חוסר שוויון ואת האי נעימות.
אולי נפיץ שמועה שהסושי מקורו באירופה...? בעצם, שתיית יין אדום היא מנהג אירופאי ראוי לחיקוי. אבל משום מה העראק, דפק לנו את הרעיון כשהוא התחיל להשתלט על כל המועדונים והבארים.
חבר'ה, למען אחדות העם בואו נשתדל ללגום באומץ איזה מרק קניידלעך בפסח, כי אם לא נעשה כן היום... נמצא את עצמנו מחזיקים ביד רועדת מזלג שבקצהו מבצבצת פיסת גפילטע פיש.
לא נבלע? דיר באלק - גם להיעלב הם עוד ילמדו.

טראומת ילדות
כשהייתי בגן חובה, הגננת הכריחה אותי לסיים את הגבינה הלבנה אשר הייתה מרוחה בצלחת. כשסיימתי בקושי רב, היא הניפה את צלחתי אל על ואמרה בחגיגיות לכל שאר הילדים: "תראו איזה יופי, אייל סיים לאכול את כל הגבינה" (ממש עניין אותם...) 40 שנה עברו מהמקרה הטראומטי הזה ומאז ועד היום לא נגעתי בגבינה לבנה ובעצם בכל מאכל לבן המזכיר באיזה אופן, או מרמז במראהו על גבינה לבנה. וזה כולל בחובו אפילו טחינה, חומוס, מיונז, רוטב אלף האיים, שמנת ועוד ועוד ועוד. איך נזכרתי בזה פתאום? חג השבועות הגיע! בזמן שתמלאו צלחותיכם במיני גבינות, אולי תזכרו בי ותמנעו מלעשות עם הכפית "אווירון" או כל דרך מוזרה אחרת כדי להכריח ילד חסר אונים לאכול מהגבינה.