הנה, ככל שעוברים הימים והשנים ורואים ומתבוננים על הלך החיים מבינים כמה טעו. בתחילה כשנתבונן נמצא, כשאדם צעיר בגילו חושב שהוא ילחם בכל כוחו וישנה את העולם כולו, אך כשעוברים הימים ורואה את החיים אומר, אני לא יכול לשנות את העולם כולו, אני אשנה את משפחתי והנה, שוב עוברים הימים ורואה שאף זה לא עולה בידו, אומר אני אשנה את עצמי ואדאג לעצמי, כשזה קורה שהאדם מגיע לחשוב לשנות את עצמו, ידע האדם ששם מתחיל העבודה האמיתית, כל עוד חושב ורוצה לשנות עולם מעביר ומבזבז את זמנו, אך כאשר מבין שאת עצמו צריך לתקן ראשון, ומתחיל לתקן ולעבוד על עצמו אז נבנים מסילות בלבבם של כולם ונהיה משפיע על הכלל, על קרוביו והרחוקים.
לכן יקצר האדם את הדרך הארוכה והמפותלת המלאה ביסורים ואכזבות ויראה את עצמו, אם אין אני לי מי לי.
וידע האדם שכל אשר ישיג מכח הרצון והתאווה אשר לו, לעולם לא ישביענו וכדברי חז"ל על היצר הרע: משביעו רעב כמה שמשביע, כמה שישביע את יצרו טועה הוא אם חושב שישבע, אלא יותר נהיה רעב והתאוות והדרישות נהיות יותר גדולות וכך אמרו חז"ל מי שיש לו מנה רוצה מאתיים וכך, ככל שנענות הדרישות, הבקשות הולכות וגוברות ומי שמקבל דבר אשר ביקש פעם אחת ושוב מבקש ואינו מקבל המירמור גודל וצערו נהיה צער קשה ביותר
וכך מובא בקבצן אשר הלך ליד גינת המלך והנה רואה את השומר עובר בפתח, עמד וביקש מן השומר להכנס למלך אשר היה יושב באותה שעה בגינה השומר מנע בעדו ואמר לו כמה פרוטות אני אתן לך אל תפריע את מנוחת המלך, אך הקבצן עמד ודרש את דרישתו ואמר לשומר אם נתעמק גם השומרים קבצנים ואין אני קבצן, רוצה לקבל צדקה מן הקבצן המלך שמע את הדין ודברים וביקש להכניס את הקבצן המשונה הזה, אשר אינו מתבייש ועומד איתן ותקיף בדעתו. נכנס הקבצן ובידו כמו קערה קטנה ובפיו בקשה מלכי הרם תמלא לי את הקערה הזאת בכסף, חשב המלך כמה כבר אפשר להכניס בתוך הקערה הזאת?! קרא המלך לאחד מעוזריו וביקש למלא את הקערה. והנה, כל מה שמכניסים נעלם ואין הקערה מתמלאת, עוד ממון ועוד והקערה לא מתמלאת עמד המלך ושאל את הקבצן: מה הקערה הזאת, מדוע אינה מתמלאת? אמר הקבצן: הקערה עשויה מראש של אדם וכמה שממלאים את רצונות האדם, לעולם אינם מתמלאים, ועוד רצון ועוד תאוה מתחזקת אצל האדם.
לכן, צריך האדם עבודה גדולה על עצמו, לשלוט על הכח של הרצון של התאוה ולהחליט דברים ולרצות דברים על פי התורה ועל פי מה שמותר לו לחשוב ולרצות. יש אדם אשר זה הגבול המסוים שלו ויש יותר ויש גם פחות מן הראשון וכאשר האדם הולך בדרך הנכונה ומקבל את ההחלטות בדרך הבריאה שצריך לקבל, חייו יציבים יותר, מסודרים יותר, בלי משברים ובלי תהפוכות וה' יתן הטוב, אם מגיע לו יותר ה' יתן לו ואם לא מגיע לו, בסוף יאבד גם את שלו
וזה הכח של התורה הקדושה ושל דרך ה', להכניס את האיזון הדק הזה בנפש האדם האיזון הזה לא יכול לבוא בשום דרך אחרת ובשום לימוד בכל מקום אחר הוא בא רק מן התורה הקדושה ודרך ה'.
אך ידע האדם שישנם הרבה מצבים והרבה זמנים אשר חושב האדם שהוא הולך בדרך ה' והתורה חלק ממנו, הנה קובע עיתים לתורה וכו' אך אין זה חלק ממנו יכול האדם לחיות חיים שלמים בדרך התורה והוא מקיים את כל המצוות קלה כבחמורה אך התורה היא כלבוש לו ולא חלק ממנו התורה נהיית אצל האדם הזה כמו אדם אשר לובש בגד ואין התורה נכנסת בתוכו וזה דבר מסוכן ביותר משום שהאדם מרגיש שהוא הולך בדרך התורה מקיים מצוות בעל מעשים טובים ובודאי אינו טועה והוא יודע את טוב ליבו ויושר דרכיו והנה כל מעשיו והתורה ראיה, אך טעות בידו התורה כלבוש ולא חלק ממנו צריך האדם לעבוד עבודה על עצמו שהתורה והמצוות יהיו חלק ממנו
והנה בימים אלו ערב מתן תורה זה הזמן לבנות את עצמנו להיות משכן לתורתינו הקדושה להכין את הנפש לקבלת התורה, אנו מקבלים בכל שנה ושנה את התורה לתוכנו "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם' בתוכינו ולא איתנו, או דבר ודרך אחרת ורק כך אפשר לילך בדרך הנכונה ולעשות נחת רוח לאבינו שבשמים ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש
בשורות טובות והצלחה מרובה בקרוב ממש.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]