לגולשי האתר אשדוד נט, לאהובנו וחביבנו היקרים, בכל קהילות הקודש שובה ישראל, כולם אהובים כולם חביבים, ברכת שמים עליכם תמיד.

התורה הקדושה ציוותה אותנו: "ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ " מה משמעותה של הגאולה שנצטוינו עליה, איזו גאולה צריכים אנו לתת לארץ? נראה לפרש, על פי היסוד הידוע, שכל דבר הקרוב לשרשו, שממנו יונק השפעתו, הרי חיותו מתארכת ומתמשכת. וככל שהדבר מתרחק משורשו וממקור השפעתו, כך מתנתקת חיותו והוא יוצא מקיומו. ומצאנו כמה וכמה דוגמאות לכך. בהלכות שמיטה שנינו, שצמח הגודל בתוך עציץ נקוב, דינו כגידול המחובר ישירות לאדמה וכמי שיונק מהקרקע, על כל המשתמע מכך. כיון שהצמח לא התנתק ממקור שורשו, ועל כן הוא נחשב כמי שיונק ממנו.

כך מצאנו בפרשת המן, שמי שהותיר מהמן ליום המחרת, לא היה מוצא למחרת כלום, והמן היה מתקלקל ונבאש. לא כן היה כאשר היו משאירים ממנו ביום השבת. המן היה נשאר שלם ורימה לא היתה בו. אמת שכך גזרה חכמתו יתברך, אך מפני מה נגזר שבדרך זו תהיה בריאתו של המן ?! שכן, המן הוא מאכלם של מלאכי השרת ודווקא בשל קדושתו היתרה היה מתקלקל לאלתר בימות החול. אך בשבת, יום שהוא מעין עולם הבא, עולם הקרוב לעולמם של מלאכי השרת, נשאר המן שלם ולא התקלקל. שכן, שרשו נמצא בעולמה הקדוש של השבת, ועל כן התארכה חיותו.

גם יוסף הצדיק, כשבקש לאצור את התבואה של ארץ מצרים, אמרו חז"ל שיוסף עירב יחד עם התבואה מעט מהחול של אותו מקום שבו גדלה התבואה, וכך נשמרה התבואה, כיון שהתבואה היתה קרובה בדרך זו אל שרשה הטבעי, אל האדמה שהיתה בקרבתה, וזה היה דרך שימורה.

ואף הערוב, מכת החיות הרעות, כאשר באו למצרים, הגיעו יחד עם האדמה שעליה הסתובבו טרם בואם למצרים. כפי שאומרת התורה (שמות ח, יז) "ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה", הערוב הגיע יחד עם האדמה שתחתיו, כדי שיהיה קרוב למקור חיותו, וממילא יהיה בשיא גבורתו וכוחו.

וכך ממש טבע הבריאה גם ברוחניות. גם מי שיש לו מקור חיות רוחני, והוא יונק ממנו את חיותו הרוחנית, הרי ככל שיתרחק ממקור זה תנבל חיותו הרוחנית ואף תמות לגמרי.

מקור חיותם של בני ישראל היא התורה והמצוות. כאשר הם מתרחקים ממקור זה חס ושלום, הרי חיותם נפגמת ונחלשת. וכאשר הם מתנתקים לגמרי מחיותם זאת, הרי לא נשאר להם מה שיזרים להם מעט מקור חיות, ורוחניותם בבחינת מתה מיתה גמורה. כאשר הם פוסקים, חלילה, משמירת התורה והמצוות, הם נחשבים חלילה כמתים.

וכדי שלא יהיו חלילה כמתים אשר בחינת היהודי שבהם אינה קיימת, מבקשת התורה ומזהירה: "ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ". היינו, בכל מקום שבו תאחזו ותתישבו, דאגו לתת גאולה לארץ, בנו בתי כנסיות ובתי מדרשות, אשר מהם ובתוכם יפכה מעינה הטהור של התורה, המעין אשר יתן כח ותעצומות לכל בית ישראל.

ברוך השם זכינו ובקהילות הקודש שובה ישראל, מרבים בהפצת התורה והקדושה, כל בית מדרש שקם, כל ישיבה וכולל שמעמידים את העמודים שהעולם עומד עליהם, הן בתורה, הן בעבודת התפילה והן בגמילות חסידים מופלאה, הרי בזה אנו מקיימים את רצון ה' ונותנים גאולת אמת לארץ. בכל מעשינו הטובים לוקחים אנו את "הארץ" - הארציות, וגואלים אותה בתורה תפילה ומעשים טובים. יהי רצון שיזכנו ה' לתקן עולם במלכות שדי, ונזכה לגאולה האמיתית במהרה בימנו.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]