האם נדפקה דעתם גם של משרדי הממשלה או שהם פשוט נגררים לבהמיות שמשתלטת על כל חלקה טובה במדינה?
הפרסומת של משרד התקשורת השאירה אותי בהלם מלווה במבוכה רבה... המשרד הממשלתי בחר כפרזנטור לקמפיין שלו את הבהמה רון קופמן במטרה לחנך את שוק צרכני הטלפונים הסלולרים.
ומה המסר שמעביר הגורילה באמצעות נהמות מפחידות?
הוא ממליץ לבני ישראל הכיצד לנהל מו"מ עם חברות הטלפונים:
  1. שלחו את ידכם לכיוון הפנים של נציג החברה, ועם תנועה סיבובית של היד תאמרו להם בקול רם וזועף – "מה אתם נותנים לי?!!", " לא מתאים לי!!!"
  2. תעוותו את הפנים ותשמשו בפיכם כדי להעביר מסרים מאוד אינטליגנטים וחינוכיים: פחחחח, חחחחח, אעעעעע.
  3. אם התשובה של הזבלים האלו לא תמצא חן בעינכם – קחו פרסה (חלילה אל תאמרו שלום) ותצעקו – "אני הולך".
זהו המסר פחות או יותר שמעבירה ממשלת ישראל לבניה – אומנות המשא ומתן בהתגלמותה.
לא שכואב לי על חברות הענק, להיפך – ביטול קנסות היציאה הוא טוב מאוד לצרכן ותורם לחיזוק התחרות, אבל בהחלט לבי עם הפקידה המסכנה שממחר יעוטו עליה בני ישראל (בשליחות הממשלה) יצעקו עליה בבהמיות, יניפו לעברה תנועות ידיים מאיימות, יבזו אותה כאילו היא זבל מהלך ובזלזול מופגן יצעקו לעברה – "אני הולך!".
המסכנה תתפוצץ מבפנים, המילה – "לך!" תזעק לפרוץ מלשונה, אך היא תתאפק מחשש לפיטורים או מתגובה אגרסיבית יותר של הלקוח.
היא קיבלה הוראה להתנהג בנימוס, הוא קיבל לגיטימציה ממשלתית להתנהג באלימות מילולית, שהמרחק ממנה לעבריינות הוא אפסי, והנה לכם חינוך שוק שעלול לחלחל לכל שאר מערכות היחסים.
מה קרה לנו??? איפה כבוד האדם שאנו מייחלים להנחיל כערך עליון???
מה אי אפשר להעביר מסר שפוי?
אדם נכנס למוקד שרות, אומר שלום יפה ומתעניין בפשר המחיר שהחברה גובה ממנו... מבקש לשפר את התנאים ובמידה והתשובה של הפקידה אינה לרוחו הוא אומר: "לא תודה, יש לי הצעה טובה יותר, אני מבקש להשתחרר מההסכם אתכם... תודה על השרות, כשתהיה לכם הצעה טובה יותר...אתם מכירים את מספר הטלפון שלי". לוחץ יד לפקידה (המסכנה לא האויב שלך, היא בסה"כ עובדת שם לפרנסתה ועל פי נהלים של הבוסים שלה) מחייך בנימוס ונפרד לשלום יפה. 
אנחנו לא מדברים על פרסום של חנות שווארמה בשוק הכרמל. אנחנו מציגים פרסומת רשמית של ממשלת ישראל! כן, אותה ממשלה שמנהלת את משרד החינוך, משרד המשפטים, את צבא הגנת לישראל על כל מרכיבי הערכים שלו ("שתדע כל אם עבריה ששלחה את בניה לידי מפקדים הראויים לכך").
אם כבעל עסק, היה בא אלי לקוח ומדבר איתי כמו קופמן הבהמה, יש סיכוי שזה היה נגמר במכות.
העיתונאי/פרשן הזה שמתפרנס מהרוע שמפיקה הלשון העצבנית שלו, מההשפלה של אחרים, מבוטות קיצונית בתוכנית הטלוויזיה שלו, מרדידות תהומית, מהשתלטות על דיון באמצעות צווחות וצעקות, מלהגיד על אזרחים שוב ושוב ושוב שהם אפסים, חלאות, מגעילים. האיש שמציג בתוכניותיו שנאה לתרבות הישראלית, בוז ל"עם הקקה" שלנו, מבטל ביוהרה דעות של אחרים, מתנשא על כל מי שמולו ונגדו... כן האיש הזה זכה לפרס ותגמול כספי נאות כדי להיות הדמות הנבחרת, הפרזנטור, הפנים של משרד התקשורת הממשלתי. שבמילים אחרות אומר – תתנהגו כמו הקוף, קופמן. זה פשוט הזוי!
אנחנו שוב ושוב למדים ממשלת ישראל שכל דבר אפשר וצריך להשיג רק בכוח ובאיומים – ראה שביתת הנמלים, ראה האיומים של יו"ר ההסתדרות על ראש הממשלה, ראה שביתת העובדים הסוציאליים. ברגע שהם מאיימים...מיד הממשלה מתהפכת 180 מעלות. משא ומתן לא עוזר, זעקות הציבור נופלות על אוזניים ערלות, אבל האיומים? עובדים כמטה קסם!
כנראה שמנהיגי העם סוגדים לכוחניות ומתבטלים בפניה כשפנים מבוהלים, אחרת אי אפשר להסביר את בחירתו של הבהמה כדמות הייצוגית.
בואו נהיה אנחנו יותר גדולים מהמנהיגים שאיבדו כיוון. בואו נתנהג בכבוד הדדי, באצילות, בחוכמה, בצניעות. זה מכבד אותנו, זה יחזור אלנו, זאת התורה שלנו, זאת המהות, זה מקרין יופי וכל התנהגות אחרת רק תוביל אותנו להידרדרות.
שבת שלום.
 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]