באדיבות: israel dayan

בסיל בנצי מלקר: מזרחה למרכז המסחרי של אזור ו. ממש מעבר לכביש

Alegria Guila Waisbuh: אבא שלי ז.ל. היה אוכל פלאפל רק אצלו .הקיוסק היה בסוף רח שלומה בן יוסף מול הבית מרקחת דן לפני 45 שנים

יעקב אפריאט: אוי שמעי ז"ל ..היית אומר מה לא חריף ? שנייה לוקח כפית מתקופף ושם בתוך הפיתה ואומר תטעם עכשיו ...והאדם נחנק וצועק מים מים .ואנחנו מתגלגלים מצחוק .ת.נ.צ.ב.ה אמן

רינה ונפתלי: פרש איזה זכרונות ילדות בחצי לירה היה נותן לנו מנה פלפל ולמים בתור ילד עבדתי שם היה מרתף ושם היו עושים סלטים חמוצים שמעי הפלפל היחיד באשדוד יהיה זכרו ברוך ואישתו כול הזמן האיתה איתו

Joy Ben-Tzvi: אחרי שהתחתנתי בשנת 67 הבית הראשון היה לי באזור ו' ולפחות פעמים בשבוע שנים, אכנלנו אצלו את הפלפל המדהים שלו. יהי זכרו ברוך

Elana Birvadker: יואווווו איזה זיכרון! פלאפל הילדות שלי! פלאפל מספר 1

בסיל בנצי מלקר: אמאל’ה, איזו היסטוריהההה עכשיו הרגתם אותי מגעגועים לילדות.
וואו איך שכחתי ממנו ובבום ענק החזרתם אותי לילדות.
הרבה זמן לא התרגשתי ככה

דויד בוחניק: חזרתי 40 שנה פלוס אחורה היה גומר לעבוד בלילה הייתי לוקח אותו עם המכונית שלי מני מינור והוא איש גדול הייתי חייב להכניס אותו ראשון הוא היה נכנס מתיישב והראש שלו נשאר מחוץ למכונית הייתי חייב לכופף לא את הראש ודוחף אותו פנימה ורק אז אני נכנס מצד הנהג והולכים לשתות בשפת הים בלידו, היו הרבה חביות איתו ז"ל אדם טוב לב

רותי אדרי: בעלי אכל אצלו כל יום היה אומר לו עם חומר נפץ?(חריף)

Eli Achache: נוסטלגיה אני זוכר היינו יוצאים במוצאי שבת לקנות חצי מנה פלאפל משמעי ב25 אגורות. בתחילת שנות ה- 70

נעמי ביטן: וואי איזה נוסטלגיה .
היינו מחכים שהשבת תצא כדי לקנות פאלפל
איה תור היה בבוטקה הקטן שלו .זה היה הפאלפל הכי טעים שיש

Anat Elgad: גם אותי ריגשה התמונה שחבל"ז, מדהים איך אנשים מיוחדים נחקקים לעד בלב. בתמימות של ילדה קטנה חשבתי שרק אותי הוא מפנק בכדור בחינם כשבאתי לקנות חצי מנה