תלמידי כיתות ז'-י"ב באשדוד, יוצאים היום לחופשת הקיץ, כמו כל תלמידי החטיבה הבוגרת בארץ. עבור רבים זוהי הזדמנות להרוויח כמה שקלים, והם מנצלים את החופש לבילוי ועבודה.


לפני עונת העבודות המזדמנות, חשוב שגם ההורים, גם המעסיקים וכמובן גם בני הנוער ידעו את זכויותיהם בכל הקשור לתעסוקת בני נוער. מתברר שעוד בשנות החמישים של המאה שעברה המחוקק חשב שהנושא הזה חשוב וחוקק מספר חוקים ותקנות באשר לתעסוקת בני הנוער. המחוקק גם עשה אבחנה בין העסקה של בני נוער באופן קבוע, מגיל 15 ומעלה, לבין העסקתם בחופש. "חוק עבודת הנוער תשי"ג 1953" התיר את עבודתם של בני נוער, מגיל 14 בחופשת הלימודים.


אנדרי מטיאס, מנהל תחום הסברה, פרסום והוצאה לאור במוסד לבטיחות ולגיהות המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל, עושה לנו סדר במה מותר ומה אסור בעבודת בני נוער.


מהן העבודות בהן אסור להעסיק בני נוער?

"כנראה שהחלומות של בני הנוער בשנות החמישים היו ממש "פרועים" ולכן המחוקק נאלץ להתערב ולאסור על עבודתם במכונת גזירה, מכונת חיתוך, מכונת גיליוטינה המונעת בכוח מכני, מקצצת בשר: מקצצת ירק או תבן, מסחטה צנטריפוגלית: מכבש או מכונה לדיפוס המופעלים באופן הידראולי או פניאומאטי, שריפת סיד או גבס ועוד... כמו כן, אסור להעסיק בני נוער במקומות עם חומרי הדברה או ממיסים אורגניים, במקומות עם חומרים מאכלים לרבות חומצה ובסיסים בריכוז גבוה, בייצור סיגריות וטיפול בעלי הטבק, עבודה בבתי חולים במחלקות בהן קיימת סכנת הידבקות במחלות זיהומיות, עבודה בבתי מטבחיים, עבודה במעבדה למיקרוביולוגיה, עבודה בבתי חולים ובמרפאות לחולי נפש ועוד".


אז במה כן יכולים להעסיק בני נוער?

"אל דאגה, החוק לא אוסר על בני נוער למכור פיצה, לעבוד בגינון (אם כי הוא מגביל את המשקל שמותר להרים), לעשות בייבי סיטר, למכור ארטיקים, לעזור לאבא או לאמא במשרד, לטייל עם כלבים וכמובן לפתוח חברת היי-טק ולהמציא תוכנה חדשה שתגלה לנו היכן מבלים כל היפים והיפות... לתשומת לב כל האימהות והאבות שרוצים להעסיק את ילדיהם בערוצי התקשורת השונים, תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) התשנ"ט 1999 אומרות: "לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן: אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד. בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים. אין בהופעה מסרים גזעניים. אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות למעט הגרלות המותרות על פי חוק. וכן אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני". החוק גם מתייחס לנושאים חשובים אחרים כמו הפסקות מנוחה, לספק לנער שתייה ועוד".


האם יש תקנות נוספות שבני הנוער והמעסיקים צריכים לדעת?

"הוראות נוספות קובעות כי מותר להעסיק את הנער עד 9 שעות עבודה ביום, אם כי החוק ממליץ להעסיקו לא יותר משמונה שעות עבודה ביום. בכל מקרה אסור להעסיק נערים יותר מארבעים שעות עבודה בשבוע. ביום עבודתו זכאי הנער למנוחה בת 45 דקות לפחות. אם הנער נדרש להישאר במקום עבודתו בעת ההפסקה "במקרה זה יחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה". כמו כן החוק אוסר להעסיק נערים יהודים בשבת ואוסר להעסיק נערים מדתות אחרות ביום המנוחה שלהם, קרי יום שישי או ראשון. החוק מציין כי בדרך כלל תותר העסקת הנוער עד השעה 10 בלילה ובמקרים מסוימים גם עד השעה 12 בחצות. תחילת העבודה לא תהיה לפני 5 בבוקר. המעביד חייב לנהל רישום "פנקס" שבו ירשמו שעות העבודה של כל נער המועסק על ידו ולשלם לו בהתאם לכך".


לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, ללא תשלום וללא כל התחייבות, למספר *9394 מכל טלפון.


הערה:
האמור בכתבה בה לתת מידע ואין לראות בו יעוץ משפטי. בכל מקרה חשוב לבדוק את החוקים והתקנות שמתפרסמים ברשויות החקיקה כמו גם באתר המוסד לבטיחות ולגיהות.