הגידול במספרי הילדים שמאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) וממדי הטיפול התרופתי בהם מעוררים במשך שנים דיון ציבורי: רק בחודש שעבר נחשף ב"ידיעות אחרונות" שבשנה החולפת חולקו יותר ממיליון מרשמים לריטלין. 

מכון המחקר של שירותי בריאות כללית ערך מחקר עומק כדי לבדוק מה הם שיעורי המאובחנים עם הפרעת קשב וכמה מהם מתמידים בטיפול תרופתי. החוקרים ניתחו נתונים מתוך מאגר של 3.6 מיליוני מבוטחי הכללית מעל גיל שש, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. 

הממצאים: בקרב ילדים בגילים 12-6, תלמידי בית־ספר יסודי, 8% מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. מדובר בעלייה של 1% בהשוואה לשיעור המאובחנים לפני ארבע שנים. מפתיע לגלות ששיעור המאובחנים בקבוצת הגיל הזו בישראל נמוך מהממוצע העולמי שמוזכר בספרות הרפואית, שם מעריכים שהמספר הוא 12%-10%. 

בקרב נערים בגילים 17-13, תלמידי חטיבת ביניים ותיכון, 15% מאובחנים. בשנת 2013 אובחנו רק כ־12% מבני הנוער בקבוצת הגיל הזו עם הפרעות קשב וריכוז. 

בקרב מבוגרים צעירים בגילים 30-21, 10% מחזיקים באבחנה של הפרעת קשב וריכוז. גם כאן מדובר בעלייה בהשוואה לנתונים מלפני ארבע שנים, אז מנתה קבוצה זו כ־6%. 

המחקר בדק גם את שיעורי האבחנה בכל אחת מהערים. המגמה הכללית היא שככל שהמקום מבוסס יותר, יותר ילדים מאובחנים, אבל יש גם יוצאים מן הכלל.

באשדוד 8.3% מהילדים בעיר מאובחנים עם הפרעות קשב (ילדים בגילאי 6-12), 12.6% מבני הנוער מאובחנים עם הפרעות קשב (גילאי 13-17) ו- 6.6% מהמבוגרים בעיר מאובחנים עם הפרעת קשב. (גילאי 21-30). 

צילום: פלאש 90

הבדלים בין בנים ובנות

הבדלים משמעותיים נמצאו בין בנים לבנות: בגילים 12-6 - 11% מהבנים מאובחנים עם הפרעת קשב לעומת 4.3% מהבנות. בגילים 17-13 19% מהבנים מאובחנים לעומת 9.5% מהבנות. בקרב המבוגרים הצעירים 13% מהבנים מאובחנים לעומת 7% בלבד מהבנות. 

ההבדלים במספרים בין בנים לבנות לא אומרים בהכרח שבנים סובלים יותר מהפרעות קשב וריכוז: הם פשוט מתמודדים עם התופעה באופן שונה ולכן הם מאובחנים יותר מבנות.

אצל בנות היא מתבטאת בדרך כלל בביישנות, ברגשות אשם ובמאמץ להסתיר את הקושי במיקוד ובריכוז. בנים, לעומת זאת, משתדלים הרבה פחות לעשות את זה. 

עוד עולה מנתוני המחקר שרק חלק המאובחנים מתמידים בטיפול התרופתי. החוקרים הגדירו התמדה בטיפול תרופתי כמימוש של לפחות שלושה מרשמים בשנה האחרונה. על פי הנתונים של שנת 2016, 5% מהילדים המאובחנים בגילים 12-6 התמידו בטיפול תרופתי מתוך 8% של מאובחנים. רק 6% מבני הנוער התמידו בטיפול מתוך 15% מאובחנים, ורק כ־2% מהמבוגרים הצעירים התמידו בטיפול התרופתי מתוך 10% המאובחנים. 

צילום: פלאש 90

עלייה באבחונים בגיל ההתבגרות

"הנתונים החדשים נותנים תמונה מקיפה ומדויקת יותר מבעבר על האבחון והטיפול בהפרעות קשב", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית. "ניתן לראות שהיקפי האבחון בקרב ילדים ומתבגרים אינם גבוהים כפי ששיערו בעבר והם תואמים למקובל במדינות אחרות". 

פרופ' בליצר מסביר מדוע ישנה עלייה באבחונים בעיקר בגילי חטיבת הביניים והתיכון: "העלייה באבחון עם הגיל נובעת להבנתנו מהצטברות לאורך השנים של הזדמנויות לילד ולסביבתו להתוודע להשפעת ההפרעה ולצורך באבחון, בין היתר לאור הדרישות המתגברות עם ההתבגרות לעמוד באתגרים לימודיים המחייבים ריכוז". 

ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת קהילה בכללית, מוסיף: "בעבר היינו עדים לכך שאנשים נמנעים מאבחון בשל חוסר מודעות לבעיה או בגלל סטיגמות שמלוות את ההפרעה. היום אנו רואים הכרה בחשיבות האבחון והטיפול. 

"ישנה מודעות כי לילדים ולמתבגרים רבים יש פוטנציאל לגדול ולהיות אנשים מצליחים ויצירתיים, ושהטיפול ההתנהגותי והתרופתי יסייע להם להביא לביטוי מיטבי את יכולותיהם. את הירידה בהיענות לטיפול בגיל ההתבגרות ניתן להסביר בכך שככל שהילדים מתבגרים, הם נוטלים טיפול תרופתי רק כשהם חשים שיש להם בכך צורך".