nostalgia

בתאריך 15.09.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק החדש"). החוק החדש יוצר מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים. 

"השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו – נטילת משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. סיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון..."

החוק החדש מגדיר שלוש מטרות עיקריות במסגרת הליך חדלות הפירעון:

  1. להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב. המחוקק ראה לנכון לשים מטרה זו כמטרה המרכזית בגדר החוק החדש. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים, אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו איתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק החדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים ולשלבו חזרה במרקם החיים הכלכליים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה...
  2. הגדלת שיעור החוב אשר ייפרע לטובת הנושים. הנושים השונים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלה היא גם להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. 
  3. הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. 

            (מבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016)

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי 

בעבר, הליכי פשיטת הרגל היו מסורבלים, ארוכים ומייגעים. כיום, באורו של החוק החדש, הליך פשיטת הרגל הוגבל ל-4 שנים (למעט, מקרים מסוימים), וכן, הנטל הבירוקרטי פחת. כמו-כן, ברמה ההצהרתית החוק החדש קובע כי קריסה כלכלית אינה עוד "אות קלון", אלא "תאונה כלכלית" – מינוח טרמינולוגי שונה אבל חשוב מאוד. 

עם הכניסה להליך מבוטלים מיידית הליכים שונים כנגד החייב אשר ננקטו כנגדו, לרבות עיקולים והגבלות שונות, למעט צו עיכוב יציאה מהארץ. החייב, יהיה רשאי כחלק מתנאי ההליך, אף לנהל חשבון בנק, באמצעות כרטיס דיירקט. חשבון זה יהיה נקי מכל עיקול או הגבלה.  

ניהול הליך פשיטת הרגל 

סף הכניסה להליכי חדלות פירעון הוא 50,000 ₪ ומעלה לגבי חובות של אדם פרטי ו-75,000 ₪ ומעלה לגבי חובות של חברה. עד כניסת החוק החדש לתוקף הליכי חדלות הפירעון של חייבים יחידים היו מתנהלים בפני בתי המשפט המחוזיים. כעת, עם כניסת החוק החדש לתוקף תיקים חדשים של יחידים הנפתחים החל מיום 15.09.19 יתנהלו בפני הגורמים הבאים:  

רשות האכיפה והגבייה – הליך חדלות פירעון הנפתח לבקשת חייב ובו היקף החובות המוצהר בבקשה נמוך מסך של 150,000 ₪ יתנהל ברשות האכיפה והגבייה. ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בה קיים מסלול חדלות פירעון במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל של החייב או במחוז שבו מתגורר החייב או מנהל את עסקיו. ההליך יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון. 

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("הממונה") – הממונה הוא הרשות המנהלית של המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון. הליך חדלות פירעון הנפתח לבקשת חייב ובו היקף החובות המוצהר גבוה מסך של 150,000 ₪ ינוהל על ידי הממונה ובית המשפט המוסמך לדון בהליכים אלו הוא בית המשפט השלום. הצו לפתיחת הליכים בתחילת ההליך ניתן על ידי הממונה כאשר הצו לשיקום כלכלי ניתן על ידי בית המשפט השלום.  

שלבי ההליך 

שלב א' – אורך כ-12 חודשים מיום הגשת הבקשה לפתיחת ההליך. בראשית תקופה זו יינתן בידי הממונה הצו לפתיחת הליכים. תוך 6 חודשים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים הנושים השונים נדרשים להגיש תביעות חוב לנאמן (בעל תפקיד מהשוק הפרטי בתיק הממונה בידי הממונה) ו/או לממונה. 

במסגרת הוראותיו של הצו לפתיחת הליכים משלם היחיד צו תשלומים חודשי (המחושב על פי ההפרש בין ההכנסות אל מול ההוצאות של התא המשפחתי של היחיד). כמו-כן, היחיד מגיש באמצעות עו"ד (אם הוא מיוצג) דוחות דו-חודשיים המשקפים את הכנסותיו אל מול הוצאותיו של התא המשפחתי כאמור. 

שלב ב' – נערך דיון בפני בית המשפט השלום או בהוצאה לפועל במחוז הרלוונטי (בהתאם לגובה החוב כמצוין לעיל) אשר בעקבותיו ניתן הצו לשיקום כלכלי.

במסגרת הצו לשיקום כלכלי מפורטת תכנית פירעון שאותו מגיש הנאמן בפיקוח הממונה למשך 36 חודשים נוספים, בה ניתן להקדים את התשלומים (אף לתשלום אחד השווה לכלל 36 התשלומים ובכך להקדים את מועד מתן צו ההפטר מחובות). במהלך תקופה זו הסכום החודשי אשר ישולם בידי היחיד יכול להיות שונה מהסכום החודשי אשר נקבע בצו פתיחת ההליכים. וזאת, לאור בדיקות הנאמן את המצב הכלכלי של היחיד לאשורו ובחינת כלל המסמכים, בהתייחס לשינויים בנסיבות הפרטניות של היחיד והתא המשפחתי וכדומה.     

מטרת תכנית הפירעון הקבועה בצו לשיקום הכלכלי (לתקופה של 36 חודשים כאמור) הינה להעשיר את קופת הנשייה ולאזן בין האינטרסים של החייב לאלה של הנושים השונים. 

בחלוף ארבע השנים מתחילת ההליך יקבל החייב הפטר מחובות העבר ויפתח דף חדש בחייו הכלכליים והאישיים.

הכותב: עו"ד אבירם ציקוושוילי