ביום השמיני קורא משה לאהרון, לבניו  של אהרון ולזקני ישראל לטקס ההסמכה של הקרבת קורבנות ב"אוהל מועד" שיבוצע למעשה על ידי אהרון ובניו. בני ישראל כולם נוכחים במעמד המרגש מסביב לאוהל מועד בציפייה דרוכה למה שיתרחש בטקס. משה ואהרון מברכים את העם ואש יורדת מן השמיים על המזבח ושורפת את כל חלקי הבשר. העם רואה את המעמד וההתרגשות בקרבם גדולה מאוד. לפתע מתרחשת תפנית דרמטית ובאמצע החגיגה הגדולה, אש יורדת מן השמיים ושורפת למוות את בניו של אהרון – נדב ואביהוא.

הסיבה למותם הטראגי היא שהם לא פעלו לפי ההוראות והקטירו "אש זרה". על בני ישראל נופלת עצבות גדולה שקוטעת ברגע את השמחה. אהרון נמצא בהלם מוחלט – "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'". "וידום אהרון" - אהרון לא מסוגל לדבר ונאלם דום.

setImageBanner('15961444-5333-4e5e-9a6b-81665b3d1935','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);

כאמור, עבודת הכוהנים מוכרחה להתבצע לפי ההוראות ובהקפדה יתרה. כל דבר קטן שעלול לגרום לסטייה – מביא לתוצאה קשה.  משה קורא אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל דוד אהרון ומבקש מהם להוציא את הגופות מחוץ למחנה. משה מצווה על אהרון ויתר בניו, אלעזר ואיתמר, לא לנהוג לפי דיני אבלות. רק בני ישראל יכולים לבכות ולהתאבל. אסור להם לצאת מאוהל מועד, אחרת העם עלולים למות.

ישנו גם איסור לשתות יין באוהל מועד ויש להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור. התורה מסבירה לנו מה היא חיה טהורה שמותר לאכול ואילו בעלי חיים אסור לאכול (ישנה רשימה ארוכה של חיות שחל איסור לאכול אותן).

לפעמים ביטחון עצמי יתר על המידה וחוסר צניעות עלולים לגרום לתוצאה קשה בחיינו. עלינו להבין את מידת הדין המוחלטת הנמצאת באלוהות, שלא מתפשרת על טעויות. המפגש הרוחני צריך להיות במינון הנכון ובהכרת כל הגבולות הרוחניים כיאה לאדם שעוסק בקדושה כדוגמת הכוהנים. התורה גם מסבירה לנו שאלוקים מצפה מאיתנו למשמעת עצמית, כדי להיות ראויים לתפקיד רוחני. אדם שאינו מאמין במה שהוא עוסק וכל מחשבותיו אינן טהורות אין לו מה לחפש בתחום הרוחני. העולם הרוחני נבנה על נתינה, מוסר והתנהגות. בשלות רוחנית היא אחת מהתכונות הרצויות שמרכיבות אישיות של אדם העוסק בקודש. "עבודה זרה" היא כוח רוחני שלילי, והיא מתרחשת כאשר האדם בונה לעצמו דרך הנוגדת את רוח התורה ורוח האלוקים. מאידך, לפעמים עוצמה רוחנית יכולה להשחית.

כתוצאה מהתנהגות לא ראויה אדם כזה מאבד מ"האור האלוקי" שמאיר עליו. במידה והאור יהיה חזק מאוד הוא יכול לשרוף כל דבר, ובמידה והוא יהיה יציב האדם יקבל את האור לתוכו וכך "הרוחניות" תשכון באדם כאישיותו והתפתחותו הרוחנית תתבצע בשלבים. אין צורך לשרוף הכל בדרך, צריך לקבל תמיד אחריות להתנהגות אחראית בחיינו.

אנו נמצאים כיום בשבר חברתי עמוק כשאי אפשר לעצור את המפולת. לכן, הנכס של העם היהודי הוא האחדות והחוזק הפנימי.

המוסר החברתי בשפל, בסימנים של ניוון חברתי עמוק. האמונה היהודית לא החזיקה מעמד לאורך הזמן ונכשלה בגדול. ירושלים וארץ ישראל הם סוד קיומנו בזכותנו על ארץ ישראל. כיום, אין לנו סימנים לפתרון מדיני, אלא בעיקר התבטאויות אומללות של פוליטיקאים שלא רואים עד קצה חוטמם. גדלות האדם צריכה להיות בכל מעשיו, ומתחילה בביצוע דברים ביסודיות ולא ברפיון ועצלות.  האדם צריך להוכיח את צדדיו הטובים במעשיו באמונתו באלוקים. אלוקים לא עושה לאף אחד הנחות על התנהגות הרעה.

מי שעוסק בקודש ישנה עליו הקפדה על התנהגות, ואילו על אדם רגיל שלא עוסק בקודש אין הקפדה יתרה על התנהגות, למרות שלכל התנהגות שלילית יש מחיר. לפעמים ביטחון עצמי מופרז וחוסר צניעות עלולים לגרום לתוצאות הרות אסון. נדב ואביהוא, בניו של אהרון, מתו בתחילת דבר חדש, הם היו צריכים להיזהר מטעויות, לוודא שהם עושים הכל כנדרש. אולם, המפגש שלהם עם אלוקים נעשה בדרך לא כונה, בלי הבנת כל הגבולות הרוחניים והכשרה מתאימה, וכך קיפדו את חייהם.

חורבן בית המקדש הראשון והשני היו תוצאה מהתנהגותם הרעה של כלל עם ישראל והיוו את עונשו של אלוקים על כך. עבודת הכוהנים אחרי חורבן בית המקדש לא התקיימה יותר. מידת הדין של אלוקים הייתה קשה ביותר והעם היהודי איבד את עצמאותו. מדינת ישראל קמה אחרי אלפי שנות גדלות. הלקח לא נלמד והכוהנים לא מילאו בנאמנות אחר תפקידם הרוחני ובית המקדש לא מילא כלל את ייעודו.

האש שהייתה מיועדת לקורבנות שרפה את בניו של אהרון והם שילמו בחייהם על התנהגותם הרעה. אהרון שמבין את מעמדו הציבורי לא מפגין את רגשותיו בציבור. אלוקים מדבר לאהרון באופן ישיר – "וידבר ה' אל אהרון לאמור". זה הוא הדיבור היחיד שלו זכה אהרון מאלוקים. הפרשה מסבירה לנו במדויק שתפקיד הכהונה חשוב ביותר לאלוקים והוא מקפיד על כל הכללים. משה מדבר אל אלוקים באופן ישיר והוא המדריך של הכוהנים. בהמשך הפרשה קיים הסבר מפורט על החיות שמותר לאכול ועל החיות שאסור לאכול.

יש צורך בזהירות מטומאת נבלות של חיות שמתו. אין פשרות בתורה על חיות שאסורות לאכילה כדי לא לטמא את הנפש האוכלת אותם. האכילה של חיות אסורות היא השחתת נפש האדם. ישנם גבולות שאסור לחצות אלוקים רוצה שבני ישראל יהיו קדושים. הוא יעלה את בני ישראל לארץ ישראל כפי שהבטיח להם בתנאי שהתנהגותם תהיה לפי מצוות וחוקי התורה.

העדר משמעת עצמית ומעשים רעים הביאו עלינו את החורבן, גלות ארוכה וסבל רב. חייבים אנו להבין את המסר הברור של הפרשה שישנם גבולות להתנהגות האדם והמחיר שנשלם גדול אם לא נעמוד בכללים.

הפטרת שמיני 2017:

דוד המלך רוצה להעביר את ארון הברית לירושלים, אירוע מרגש ומשמח עבור כל עם ישראל. את ארון הברית מעבירים מקרית יערים בתהלוכה ארוכה על גבי עגלה חדשה, כאשר את העגלה מושכים צמד עגלים במסע רגלי. ארון הברית היה בשבי הפלשתים ואחרי ניצחון במלחמה הוחזר בחזרה. מסופר על עוזה ואחיו בני אבינדב שנהגו את העגלה החדשה. עוזה היה איש נחמד וחביב שהיה חלק מהשיירה שהביאה את ארון הברית לירושלים, אחרי שנדד במשך דורות.

באחד הסיבובים החדים ארון הברית כמעט ונפל מהעגלה ועוזה שולח יד לאחוז בארון הברית. טעות גורלית וקשה. התפיסה בארון הברית עלתה לו בחייו. אלוקים היה מאוד חריף בתגובתו והיה בלתי מתפשר. אסור לאדם רגיל לגעת בארון הברית. "פרץ ה' פרץ בעזה". ישנם חוקים ברורים שאסור לעבור אותם. אלוקים התפרץ על עוזה והרג אותו.

דוד המלך לקח את הדבר קשה מאוד ועצר את התהלוכה. דוד המלך החליט שארון הברית יהיה זמנית אצל עבד אדום הגיתי. ארון הברית היה אצלו במשך 3 חודשים ואלוקים בירך אותו ואת ביתו. דוד המלך מדייק בהנחיות בפעם השנייה באיוש התפקידים של כל האנשים שתפקידם לשמור על ארון הברית במסעו לכיוון ירושלים.

דוד המלך מנצח על הטקס בשמחה גדולה וריקודים וארון הברית מגיע לירושלים בשלום ללא תקלות ודוד המלך מודה לאלוקים. היחידה שלא משתתפת בשמחה הגדולה של העברת ארון הברית היא מיכל בת שאול, האישה הטראגית ביותר בתורה, בת מלך שחיים טובים, יפים ומאושרים היו מובטחים לה, אך בסופו של דבר הגיעה לחיים של בדידות וצער.

נישואיה עם דוד המלך גרמו לה לקרע נפשי ונתק משפחתי שנמשך עד יום מותה. מיכל בת שאול אשתו של דוד המלך הפכה להיות אישה פגועה מאוד ומאוכזבת והניכור והבוז שלה כלפי דוד המלך באם לידי ביטוי מעשי.

מיכל בת שאול המלך הייתה אישה יפה מאוד, עדינה וחכמה שאהבה את דוד. שאול המלך הסכים לשידוך תמורת ערלות פלשתים, מכיוון שחשב שדוד לא יצליח במשימה, אך הוא הצליח והרג 200 פלשתים. מיכל שימשה רק כלי משחק פוליטי בין שאול המלך לדוד המלך.  מיד עם נישואיה היה מאבק פוליטי מר בין בית שאול לדוד המלך. היא תמכה בבעלה דוד וכתוצאה מכך הורחקה מבית שאול. דוד המלך נדד בבריחה משאול והפקיר את מיכל בת המלך הנאמנה שבזכותה ניצל ממוות. גם לאחר מות שאול המלך והמלכת דוד, הוא לא דאג להחזירה. מיכל ישבה בגלות רחוקה ממשפחתה, מצפה ודואגת לבעלה דוד.

דוד המלך הפקיר את מיכל אשתו לגורלה. במשך השנים התברר למיכל שהפסידה את בעלה ולא הועילו לה נאמנותה ומסירותה. מיכל נבגדת על ידי דוד המלך וגם מורחקת ממשפחתה שלה.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו