במקום הכי נמוך בעולם, מול הנוף הבראשיתי של ים המלח, מסתתרת לה תחת מעטה אבק העיר העתיקה עין גדי. בין שרידי הבתים נחשף בית כנסת מפואר ובו רצפת פסיפס צבעונית שכוללת כתובת הקדשה לתורמים, רשימת כללי התנהגות לתושבים וגם קללה מסתורית.

בתרגום חופשי מארמית נכתב בכתובת שמי שיגלה לזרים את סודה של העיירה, "זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות, הוא יתן פניו באיש ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמיים". איזה פחד!

setImageBanner('20ab3979-dce5-408b-bc38-c3d4ff130609','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);

צילום: shutterstock

אז מהו אותו סוד כמוס שעל תושבי עין גדי הקדומה נאסר לגלות, אפילו לא תחת עינויים בשבי? לדעת החוקרים מדובר בסוד ייצור בושם האפרסמון, שהיה ככל הנראה הספציליאטה של בני העיירה המדברית.

למרות שחוקרים רבים ניסו לקבוע מהו אותו בושם מיוחד, ואפילו אחרי שכולם הסכימו שאין לו שום קשר לפרי הכתום שמקפיץ את סלט הפירות שלנו בחורף, עד היום לא ברור בוודאות מוחלטת מאיזה צמח הפיקו אותו וכיצד.

מה שכן ידוע הוא שהצמח שממנו הפיקו את הנוזל המבושם גדל בבקעת ים המלח ושהיא הייתה הספקית שלו לצרכני העולם העתיק - ממצרים ועד רומא. עוד ברור לכולם שהוא היה יקר מאוד - פי שניים מידת זהב ממידתו.

עכשיו ברור למה תושבי עין גדי שמרו בקנאות על הסוד שהפך אותם למונופול כזה שאף ממונה על הגבלים עסקיים לא יצליח לשבור.

בושם האפרסמון שימש למגוון רחב מאוד של דברים. כך למשל הוא נחשב לבעל סגולות רפואיות וכונה "בלסם". עדות לכוחו של המותג אפשר אולי למצוא בעובדה שנזירים ירושלמים בימי הביניים שיווקו תרופה שנקראה "בלסם של ירושלים" אשר נחשבה לתרופת פלא למגוון מחלות ומגפות.
האפרסמון היה מרכיב בחניטת גופות מתים, מה שמסביר למה קליאופטרה דרשה מאנטוניוס במתנה את אזור ים המלח.

הבושם נמצא באופן קבוע גם על שידת התמרוקים של הגבירות העשירות בעולם העתיק, אבל לפני הכל הוא היה חלק בלתי נפרד מהקטורת שעליה מסופר לנו בפרשת השבוע "כי תישא": "ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, נטף ושחלת וחלבונה, סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ועשית אותה קטורת רקח מעשה רוקח ממולח טהור קודש". אלוהים נותן למשה הוראות מפורטות כיצד יש להכין את קטורת הבשמים שהוקטרה פעמיים ביום במקדש (בבוקר ובין הערביים) על מזבח הזהב שיועד לכך.

הקטורת הורכבה מ-11 סוגי סממנים, אחד מהם הוא הנטף או הצרי שמזוהה עם האפרסמון. אגב, לפי חז"ל הריח של הקטורת היה חזק כל כך עד שאפילו העיזים ביריחו היו מתעטשות מהריח.

ואם נחזור למונופולים: למרות ההוראות שנותן אלוהים למשה, גם הכנת הקטורת נחשבה למלאכה מורכבת מאוד. מי שידע לרקוח אותה בימי בית המקדש השני היו בני משפחה אחת בשם בית אבטינס, שהיו כל כך מומחים עד שהם ידעו איך לגרום לעשן הקטורת לעלות בקו ישר למעלה.

כמו כל אמנות גם זו עברה מדור לדור, ובמקדש היו כל כך תלויים במומחיות של בני המשפחה עד שאפילו סידרו להם לשכה שנקראה על שמם. יום אחד נמאס לעובדים המסורים והאיגוד שלהם הכריז על שביתה. כל הניסיונות לשכנע אותם לחזור לעבודה לא צלחו ולא נותרה ברירה אלא להזמין רוקחים מחו"ל שיכינו את הקטורת, אבל אפילו הם לא הצליחו במשימה. רק אחרי הקפצה משמעותית בשכר הסכימו בני המשפחה לחזור למעבדה. חז"ל גינו אותם על כך וטענו שהשמירה על הסוד נועדה כדי שאי אפשר יהיה בלעדיהם. אבל אחרי זמן מה הודיע רבי עקיבא שהגינויים בטלים וזאת אחרי שרבי יוחנן אמר שאחד מבני המשפחה סיפר לו כי לא בגלל המונופול הם הקפידו על שמירת הסוד אלא כדי שאף אחד לא ישתמש בקטורת לצרכים יומיומיים.

בתלמוד בבלי משבחים את בני המשפחה ואומרים שלמרות הפיתוי להתיז קצת במשרד מהקטורת המשגעת ולצאת לדייט, בני אבטינס הקפידו על האיסור גם בעצמם: "ועל דבר זה מזכירין אותן (את בני אבטינס) לשבח. מעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן וכשנושאין אישה ממקום אחר מתנין עימה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין".

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו