|
בעידן שבו בני נוער מבלים שעות ארוכות מול מסכים, יש מי שבוחרים לבלות את חופשת הקיץ בדרך אחרת. במקום להעביר את הימים מול הטלפון או המחשב, הם יוצאים מדי בוקר לעבודה פיזית, מתמודדים עם עומסי החום, משקיעים, מזיעים ומגלים את הערך האמיתי של אחריות, התמדה ועבודת כפיים. מעבר לשכר שהם מרוויחים ביושר, הם רוכשים הרגלי עבודה, תחושת מסוגלות וכבוד לכסף שמגיע בעקבות מאמץ אמיתי. בעולם שבו הכול זמין ומהיר, הבחירה לצאת לעבוד בקיץ היא כבר לא דבר מובן מאליו, אלא שיעור משמעותי לחיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחרי ערב פתיחה עוצמתי ומרגש, הגיע הפסטיבל אמש (שלישי) לאחד השיאים שלו, כשהפך את אמפי אשדוד, שהיה סולד אאוט, לבמה אחת ענקית מול אלפי צופים, עם כ-2,000 רקדנים ורקדניות, לצד מירי מסיקה, שירי מימון, קרן פלס והראל סקעת ושורת מופעים צבעוניים, מרגשים וסוחפים לכל המשפחה. מופע הפתיחה, בניהולו האמנותי של אבי לוי ובהפקה הראשית של ארט הפקות ייצוג אמנים בע״מ, ריגש את הקהל והפך את הערב לחגיגת מחול, מוזיקה ותרבות מרהיבה. הפסטיבל, הנחשב לאחד מאירועי המחול הגדולים והמרשימים בישראל, ממשיך למלא את העיר בחגיגה של מוזיקה, תרבות ותנועה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאות תלמידות, זכיות בתחרויות ארציות, הופעות באירועים גדולים, שיתופי פעולה עם אמנים מובילים והמון אהבה. כך הפך סטודיו נוי דאנס לאחד מבתי הספר הבולטים להיפ הופ באשדוד. בלב רובע ח' באשדוד, במרכז קהילתי "חרצית", פועל סטודיו נוי דאנס – בית חם לריקוד, להתפתחות אישית ולהגשמת חלומות. מאחורי הסטודיו עומדת נוי, שמאמינה כי ריקוד הוא הרבה מעבר לתנועות ולכוריאוגרפיה. מבחינתה, כל ילדה שנכנסת לסטודיו צריכה להרגיש אהובה, שייכת ומסוגלת להגשים כל חלום. "החלום שלי הוא שכל ילדה שנכנסת לסטודיו תרגיש שהיא בבית," מספרת נוי יקותיאל(31). "המדליות והגביעים מרגשים אותנו, אבל ההצלחה האמיתית מבחינתי היא לראות ילדה שמגיעה בפעם הראשונה בלי ביטחון, ולאורך הדרך פורחת, מחייכת ומאמינה בעצמה. זו הסיבה שהקמתי את נוי דאנס."
|
|
|
|
|
|
ג'יי, נהג מונית צרפתי המתגורר בטוקיו, מבלה את ימיו ולילותיו בנסיעה ברחבי העיר הסואנת – אך לא רק כדי להתפרנס. במשך תשע שנים, מאז שנפרד מאשתו היפנית, הוא מחפש אחר בתו לילי, שמעולם לא הצליח לקבל עליה משמורת. תחושת האובדן והבדידות מלווה אותו בכל נסיעה, עד שלבסוף הוא מחליט לוותר ולשוב לצרפת. אלא שאז, רגע לפני עזיבתו, צעירה מסתורית נכנסת למונית שלו… לילי.
עולמו של ג'יי מתערער כשהוא מבין שהנערה שלפניו היא בתו – אך היא אינה מזהה אותו. בין הדחף לחשוף את האמת לבין הרצון לנצור את הרגעים החולפים איתה, הוא יוצא למסע רגשי שמעמיד במבחן את עברו, אהבתו והיכולת לסלוח.
|
|
מבוסס על ספרה רב המכר של הסופרת אניד בלייטון (׳החמישיה הסודית׳, ׳השביעיה הסודית׳) מגיעה הפקת היוקרה,
שלושת הילדים - ג’ו, בת', ופרני נאלצים לעזוב את ביתם במרכז העיר, להתנתק מהמסכים ומכל מה שהעיר הגדולה יכולה להציע, ולעבור לגור עם משפחתם בסמוך ליער מסתורי וקסום.
השכנים החדשים מזהירים אותם לא להתקרב ליער. אבל מהר מאוד הילדים נכנסים ליער ומגלים שם עץ ענק ומופלא, גבוה כל־כך עד שצמרתו נעלמת בעננים. כשהם מטפסים עליו, הם מגלים בתוכו עולם שלם ומיוחד, מלא יצורים צבעוניים וידידותיים, כמו אור-ירח, גברת כבוסותי (שעושה כל היום כביסה), מר סיר ומחבת וסילקי הפֵּייה.
בכל פעם שהילדים מגיעים לצמרת העץ, הם מוצאים שם ארץ חדשה, שמחליפה מקום בכל כמה ימים — עולמות קסומים כמו ארץ הצחוק, ארץ הממתקים, ארץ המשאלות או ארץ קח־מה־שתרצה. כל ביקור הוא הרפתקה מסעירה בפני עצמה, מלאה קסם, הומור ודמיון.
דרך המפגשים עם הדיירים של העץ, והמסעות בין העולמות, הילדים לומדים על חברות, אומץ, נדיבות ועזרה הדדית וכל זאת תוך התמודדות עם מצבים לא צפויים, יצורים משונים וחוקי עולם הפוכים.
|
|
|
|
|
|
אולי יעניין אותך גם
,
|
|
|
|
|
|
|
לרגל ט״ו באב, חג אהבה, שיצוין ב 29 ביולי, המותג האיטלקי ברילה משיק במהדורה מוגבלת, פסטה בצורת לבבות, ומציע מתכון טעים, קליל ורומנטי שנועד להפוך את הארוחה למחווה קטנה של אהבה: סלט פסטה לבבות קיצי עם אפרסקים, מוצרלה ובזיליקום – שילוב מושלם של פסטה עם פירות קיץ עסיסיים, עגבניות שרי צבעוניות, מוצרלה טרייה ועשבי תיבול רעננים.
התוצאה היא מנה מרעננת, חגיגית ומלאת צבע, המתאימה במיוחד לערב רומנטי של קיץ ישראלי.
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, אני מרגישה שיותר ויותר ישראלים מסתובבים עם שאלות קשות שהם כבר חוששים לומר בקול. אחרי אותו יום נורא, שבו מחבלי חמאס רצחו, חטפו ופצעו אזרחים רק משום שהם ישראלים ויהודים, נדמה היה שהאסון יחזיר אותנו לערבות הדדית ולתחושת גורל משותף. אבל ככל שחולף הזמן, הוויכוחים סביב השוויון בנטל, הפטור מגיוס, תקציבי הישיבות, נטל המס, קמפיינים ייעודיים למגזרים מסוימים והמחאות נגד גיוס בני ישיבות רק הולכים ומעמיקים. בזמן שהלוחמים והמילואימניקים ממשיכים לשלם מחיר כבד כדי להגן על כולנו, רבים שואלים האם האחריות הלאומית מתחלקת באמת באופן שוויוני. זו אינה קריאה נגד ציבור כזה או אחר, אלא קריאה לעצור ולשאול האם מדינת ישראל עדיין מצליחה לשמור על תחושת השותפות שעליה הוקמה, או שאנחנו הולכים ומתרחקים ממנה.
|
|
|
|
|
|
