שוב מרעילים לנו את האוויר לנשימה


להאזנה לתוכן:

במושבים הסמוכים לאשדוד ובשטחים פתוחים באשדוד, ממשיכים פורעי חוק להבעיר ללא אישור פסולת, אשפה וגזם. בשעות הלילה העשן הכבד נודד לאשדוד וחונק את כולנו. תושב העיר ניסה להתלונן, אך מצא עצמו נזרק מגורם אחד לשני, כאשר מתברר שאיש לא ממש מטפל בנושא זה ברצינות. בינתיים, תושבי אשדוד שכבר התרגלו לריחות העשן, ימשיכו לשאוף לריאותיהם חומרים מסוכנים מאוד

ריחות עשן וזיהום אוויר חמור, הפכו למנת חלקם של תושבים רבים באשדוד. זה תכופה ארוכה ששריפות פיראטיות שמובערות מסביב לאשדוד וגם באזור התעשייה באשדוד (אחת כזו התרחשה ביום שבת האחרון), מפיצות לאוויר שלל חומרים מסוכנים, חלקם עלולים להיות מסרטנים, אך נדמה שאיש לא עושה ממש כדי לתפוס את אותם העבריינים, לקנוס אותם בצורה קשה ולמנוע את המשך המטרד.

לפני שנה בדיוק, בדצמבר 2009, פנה אלינו תושב העיר בגלל מפגעי ריח עשן וזיהום אוויר חמור שהקשו עליו מאוד. כמו רבים מתושבי העיר, גם הוא נאלץ לבלות אז לילות שלמים בחדר "אטום", כדי להימנע ככול שניתן משאיפת העשן שחנק לו את האוויר לנשימה. בעקבות תלונותיו ופניות של תושבים נוספים, פנתה עיריית אשדוד בדחיפות אל המשרד להגנת הסביבה ודרשה את התערבותו של המשרד כדי למנוע את זיהום האוויר באשדוד, שפוגע באיכות חיי תושבי העיר.

 

שנה חלפה ונדמה שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. "בלילות האחרונים הפך מצב זיהום האוויר באשדוד לבלתי נסבל. אני מתקשה להירדם ומרגיש מחנק", כך מספר לנו מירון ברשדסקי, תושב העיר. את הזיהום והמחנק קשה שלא להרגיש כמעט בכל חלקי העיר, אך הוא מורגש היטב בעיקר בשכונות המזרחיות של העיר, אלה שגובלות במושבי האזור.

"חזרתי ברכבת מאזור מרכז, כאשר הרכבת הגיע לאזור תחנת אשדוד, הרגשתי ריח חריף של שריפה (בתוך הרכבת!)" ,מספר לנו מירון. לדבריו, הוא מתקשר למוקד העירוני ומדווח על הריחות, שם אומרים לו שהתקבלו כבר מספר פניות ושהם מועברות להמשך טיפול. בשעות הלילה, לאחר שהוא מתקשה להירדם כתוצאה מהריחות הקשים, הוא כותב תלונה למשרד להגנת הסביבה, בה הוא מציין: "אני רוצה לציין שהזיהום נמשך כבר תקופה ארוכה עם הפוגות קצרות. בשבועות אחרונים חלה החמרה בתדירות זיהום האוויר וגם בעוצמתו". תלונה דומה הוא מפנה גם לאיגוד ערים איכות הסביבה באשדוד.

באיגוד ערים באשדוד, ממהרים לחזור אל מירון, שמופתע ממהירות חזרתם אליו, אך מופתע עוד יותר לגלות שלאיגוד ערים באשדוד אין הרבה מה לעשות בנידון. "משיחה עם איגוד ערים, מצטיירת תמונה שלא קיים מנגנון אכיפה ופיקוח על שריפות מזדמנות, הכל נעשה בהשהיה ולאחר שהעבריינים עזבו את השטח. יתרה מכך, לאיגוד ערים אשדוד אין סמכות אכיפה אלה לאיגוד ערים אשקלון. לריטה ולדורון לא היה הסבר מה איגוד ערים אשקלון עושה בנידון, כנראה אין ביניהם תיאום אורגני כפי שהיינו מצפים במקרים כאלו", מספר מירון על שיחתו עם איגוד הערים.

גם מהמשרד להגנת הסביבה חוזרים אל מירון בעקבות תלונתו. שם נאמר לו שעליו לדווח על המפגע בזמן אמת, אך באותה נשימה אומרים לו ששריפות גזם הן באחריות משרד החקלאות, באמצעות יחידת פיצו"ח ושעליו לפנות אליהם. בשלב הזה מרגיש מירון כבר מבולבל. הוא פנה אל שלושה גופים שאמורים לדאוג לאיכות החיים שלו ולמנוע זיהומי אוויר, אך אף אחד לא נתן לו תשובה ברורה למה לא עוצרים את הזיהום.

הוא מחליט לפנות אל יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות, אולי משם תבוא הישועה. אך גם שם מתברר שאיש לא ימהר לטפל בתלונה שלו על מפגע ריח כזה או אחר. עליו לתת לפקחי היחידה נקודות ציון מדויקות היכן בדיוק השריפה. "הגורמים הנמצאים באזור (משרד לאיכות הסביבה, איגוד ערים) צריכים לדווח ליחידת פיצו"ח בזמן אמת או לאחר האירוע, ולאחר מכן תגיע ניידת ואז הם מאתרים את בעל החלקה", נאמר למירון.

"שוחחתי עם מר' יגאל מנפת אשקלון, לטענתו הם לא מטפלים, מי שאמור לטפל היא גב' ריטה מאיגוד ערים אשדוד. יש מאין "הסדר" עם פקח שגר באזור עד-הלום שאמור לעזור. כולם משחקים בתבוא-תלך, זה לא אני, זה הוא, וההוא בכלל לא קשור, יש מישהי שקשורה למישהו ליד הזה... אני לא מבין מי אחראי לכל המטרד. הכל נופל בין הכיסאות ולאף אחד לא אכפת שמאות אלפי תושבים מורעלים פה יום יום" אומר לנו מירון לאחר שניסה למצוא תשובות באיגוד ערים לאיכות הסביבה באשקלון.

קשה להבין מדוע אף אחד לא יכול לעצור את זיהום האוויר החמור, שהוא מנת חלקם של תושבי אשדוד והסביבה. עיריית אשדוד קולה נדם בעניין זה. היא מבחינתה הסתפקה במכתב "בהול" שהעבירה למשרד להגנת הסביבה, אך מעבר לכך לא נראה שלמישהו איכפת.

מירון, שתלונתו נפלה בין הכיסאות, כמו גם טיפול הרשויות בהרעלה ההמונית של תושבי האזור, חקר ובדק איך זה עובד לדוגמא בארצות הברית. "כדי ללכוד שורפי גזם ופסולת יש צורך בעבודת בילוש אמיתית, דבר שאף אחד מהגורמים הנ"ל לא מיומן בו.זיהום האוויר והסביבה זו התוצאה - הסיבה היא פשיעה כלכלית. קל ופשוט לשרוף פסולת תעשייתית וגזם מבלי לעמוד ברגולציה או להגיש טפסים ולהגיש אגרה. הגורמים שהיום ערבנו, פשוט לא מודעים לכך שזו פשיעה כלכלית. בארצות הברית הנושא נמצא תחת ישות אורגנית אחת שנקראת EPA, בדומה ל-FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאית), זה ארגון שנועד להגן על איכות הסביבה ואזרחים אמריקאים לא צריכים להסתובב בין פקידים. פגישה עם סוכני EPA (כן כן, סוכנים) מעלה את הדופק לכל איש

עסקים שעובר על החוק, הרי עבירה על חוקי איכות הסביבה זה עבירה פדראלית ועל זה נענשים קשות. סוכנים פדראליים של EPA עצרו לאחרונה שני גברים בהוואי בגלל שריפה והטמנה לא חוקית של אשפה. התביעה יכולה לדרוש עד 5 שנות מאסר וקנס 50 אלף דולר.הייתי רוצה לראות את איגוד ערים או פקידי המשרד לאיכות הסביבה עושים משהו דומה. הם יחנקו קודם מעשן לפני שיעשו כך".

ד"ר ענת רוזן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד: "הפנייה נבדקה על ידי עובדת האיגוד בזמן אמיתי. בשיחה עם כיבוי אש ותברואן המועצה האזורית באר טוביה התברר כי בתאריך ה – 29.11.10, בשעות אחר הצהריים הייתה שריפה ביער שבין מושב שדה עוזיהו למושב שתולים. מוקד השריפה עדיין עישן בשעות הערב ובהתאם לכיוון הרוח הריח הגיע לשכונות הדרומיות בעיר אשדוד. מקור נוסף לריח הוא מפעל יצהר טית בית שנמצא בא.ת. עד הלום. הן א.ת. עד הלום והן המושבים במו"א באר טוביה נמצאים מחוץ לשטח השיפוט של איגוד ערים אשדוד חבל יבנה. הפניות הועברו לטיפול מחוז דרום ואיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון. אנו נפעל במשותף עם כל הגורמים על מנת להסיר את מפגעי הריח בעיר אשדוד".

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "גם במשרד להגנת הסביבה, מחוז דרום, נתקבלה תלונה אודות מטרדי ריח שריפה שהורגשו שלשום בערב באשדוד. על פי בדיקה שערכנו, בסיוע איגוד ערים לאיכות הסביבה- אשדוד חבל יבנה, נמצא כי שלשום הייתה שריפה בשדות בין מושב שדה עוזיהו לבין מושב שתולים וריח השריפה הורגש באשדוד עד אתמול בשעות הבוקר. יש לציין כי כי במידה ומדובר בשריפת גזם , שריפות גזם נאכפות על ידי יחידת הפיצוח של משרד החקלאות. הנושא הועבר לידיעת המשטרה הירוקה, ובמידה ויימצאו ראיות, המשרד להגנת הסביבה יפעיל את כל הסמכויות העומדות לרשותו."

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה